פרסומים

הפוטנציאל המיטיב שיש להתפלגויות מוטות על למידה

הפוטנציאל המיטיב שיש להתפלגויות מוטות על למידה

24 אפריל, 2022

בעוד ששפות העולם נבדלות זו מזו באופנים רבים, הן חולקות קווי דמיון שיכולים ללמד אותנו על הקוגניציה האנושית. במחקר חדש של פרופ' ענבל ארנון וד"ר אורי לוי רוטבין, בדקו החוקרות את ההשלכות של אחד מקווי הדמיון החזקים ביותר בין שפות על הלמידות (learnability).

LIOR ZEVI

מה גורם לנו להימשך למישהו מסוים ולא לאחר?

14 אפריל, 2022

בניסוי ספיד-דייט שנערך במעבדה גילו שסנכרון פיזיולוגי והתנהגותי בין גבר ואישה בזמן דייט, מנבא משיכה רומנטית ומינית גבוהה.

סנכרון זאת תופעה דינמית שממחישה איך שני אנשים יכולים להשפיע ולהיות מושפעים זה מזו. בקשרים אינטימיים, בני אדם מסתנכרנים ובכך מווסתים הפיזיולוגיה וההתנהגות זה של זו. לפיכך, סנכרון בפגישה ראשונה עם בן זוג פוטנציאלי יכול להוות אינדיקציה ליכולות הוויסות של הפרטנר ובכך לקדם משיכה מינית ורומנטית ראשונית.

eric shuman

מחאה המונית יכולה להיות יעילה בקידום מטרות המוחים

11 אפריל, 2022

מאמר חדש של הדוקטורנט אריק שומן, ד"ר סויאר חסן עאסלה ופרופ' עירן הלפרין Eran Halperin שהתפרסם ב-PNAS מדגיש את החשיבות של התחשבות במגוון מדדים של יעילות במחאה, ומציע שמחאה המונית (כולל כזו שמשלבת אי אלימות ואילמות) יכולה להיות יעילה בקידום מטרות המוחים

yonat rum

ילדים שלהם אח או אחות תאומים עם צרכים מיוחדים נמצאו גבוהים יותר באמפתיה קוגנטיבית, כלומר: ביכולת *להבין* את רגשות האחר

6 אפריל, 2022

גישה הרווחת במחקר היא שאחים ואחיות לילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון לבעיות שונות. אולם, מעבר לקשיים ולבעיות, עשויים להיות גם יתרונות בגדילה לצד אח או אחות עם צרכים מיוחדים. במחקר הנוכחי, שאלנו האם ילדים שיש להם אח או אחות עם צרכים מיוחדים הם ילדים יותר אמפתיים ופרו חברתיים.

מחקר חדש בנושא של ד"ר יונת רום Yonat Rum בשיתוף עם שיר גנזר ד"ר נועם מרקוביץ ד"ר ענת פרי, פרופ' אריאל כנפו-נעם וג'ניפר ג'נקינס פורסם לאחרונה בכתב העת Child Development.

rasha kardush

אנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם

29 מרץ, 2022

מחקר חדש של ד"ר רשא כרדוש, ד"ר עשהאל סקלר, ד"ר אלון גולדשטיין פרופ' יוני פרצוב ופרופ' רן חסין שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מגלה שאנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם, בלי קשר לעמדתם הפוליטית או למוצאם.

התופעה אותה מתארים החוקרים במאמר זכתה לשם "אשליית הגיוון החברתי" והיא נגרמת לטענתם מכיון שהמערכת הקוגנטיבית מוטה לשים לב לדברים שהיא מצפה לראות. לדבריהם, אשליית הגיוון החברתי הינה בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת ומשפיעה על תמיכה ואי תמיכה במדיניות שנועדה לעודד שוויון ולתקן עוולות.

Inbal Arnon

ההסבר ליתירות בשפות העולם נעוץ בלמידה

27 מרץ, 2022

העובדה ששפות העולם מכילות אלמנטים יתירים (redundant) – כאלו שמשמעות המשפט מובנת גם בלעדיהם – היא אחת התופעות המסקרנות והמאתגרות ביותר להסבר עבור חוקרי שפה. יתירות לשונית, בהגדרה, לא מוסיפה מידע חדש ואף הופכת שפות למערכות מסובכות יותר. למשל, אנגלית מחייבת לציין מין ומספר על פעלים, כמו ה-s במשפט the girl sings, על אף שהמידע הזה מופיע כבר בנושא המשפט - the girl. תופעה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שמחקרים רבים מראים שדוברי שפה נוטים להימנע מיתירות (על ידי כיווץ והשמטה של רכיבים צפויים יותר בדיבורם).

shir genzer

כיצד ערוצי מידע שונים משפיעים על הקשר בין דיכוי גלי מיו לדיוק באמפתיה?

23 מרץ, 2022

מערכות מוחיות רבות פועלות כשאנו מנסים להבין את רגשותיו של האחר, ביניהן גם חלקים מהקורטקס הסנסומוטורי המקושר לסימולציה מוטורית. פעילות מוחית המקושרת לסימולציה נחשבת לרכיב "low-level" של אמפתיה, אך התרומה של פעילות זו לשיפוט אמפתי מורכב אינה ברורה.

Prof. Eran Halperin

מה יכול להגביר את המודעות והדאגה לסביבה ולהניע התנהגות פרו-סביבתית?

21 מרץ, 2022

משבר האקלים הוא מהאתגרים הדחופים ביותר שעומדים בפני האנושות. למרות זאת, אנשים נוטים להמעיט בערך האיום ומאמינים כי משבר האקלים הוא בעיה של אנשים אחרים במקומות אחרים.

מחקרים קודמים הראו שחוויה ממקור ראשון של אסונות טבע קשורה לעתים קרובות לחשש ודאגה משינויי האקלים. מחקר חדש שנעשה על ידי הדוקטורנטית דבורה שולמן, פרופ' עירן הלפרין, וד"ר מיכל רייפן-תגר מאוניברסיטת רייכמן, בוחן האם חוויה אישית של משבר עולמי אחר – מגפת הקורונה, יכולה לגרום לאנשים להיות יותר רגישים למשבר העולמי של שינויי האקלים.

פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה

פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה

13 מרץ, 2022

מאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Neuron מציג פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה. המאמר מיועד בעיקר לתלמידים מתקדמים שאינם בטוחים כיצד לבחור ולמה לצפות מהמנחה (mentor) שלהם וגם למנחים שאינם בטוחים מה צריך להעניק למונחים (mentees) שלהם.