check
פרסומים | המחלקה לפסיכולוגיה

פרסומים

shir genzer

פרק על אמפתיה לסדרת Elements in Perception

28 ינואר, 2024

ברכות לדוקטורנטית שיר גנזר ולמסטרנט יועד בן אדיבה, שיחד עם פרופ׳ ענת פרי כתבו פרק על אמפתיה לסדרת Elements in Perception בהוצאת Cambridge University Press.

הפרק (שיוצא לאור כספר נפרד) מיועד בעיקר כחומר לימוד, לסטודנטים סקרנים שרוצים להבין לעומק מהי אמפתיה, כיצד חוקרים אותה במעבדה, ומה הם כיווני מחקר עכשוויים בתחום.

קישור ניתן למצוא בתגובה הראשונה

noam markovitch

מיהו הילד הרגיש לסביבתו?

22 ינואר, 2024

 בעשורים האחרונים, טענתה של התיאוריה הרווחת בפסיכולוגיה התפתחותית בנוגע לאופן שבו הסביבה משפיעה על התפתחותם של ילדים הייתה שיש שתי קבוצות של ילדים. הקבוצה הראשונה הינה של ילדי סחלב שמושפעים מסביבתם: הם יפגעו במיוחד כאשר יחשפו לסביבה שלילית וירוויחו יותר מכולם מחשיפה לסביבה חיובית. הקבוצה השנייה הינה של ילדי שן הארי, אשר אינם מושפעים מסביבתם – לא משנה כל כך אם הם יהיו בסביבה חיובית או שלילית, ההתפתחות שלהם תהיה פחות או יותר זהה.

מחקר חדש של ד״ר נועם מרקוביץ׳, בשיתוף עם ד״ר יובל הרט ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם, ניסה לאתגר טענה זאת בשימוש בשיטות חדשות מוכוונות נתונים.

איך ומתי מתפתחים ערכים?

איך ומתי מתפתחים ערכים?

15 ינואר, 2024

איך ומתי מתפתחים ערכים?

רוב המחקר בנושא מתייחס לערכים כמתפתחים בגיל ההתבגרות, אבל כבר כעשור ידוע שילדים מראים מבנה ערכים משמעותי כבר בגיל חמש עד שבע. עכשיו נשאלת השאלה מה קורה לערכים אחר כך? בדיוק בשאלה זו עוסק מאמר חדש של פרופ' אריאל כנפו-נעם פרופ' מיה בניש וייסמן ופרופ' אלה דניאל.

במאמר מראים החוקרים שבילדות התיכונה, אותה תקופה שפרויד התייחס אליה כגיל החביון, דווקא יש המון "אקשן" התפתחותי. ערכים נהיים מופשטים, יציבים ועקביים יותר, קשורים טוב יותר להתנהגות, ובהדרגה משקפים את מבנה הערכים הבוגר שאנחנו רואים אצל מבוגרים.

Shahaf Leshem

טראומה משנית - אנשים המציגים תסמיני פוסט טראומה מבלי לחוות את האירוע הטראומתי בעצמם

22 אוגוסט, 2023

מחקר חדש של הדוקטורנטים שחף לשם ואלדד קהא מהמעבדה של פרופ' אייל קלנטרוף פורסם לאחרונה European Journal of Psychotraumatolgy. המחקר בחן תופעה של טראומה משנית - מצב שבו אנשים מציגים תסמינים של פוסט טראומה/מתח מעצם הידיעה שאחד מיקיריהם חווה את האירוע הטראומתי, גם מבלי לחוות את האירוע הטראומתי בעצמם.

Dr. Anat Perry

מדוע, גם כאשר הבינה המלאכותית תשתלט על כמעט כל היבט בחיינו, אמפתיה תישאר אחד הדברים הבודדים שיהיו מוערכים יותר בצורתם האנושית

3 אוגוסט, 2023

טענתה המרכזית של פרופ' ענת פרי, במאמר דעה שפורסם בכת העת Nature Human Behaviou שאמפתיה אנושית דורשת מוטיבציה, וגוזלת זמן ומאמץ. על ידי הקשבה, דאגה, גילוי אכפתיות והבנה, בני האדם מאותתים על נכונות להשקיע משאבים, ובכך מרמזים על משמעותו של הנמען עבורם. תגובה אמפתית דומה מבינה מלאכותית, אינה כרוכה בעלות רגשית או בזמן, ואינה דורשת מאמץ. אלגוריתם ממוחשב יגיב בהתלהבות דומה לכל אחד, ואף יעשה זאת במקביל. כתוצאה מכך, בזמן שהבינה מלאכותית תחולל מהפכה בחלק גדול מחיינו, האמפתיה תמשיך להיות אחד התחומים הבודדים שימשיכו להיות מוערכים יותר בצורתם האנושית.

