מחקר בכותרות

האם אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית סובלים יותר במהלך משבר הקורונה?

האם אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית סובלים יותר במהלך משבר הקורונה?

נובמבר 22, 2020

האם אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית סובלים יותר במהלך משבר הקורונה?

עם פרוץ מגפת הקורונה התפרסמו בעיתונות ובספרות המקצועית מספר מאמרי דעה אשר חזו כי אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) יחוו קשיים רבים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ויחושו החמרה סימפטומטית משמעותית במהלך המשבר.

דיכאון ומאניה נובעים ממערכת חיזוקים נפרדים

דיכאון ומאניה נובעים ממערכת חיזוקים נפרדים

נובמבר 18, 2020

דיכאון ומאניה נובעים ממערכת חיזוקים נפרדים

כך עולה ממאמר חדש של בן כץ ממעבדתו של ד"ר יפתח יובל, והדר נפתלוביץ, ממעבדתו של ד"ר אייל קלנטרוף שפורסם לאחרונה ב-Clinical Psychology Review. המאמר מסכם מטא אנליזה של 56 מאמרים העוסקים בקשר בין רגישות לחיזוקים לבין הפרעה דו קטובית (ביפולרית). המאמר מציע תיאוריה חדשה, שדיכאון ומאניה, שני מצבים המאפיינים את ההפרעה, נובעים ממערכות חיזוקים נפרדים. 

מוזמנים לקרוא את המאמר בקישור כאן

Prof. Eran Halperin

עד כמה המגיפה מגבירה שנאה? באופן דרמטי

נובמבר 12, 2020

עד כמה המגיפה מגבירה שנאה? באופן דרמטי

אנשים רואים חרדים ועוברים לצד השני של הכביש. פרופ' עירן הלפרין בראיון 'לדה מרקר' על יחסים בין קבוצות בישראל בתקופת הקורונה, מנקודת מבט של פסיכולוג חברתי-פוליטי

השלכות הריחוק החברתי בקורונה

השלכות הריחוק החברתי בקורונה

אוקטובר 15, 2020
כבר שבעה חודשים המונח ריחוק חברתי הוא חלק מחיינו והוא נושא איתו מחיר והשלכות. צפו בד"ר שיר אציל בכתבה במהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 בנושא 
"המודל הפולני": כך שינתה הקורונה את הרגלי החיבוק של הישראלים

"המודל הפולני": כך שינתה הקורונה את הרגלי החיבוק של הישראלים

אוקטובר 6, 2020

"המודל הפולני":

כך שינתה הקורונה את הרגלי החיבוק של הישראלים

כבר שבעה חודשים המונח ריחוק חברתי הוא חלק מחיינו והוא נושא איתו מחיר והשלכות. צפו בד"ר שיר אציל בכתבה במהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 בנושא

 

פרסום חדש לד"ר מאיו ועמיתים - אנחנו נראים כמו השם שלנו

מרץ 15, 2017

לעיתים אנו פוגשים אנשים שקשה לנו לזכור את שמם או אפילו קוראים להם בטעות בשם של מישהו אחר. התופעה הזו מצטרפת לתחושה שיש אנשים שהשם שלהם "ממש מתאים להם", לעומת אחרים שהשם שלהם "לא מתאים להם כלל". תחושות אלה הובילו את חוקרי המחקר לשאלה האם יתכן שמרבית האנשים נראים כמו השם שלהם? המחקר של דר' רות מאיו ויונת צוובנר מהאוניברסיטה העברית בשיתוף עם פרופ' יעקב גולדנברג מהמרכז הבין תחומי בהרצליה וחוקרים מביה"ס למנהל עסקים HEC בפריז האם אנשים מצליחים לזהות את שמו הפרטי של האדם לפי מראה פניו בלבד. המחקר בדק כ-94 אלף תמונות פנים באמצעות ניטור מחשב, ועוד כ-1000 תמונות פנים שנותחו בידי משתתפים.

נדמה לנו שאנחנו חווים את העולם בצורה ישירה ובלתי אמצעית. האומנם?

נדמה לנו שאנחנו חווים את העולם בצורה ישירה ובלתי אמצעית. האומנם?

דצמבר 20, 2015

כתבה שפורסמה בדה מרקר על מחקרה של ד"ר איילת לנדאו שעוסק ביכולת הקשב של המוח, והקשר בין הפעילות המוחית לגירויים שאנחנו קולטים מהעולם על ידי החושים. לכתבה לחצו כאן