מאמר חדש של פרופ' יפתח יובל וד"ר בנימין כץ ב-journal of affective disorders כולל מספר מחקרים שבדקו מודלים בהם הקשרים שבין שני הסוגים של רגישות לחיזוקים (reinforcement sensitivity: רגישות לחיזוקים חיוביים מול שליליים) לבין חרדה ודיכאון מתווכים באמצעות השימוש בסוגים שונים של ויסות רגשי (emotion regulation).

מצטיינים במוסמך:

נתנאל רוטנברג (מגמה קלינית), גל חן (מוסמך מחקרי במסלול ישיר לדוקטורט), אווה חסיס (מגמה לנוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית), עמרי קצב (מגמה קלינית), איילת חיו (מגמה קלינית), מישל ויינגרב (מגמה קלינית), דן מרזן (מגמה קלינית), רחל ברוך (מגמה קלינית).

מצטיינים בבוגר:

אספנו בשבילכם כמה פודקאסטים עם חברי סגל המחלקה בנושאים שאולי יעניינו אתכם.

ברכות לדיאן שחר, סטודנטית ללימודי מוסמך במגמה הקלינית, שזכתה במלגת מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר על עבודתה המחקרית בנושא Behavioral mechanisms that determine the credibility of sexual assault victims.

במכתב הזכייה נכתב שעבודתה של דיאן מצויינת ותורמת למטרותיו של המרכז. דיאן סטודנטית במעבדתה של ד"ר שיר אציל.

מחקר חדש של ד"ר יובל הרט שהתפרסם לאחרונה בודק איך מתפתחת האינטואיציה הגיאומטרית של ילדים. רובנו למדנו בבית הספר את חוקי הגיאומטריה האוקלידית, למשל - במשולש סכום הזוויות קבוע ושווה ל-180 מעלות. אלה חוקים קבועים, שלא משתנים, וחוזקם כה מרשים עד כי קאנט הגדיר את הגיאומטריה האוקלידית כאחת מהתובנות החקוקות במוחנו בשל אמיתותה.

הקשר בין שפה לבין האופן בוא אנו רואים וזוכרים את העולם סיקרן מדענים ופילוסופים מאות שנים. ידוע כי שפה משפיעה על עיבוד של מידע ויזואלי. עם זאת, ישנו ידע מועט על ההשפעה של קידוד ורבלי על עיבוד ואחסון של זיכרון ויזואלי.

האזינו לפרופ' הלל אביעזר בפינת המוח החברתי בתכנית של רינו צרור בגל"צ מדבר על מחקריהם של הדוקטורנטים דורון אטיאס ומיה לקר בנושא זיהוי רגשות של הזולת.

השניים בדקו בסיטואציות אמיתיות איך אנשים מזהים רגשות של אחרים, ומסתבר שאנחנו פחות טובים ממה שחשבנו ביכולת שלנו לדעת מה החוויה הרגשית של אנשים אחרים.

מידע שגוי נתפס כאחת הסיבות המרכזיות להתנגדות לחיסון נגד קורונה. השאלה היא מה מוביל לכך שאנשים בו זמנית מאמינים לעובדות פחות אבל מאמינים יותר לכל טענה חדשה שמוצעת וסותרת עובדות קיימות.

בגיליון האחרון של כתב העתPsychotherapy Research בו שימשה פרופ' אוריה תשבי guest editor, הוקדש חלק מיוחד לנושא של העברה נגדית בטיפול.

מדובר על רכיבים רגשיים וקוגניטיביים שמהווים חלק מהטיפול - מושג שהומשג בפסיכואנליזה אך כעת נפוץ בסוגי טיפול שונים.

המענק ניתן בשותפות עם פרופ' נזאנין דרקשן באוניברסיטת בירקביק לונדון, וד"ר עדי ניצן-לוקס מבית החולים הדסה.

טענה מקובלת היא שהאדם נולד עם ידע חברתי, כלומר שיש לנו מנגונים מוחיים מולדים ההופכים אותנו ליצורים חברתיים. ד"ר שיר אציל והדוקטורנטית ליאור זאבי מציעות תיאוריה לפיה חיות לומדות להיות חברתיות אם הן לא מסוגלות לשרוד ותלויות בפרטים אחרים מאותו המין בשביל ויסות מערכות הגוף הבסיסיות. כלומר, החברתיות היא ידע נרכש.

בהתחשב בהיקף אי השוויון בעולם, מפתיע שמחאות הן תופעה יחסית נדירה. נראה שגם מי שאינו מרוצה מהמוסדות וההסדרים הסוציו-פוליטיים שבהם הוא תלוי אינו משתתף במחאות. מדוע אנשים שאינם מרוצים מהמערכת אינם עוסקים במאמצים ליצור שינוי חברתי?

אתמול נערך טקס קבלת תארי מוסמך בפקולטה למדעי החברה

גאים במיוחד ב- 30 סטודנטים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות: גידי אבירם, נעמה אגארי, יוסף אלישיבץ, אביב אקרמן, תהילה בירינבאום, שיר בלונדהיים, יסמין בן בשט, מוריה בר ניצן, רננה גביר, מיקה גוזיקביץ', הגר גולדנברג, ינאי גורליק, מעין גרכט הכהן, מאיה הני חיימוביץ, יובל חריס, אוריה לנקרי דיין, שחף לשם, תום מושקט, קובי ניסנבוים, לאה סנפירי, סלב פסין, רוני צדוק, נור קאסם, עמרי קומאי, אורין רוזנר, נועה רחמים, אמיר שופיאנה, אריאל שחף, טלי שטטלנדר, ואביטל שנקלובסקי.