האזינו לפרופ' נילי מור
כחמישית מאיתנו יחוו בשלב מסוים בחיים שלנו דיכאון קליני. האם אפשר למנוע את זה? פרופ' נילי מור, ראש המעבדה לקוגניציה ורגש, באוניברסיטה העברית בירושלים מסבירה מה קורה לנו כשאנחנו חווים דיכאון והאם בינה מלאכותית יכולה לעזור.
כחמישית מאיתנו יחוו בשלב מסוים בחיים שלנו דיכאון קליני. האם אפשר למנוע את זה? פרופ' נילי מור, ראש המעבדה לקוגניציה ורגש, באוניברסיטה העברית בירושלים מסבירה מה קורה לנו כשאנחנו חווים דיכאון והאם בינה מלאכותית יכולה לעזור.
תופעות של חרדה ופוסט טראומה הן לא דבר חדש ומאז ה-7 באוקטובר הן גם הלכו וגברו. איך יודעים לזהות את ההבדל בין פחד לחרדה? האם ניתן לטפל בחרדה ללא טיפול תרופתי והאם אפשר באמת להעלים את התקפי הפאניקה? פרופסור יונתן הפרט, פסיכולוג קליני מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מסביר בפודקאסט שאלה אחת ביום את כל מה שחשוב לדעת.
חשוב להדגיש- הפרק הוקלט לפני ה-7 באוקטובר
בימים כתיקונם חוקר פרופ' אריאל כנפו-נעם (Ariel Knafo) בעיקר התפתחות ערכים, אמפתיה ועוד. אבל בחודשיים האחרונים המחקר של אריאל מתמקד בשאלות איך אנחנו כחברה מתמודדים עם שכול, אבל וסיכון שלא נראו עשרות שנים.
פרופ' יונתן הפרט, פסיכולוג קליני וראש המעבדה לטיפול ובריאות הנפש באוניברסיטה העברית, התראיין בשבוע שעבר בכאן מורשת, שם דיבר על התחושות השונות שעשויות להתעורר אצל רבים מאיתנו בימים אלה, ועל דרכי התמודדות אפשריים עם המצב.
בין היתר, ציין פרופ' הפרט כי חוויה של תחושות כמו פחד, חוסר אונים, נתק, כעס, עצב ועוד, היא הגיונית לחלוטין והסביר כי עלינו לתת לגיטימציה לרגשות אלה.
אנחנו מזמינים אתכם להקשיב לדבריו החשובים!
לקרן החדשה לישראל יש פודקאסט חדש "דייט פוליטי" אותו מנחות הסטנדאפיסטית נועם שוסטר אליאסי והשחקנית יעל שרוני. השתיים משוחחות עם אורחים ממגוון קשת ארגוני החברה האזרחית והמחנה הדמוקרטי-ליברלי בנושאים שונים: חינוך לדמוקרטיה בעידן של הפיכה משטרית, פייק ניוז ודיסאינפורמציה, השפעת חוק הלאום, משבר הפשיעה והאלימות ברחוב הערבי וכמובן, מעורבותן במחאה הגדולה והממושכת ביותר בהיסטוריה של ישראל.
מה אנחנו יודעות ומה אנחנו לא יודעים על ה-OCD, הפרעת הטורדנות הכפייתית? בפרק של HujiCast, הסכת המדע והמחקר של האוניברסיטה העברית התארח פרופ' אייל קלנטרוף, שחוקר במעבדה שלו מגוון רחב של הפרעות נפשיות.
תוהים באיזה שלב נחצה הגבול ומחשבות טורדניות וטקסים אישיים הופכים להפרעה? או אולי אם מדובר על מחלקה גנטית, בעיה מוחית או הפרעה שנובעת בכלל מטראומת ילדות? את התשובות לכל השאלות תמצאו בקישור בנוסף להתייחסות למהפכה שחלה ביחס ל-OCD בשנים האחרונות ואיך הקורונה השפיעה (או לא) על שכיחות ההפרעה.
מחקר חדש של פרופ' עירן הלפרין ד"ר שירה רן (בוגרת המעבדה לחקר הפסיכולוגיה של סכוכים ויישובם) וד"ר חגי וייס מאוניברסיטת סטנפורד שפורסם בימים האחרונים בכתב העת PNAs, מצא שילדים בכיתות ד'-ו' שצפו בתכנית סליחה על השאלה בכאן 11 מרגישים רגשות חמים יותר כלפי אנשים שונים מהם לאחר צפייה בתכנית.
הצפייה בתכנית בשילוב תיווך של המורים הצליחה להפחית דעות קדומות ולעודד אמפתיה בקרב התלמידים, וגם אחרי שלושה חודשים נמצאו אצל הילדים רגשות חיובים כלפי האחר.
ההפגנות בשבועות האחרונים נגד תוכנית הממשלה לרפורמה במערכת המשפט, תופסות חלק נכבד מהשיח התקשורתי ונמצאות במוקד המאבק הציבורי. אך מהי מידת ההשפעה של מחאות? מתי הן מצליחות להשיג את מטרותיהן, מתי הן כושלות ומאילו סיבות?
מוזמנים לקרוא את הכתבה של גדעון לב בעיתון הארץ, שסוקרת מחקרים על מחאות חברתיות מניעים וגורמים להצלחה. בין היתר מופיעים בכתבה פרופ' עירן הלפרין, ד"ר אריק שומן והדוקטורנטית נועה כהן עייק, שניהם מהמעבדה של עירן הלפרין.
יצירתיות היא אחד המאפיינים המובהקים של המין האנושי, ומקור כוחו הגדול, אבל מדובר ביכולת קשה להגדרה ולמדידה ולכן חקר היצירתיות נתקבל בקשיים רבים.