פרסומים

תפיסת הבעות דינמיות בקרב צעירים ומבוגרים

תפיסת הבעות דינמיות בקרב צעירים ומבוגרים

15 יוני, 2021

מחקרים בעבר הראו כי אנשים מבוגרים מראים קשיים בתפיסת רגשות. מחקרים אלו התבססו על מטלות של זיהוי רגש שכללו הבעות פנים, סטטיות, סטריאוטיפיות ובלי קונטקסט. בחיי היום-יום, הבעות הפנים מגולמות בקונטקסט עשיר, דבר שיכול להשפיע על האופן שבו הן מזוהות. ספציפית, שפת הגוף שמתחברת לפנים יכולה להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את הבעת הפנים.

הריון עשוי לתרום לחוסן הנפשי בעתות משבר ולחץ

הריון עשוי לתרום לחוסן הנפשי בעתות משבר ולחץ

9 יוני, 2021

מחקרים מראים שבזמן היריון יש עלייה של סימפטומים של חרדה ודיכאון בקרב נשים. עם זאת, מחקר חדש של ד"ר שיר אציל בשיתוף עם ד"ר ענבל ראובני (הפקולטה לרפואה ובי"ח הדסה) והדוקטורנטית קרן ירמיה (בר-אילן) מצא שדווקא בתקופת הקורונה נשים בהריון גילו חוסן לסימפטומים של דיכאון וחרדה לעומת נשים שאינן בהריון.

itzik fradkin

התפקיד של הטלת ספק במידע חושי כמשמעותית בהבנת טורדנות כפייתית

26 מאי, 2021

מאמר חדש של ד"ר אשר שטראוס, ד"ר איציק פרדקין ופרופ' יונתן הפרט, שפורסם לאחרונה ב - Clinical Psychological Science מתקף שימוש בתנועות עכבר למדידה של ספק (doubt) בקרב הסובלים מסימפטומים של טורדנות כפייתית (OCD).

למדידה שכזו, יתרונות רבים על פני הדרך המקובלת למדידת ספק - באמצעות דיווח עצמי. בנוסף המאמר מדגים שספק בקרב קבוצת נבדקים זו גבוהה ביחס לקבוצת הביקורת גם במטלות ניטרליות בהן אין משמעות גבוהה לטעות. עובדה זו מחזקת תיאוריות המדגישות את התפקיד של הטלת ספק במידע חושי כמשמעותית בהבנת טורדנות כפייתית.

קל יותר לגרום לפגיעה כשהיא משפיעה על אנשים רבים

קל יותר לגרום לפגיעה כשהיא משפיעה על אנשים רבים

18 מאי, 2021

מנהל שנדרש לקצץ בהוצאות יעדיף קיצוצי שכר רוחביים שיפגעו בעובדים חלשים רבים - מאשר קיצוץ ממוקד שיפגע רק במעטים, אבל יניב אותה תוצאה פיננסית. מחקר מסביר מדוע קל לנו יותר לפגוע בקבוצות גדולות. במחקר של פרופ' אילן יניב ד"ר מאיר ברנרון (לשעבר דוקטורנט במחלקה) וד"ר שהם חושן-הלל מביה"ס למנהל עסקים, השתתפו 20,000 איש בישראל ובארה"ב. 

על פי תוצאות המחקר, גם אם סך הפגיעה זהה, ההסתכלות היא בפגיעה פר אדם - שנתפסת כקלה יותר אם מספר הנפגעים גדול יותר. על פי המחקר קל לנו יותר להיות אנוכיים ולהיטיב עם עצמנו, ולא נעים לנו כשאנחנו פוגעים במעטים. 

האם לחיות יש תת מודע?

האם לחיות יש תת מודע?

2 מאי, 2021

מחקר משותף של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון, האם לחיות יש תת מודע. המחקר הוא חלק משיתוף פעולה בין מעבדותיהם של פרופ' לורי סנטוס ופרופ' סטיב צ'אנג באוניברסיטת ייל, החוקרים תהליכי קוגניציה והתנהגות בקופים וכלבים, לבין מעבדתו של פרופ' רן חסין, המתמחה בתהליכים מודעים ולא מודעים בבני אדם. ד"ר שי בן-חיים, שהגה את המחקר וביצע אותו, הוא פוסט-דוקטורנט משותף של אוניברסיטת ייל והאוניברסיטה העברית.

Dr. Eran Eldar

מאמר חדש לד"ר ערן אלדר

25 מרץ, 2021

כיצד הנאה ושמחה קשורים זה בזה? מה ההבדל בין רגש למצב רוח? אילו סוגים של מצב רגשי חיובי קיימים? דר' ערן אלדר, יחד עם חוקרים ממכון המוח בפריס ואוניבריסטת ליידן בהולנד, מציעים לראשונה תשובות מדויקות לשאלות אלו בהתבסס על תיאוריה חישובית של מצב רגשי.

לקריאת המאמר המלא https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352154621000085?dgcid=author

פעוטות בני שנה לומדים רצפים גדולים מההתחלה

פעוטות בני שנה לומדים רצפים גדולים מההתחלה

4 מרץ, 2021

מאמר חדש של פרופ' ענבל ארנון, שפורסם לאחרונה בכתב העת Cognition, מראה שפעוטות בני שנה, שעדיין בקושי מדברים, מבחינים בין רצפים שכיחים יותר ופחות בקלט שלהם. זה אומר שהם לומדים לא רק מילים בודדות, אלא גם רצפים יותר גדולים מההתחלה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

בעיות שינה בקרב פעוטות עלולות להשפיע על יחסן של אימהות כלפיהם

בעיות שינה בקרב פעוטות עלולות להשפיע על יחסן של אימהות כלפיהם

1 מרץ, 2021

במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.

במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אינהיבציה או אורינטציה - מצאנו תחליף לפוליגרף

אינהיבציה או אורינטציה - מצאנו תחליף לפוליגרף

10 פברואר, 2021

לרשויות החוק והמשפט יש עניין בגילוי מידע שחשודים מנסים להסתיר. פוליגרף היא שיטה מוכרת אבל בעייתית. "מבחן ידע מוסתר" היא שיטה מהימנה יותר: כשאנשים נחשפים לפריט מידע שהם מכירים מכיר אבל רוצים להסתיר אפשר לזהות תגובה גופנית ומוחית טיפוסית. השאלה היא אם התגובות הן תוצאה של הניסיון להסתיר (אינהיביציה), או תוצאה של הפניית תשומת לב לפריט המוכר (אורינטציה).

Prof. Eran Halperin

פשרת עמדות יכולה להוביל לפתיחות להשקפות אלטרנטיביות ומתונות יותר

3 פברואר, 2021

פרופ' עירן הלפרין בשיתוף עם פרופ' דניאל בר-טל, וד"ר בועז מאוניברסיטת תל אביב פרסמו פרק בנושא Paradoxical Thinking as a Paradigm of Attitude Change in the Context of Intractable Conflict.

הפרק מציג גישה חדשה לשינוי עמדות, הנקראת חשיבה פרדוקסלית ומציע שמסרים מסוג חשיבה פרדוקסלית, כלומר, מסרים התואמים את השקפתו של הפרט, אך מנוסחים בצורה מוגברת, מוגזמת ואף אבסורדית, יכולים להוביל אנשים לתפוס את האמונות שלהם או את המצב הנוכחי כמופרך וכלא מתקבל על הדעת ולאחר מכן, לתהליך הפשרת עמדות המוביל להערכה מחדש של עמדות שהוחזקו בעבר.