פרסומים

itzik fradkin

התהליך שמוביל להופעת אסוציאציות חופשיות כתהליך של צבירה הדרגתית של מידע פנימי

10 נובמבר, 2022

כיצד אנו חושבים? החוויה האישית שלנו והמחקר הפסיכולוגי מצביע על כך שהמחשבות שלנו פעמים רבות עוקבות זו אחר זו באופן אסוציאטיבי. התהליך האסוציאטיבי הזה סיקרן במשך עשרות השנים האחרונות חוקרים ואף פסיכותרפיסטים רבים. על אף זאת, ההבנה שלנו לגבי המנגנונים שמאפשרים לנו 'לבחור', בכל פעם, אסוציאציה אחת מבין אינספור אסוציאציות אפשריות – אינם מובנים דיים.

הפוטנציאל של מעקב אחרי תנועות עיניים ככלי לזיהוי זיכרונות

הפוטנציאל של מעקב אחרי תנועות עיניים ככלי לזיהוי זיכרונות

18 אוקטובר, 2022

ניסיון של אנשים להסתיר את מה שהם יודעים היא תופעה קיימת, בין אם בבית משפט, בהערכות נוירופסיכולוגיות או במערכות יחסים בינאישיות. לניסיונות אלו ישנן לעיתים השלכות משמעותיות, כמו הפללת פושעים או סיכול פעולות טרור. לאור זאת, ישנו ביקוש לכלים אמפיריים, מבוססי תיאוריה, אשר יאפשרו איתור של זיכרונות מוסתרים וימנעו האשמות שווא.

ההשפעות של מגפת הקורונה על רגשות ועמדות בין קבוצות בתוך סכסוך בין קבוצתי מתמשך

ההשפעות של מגפת הקורונה על רגשות ועמדות בין קבוצות בתוך סכסוך בין קבוצתי מתמשך

21 ספטמבר, 2022

מגיפת הקורונה שינתה מהותית את הדרך שבה בני אדם מתקשרים, הן כיחידים והן כקבוצות, לנוכח התפרצות כה נרחבת. במחקר שהוביל הדוקטורנט נמרוד ניר יחד עם פרופ׳ עירן הלפרין והחוקר הדרום קוריאני Juhwa Park ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של מגפת הקורונה על רגשות ועמדות בין קבוצות בתוך סכסוך בין קבוצתי מתמשך: דרך הסכסוך הקוריאני.

תפיסת זמן ותגובה מוחית

תפיסת זמן ותגובה מוחית

11 ספטמבר, 2022

תפיסת זמן היא חלק מהותי מהיום-יום שלנו. במקרים רבים היא בלתי נפרדת משאר הפעולות שאנחנו עושים - למשל, במהלך כל משחק כדור אנחנו עוקבים אחרי מהלך ומהירות הכדור כדי להחליט באיזה קצב לרוץ ומתי לשלוח יד כדי לתפוס את הכדור. במקרים אחרים היא נבחנת יותר - אנחנו יודעים לומר אם צליל נמשך זמן קצר או ארוך, גם כאשר הצליל עצמו זהה משאר הבחינות. בניגוד לחושים שלנו שנסמכים על איברים ידועים, כמו עיניים לראייה ואוזניים לשמיעה, אין ככל הידוע איבר מסוים שמהווה את השעון הפנימי שלנו.

Dr. Eran Eldar

מניעת מחשבה כשיטה לשלוט במחשבות לא רצויות

21 יולי, 2022

החוויה של לנסות לעצור מחשבות לא נעימות או לא רצויות מוכרת לכולנו. אבל, מצב בו אנו מודעים לניסיון לעצור מחשבה לא רצויה אומר שמחשבה זו למעשה כבר חדרה למודעות. האם אנו מסוגלים גם למנוע ממחשבות לא רצויות להגיע למודעות מלכתחילה?

ד"ר ענת פרי

רופאים אחרי משמרת לילה מראים תגובה רגשית מופחתת וחשים פחות אמתפיה

17 יולי, 2022

מחקר של ד"ר ענת פרי' פרופ' שהם חושן-הלל מהבית הספר למנהל עסקים וד"ר אלכס גיללס הלל מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה, מצא כי רופאים אחרי משמרת לילה מראים תגובה רגשית מופחתת וחשים פחות אמתפיה לתמונות של אחרים הסובלים מכאב. בנוסף, גילו החוקרים כי רופאים רשמו כ- 20-30% פחות משככי כאבים במהלך משמרת לילה (בהשוואה למשמרת היום), וכן פחות משככי כאבים מכפי שמומלץ באופן עקרוני על ידי ארגון הבריאות העולמי.

שימוש מקורי באימון קוגניטיבי להטיות חשיבה

שימוש מקורי באימון קוגניטיבי להטיות חשיבה

5 יולי, 2022

נכשלתם? לא הצלחתם? לא הולך לכם?

כשמתרחש אירוע שלילי בחיינו, אנו נוטים לתת הסברים לסיבות להתרחשותו. הסברים אלו משפיעים על הדרך שבה אנו חווים את האירוע ומגיבים אליו. לאורך זמן, בעוד חלק מהאנשים בוחנים מחדש אירועים שעברו ומשנים את הייחוס הסיבתי שנתנו להם, אחרים נשארים תקועים בייחוס הסיבתי הראשוני שנתנו לאירוע.

מה אם יכלנו לסייע לאנשים לעבור באופן גמיש בין ייחוסים שליליים יותר ('לא הצלחתי כי אני כישלון') לייחוסים אדפטיביים יותר ('היה קשה הפעם ולא הייתי במיטבי')?

shiraran

התפוח לא "מרגיש" רחוק מהעץ: סוציליזאציה של אמפתיה

11 מאי, 2022

בדומה למבוגרים, גם ילדים חווים פחות אמפתיה כלפי קבוצות חברתיות מסוימות, בהשוואה לאחרות. מחקר של ד"ר שירה רן, בשיתוף עם ד"ר מיכל רייפן תגר (אוניברסיטת רייכמן), פרופ' מאיה תמיר ופרופ' עירן הלפרין, מצא שאימהות נבדלות אחת מהשניה במידת האמפתיה שהן רוצות שהילדים שלהן ירגישו כלפי קבוצות חוץ מסויימות, כתלות באידאולוגיה הפוליטית שלהן.