ilana_ushomirsky

כוח מנבא ביטוי של איום לביטחון ותקווה לשלום בנאומים של מנהיגי אומות בעימות

25 יוני, 2023

קבוצות המעורבות בסכסוך ממושך מפתחות ומפיצות אמונות חברתיות כדי לתת מענה לצרכי החברה שלהן. אמונות אלו משמשות אותן גם כדי לגייס תמיכה בזירה הבינלאומית. שתי אמונות מפתח, המושמעות בדרך כלל לקהילה הבינלאומית על ידי מנהיגי קבוצות יריבות, נוגעות לאיומים הנשקפים לקבוצתם ולשאיפת קבוצתם לשלום.

הבדלים בין אישיים ברגישות של אנשים לקצב בסביבה

הבדלים בין אישיים ברגישות של אנשים לקצב בסביבה

21 פברואר, 2023

כאשר יש קצב בסביבה שלנו – אנו נוטים להסתנכרן איתו. בין אם זה ביט מקפיץ, או צעידה משותפת בהרים, אנחנו מתאימים את עצמנו לקצב שבחוץ.

בנוסף, המערכת המוטורית שלנו מייצרת מקצבים ספונטניים משל עצמה. כך שגם כאשר אין קצב בחוץ - יש קצב שמגיע מבפנים. קצבים פנימיים באים לידי ביטוי בתנועה החופשית שלנו ובדיבור.

האם יש לנו מוח חברתי?

האם יש לנו מוח חברתי?

5 פברואר, 2023

״המוח החברתי״ נחשב במשך שנים כמערכת מולדת שהתפתחה באבולוציה, שמכילה איזורים שמגיבים באופן סלקטיבי למידע חברתי. אפשרות אחרת היא שאין צורך להיוולד עם ידע מוקדם על חברתיות, או עם מערכת ייעודית, וכי המוח לומד לעבד מידע חשוב, חברתי ולא חברתי באותו המנגנון.

לאחרונה פורסם מאמר של ד"ר שיר אציל (ואחרים) שנועד לבדוק האם יש לנו איזורי מוח חברתיים. החוקרים ערכו מטה-אנליזה על פני 493 מחקרי מוח חברתיים ולא חברתיים, עם 7801 נבדקים, והשוו בין תפקודי מוח חברתיים ולא חברתיים.

רגשות, מצבי רוח והתנהגות

רגשות, מצבי רוח והתנהגות

27 דצמבר, 2022

לעתים קרובות נראה שרגשות ומצבי רוח גורמים לנו להתנהג ללא היגיון. מדוע, אם כן, יש לנו אותם? במאמר חדש, עמנואל אביב וד"ר ערן אלדר חושפים את הרציונליות שעשויה להיות חבויה אפילו בהטיות רגשיות שכביכול לחלוטין אינן רציונליות. לשם כך, הם מזהים שלושה חישובים שמצבים רגשיים מתווכים: חישובים לגבי היכן אנחנו נמצאים, לגבי מה שאנחנו עושים, ולגבי מה צופן העתיד שלנו. חישובים אלה הם אמצעים עיקריים שבאמצעותם בני אדם ובעלי חיים לומדים ומקבלים החלטות, וכל אחד מהם מתווך באמצעות רגש או מצב רוח שונה ומוכר.

itzik fradkin

התהליך שמוביל להופעת אסוציאציות חופשיות כתהליך של צבירה הדרגתית של מידע פנימי

10 נובמבר, 2022

כיצד אנו חושבים? החוויה האישית שלנו והמחקר הפסיכולוגי מצביע על כך שהמחשבות שלנו פעמים רבות עוקבות זו אחר זו באופן אסוציאטיבי. התהליך האסוציאטיבי הזה סיקרן במשך עשרות השנים האחרונות חוקרים ואף פסיכותרפיסטים רבים. על אף זאת, ההבנה שלנו לגבי המנגנונים שמאפשרים לנו 'לבחור', בכל פעם, אסוציאציה אחת מבין אינספור אסוציאציות אפשריות – אינם מובנים דיים.