במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature Human Behaviour בחנו הדוקטורנט מתן רובין, פרופ׳ ענת פרי ועמיתיהם, האם תגובות אמפתיות מתקבלות בצורה שונה כשהן מיוחסות לבני אדם לעומת בינה מלאכותית. על פי תשעה מחקרים שכללו למעלה מ-6,000 משתתפים, נמצא כי תגובות אשר נוצרו באופן זהה, נתפסו כאמפתיות, תומכות ואותנטיות יותר כשהן יוחסו לאדם, בהשוואה למצב בו המשתתפים חשבו שהתשובה ניתנה על ידי בינה מלאכותית.

ממצא חשוב נוסף הוא שאפילו כאשר המשתתפים חשדו שהאדם שעונה להם נעזר בבינה מלאכותית, גם אז ירדה תחושת האמפתיה - כלומר, עצם החשד למעורבות של AI פגעה בערך הרגשי של התגובה.

מחלקה פתוחה הוא פודקאסט חדש על פסיכולוגיה, חברה, מוח ומה שביניהם. בכל פרק רן חסין וסטודנט אורח (השבוע זה רענן ברוייר) מראיינים מדעניות ומדענים, והם מדברים איתם על הנושא הכי חם שיש: אנחנו.

והשבוע: על תפקיד המדע בטיפול, OCD, וביל קלינטון

במחקר חדש שפורסם לאחרונה, בחנו הדוקטורנטית נועה גור, פרופ' תמי פילובסקי פלג, פרופ' דן הופיין וד"ר אסתר גנלין-כהן ירידה קוגניטיבית בקרב ילדים ובני נוער עם טרשת נפוצה שמתחילה בגיל הילדות (POMS).

מחקר חדש שהובל ע"י עודד ורטהימר בהנחייתו של ד"ר יובל הרט, מציג מודל חישובי חדשני שמסביר הבדלים מוחיים והתנהגותיים שנמצאו באנשים עם אוטיזם (ASD).

ניסויי עבר רבים מתארים מספר רב של הבדלים ייחודיים בפעילות מוחית והתנהגות בין אנשים המאובחנים עם אוטיזם (ASD) ונוירוטיפיקלים, אך המנגנונים החישוביים שמניעים את ההבדלים הללו נותרו מורכבים ורב-מימדיים.