פרסומים

האם לחיות יש תת מודע?

האם לחיות יש תת מודע?

2 מאי, 2021

מחקר משותף של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון, האם לחיות יש תת מודע. המחקר הוא חלק משיתוף פעולה בין מעבדותיהם של פרופ' לורי סנטוס ופרופ' סטיב צ'אנג באוניברסיטת ייל, החוקרים תהליכי קוגניציה והתנהגות בקופים וכלבים, לבין מעבדתו של פרופ' רן חסין, המתמחה בתהליכים מודעים ולא מודעים בבני אדם. ד"ר שי בן-חיים, שהגה את המחקר וביצע אותו, הוא פוסט-דוקטורנט משותף של אוניברסיטת ייל והאוניברסיטה העברית.

Dr. Eran Eldar

מאמר חדש לד"ר ערן אלדר

25 מרץ, 2021

כיצד הנאה ושמחה קשורים זה בזה? מה ההבדל בין רגש למצב רוח? אילו סוגים של מצב רגשי חיובי קיימים? דר' ערן אלדר, יחד עם חוקרים ממכון המוח בפריס ואוניבריסטת ליידן בהולנד, מציעים לראשונה תשובות מדויקות לשאלות אלו בהתבסס על תיאוריה חישובית של מצב רגשי.

לקריאת המאמר המלא https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352154621000085?dgcid=author

פעוטות בני שנה לומדים רצפים גדולים מההתחלה

פעוטות בני שנה לומדים רצפים גדולים מההתחלה

4 מרץ, 2021

מאמר חדש של פרופ' ענבל ארנון, שפורסם לאחרונה בכתב העת Cognition, מראה שפעוטות בני שנה, שעדיין בקושי מדברים, מבחינים בין רצפים שכיחים יותר ופחות בקלט שלהם. זה אומר שהם לומדים לא רק מילים בודדות, אלא גם רצפים יותר גדולים מההתחלה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

בעיות שינה בקרב פעוטות עלולות להשפיע על יחסן של אימהות כלפיהם

בעיות שינה בקרב פעוטות עלולות להשפיע על יחסן של אימהות כלפיהם

1 מרץ, 2021

במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.

במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אינהיבציה או אורינטציה - מצאנו תחליף לפוליגרף

אינהיבציה או אורינטציה - מצאנו תחליף לפוליגרף

10 פברואר, 2021

לרשויות החוק והמשפט יש עניין בגילוי מידע שחשודים מנסים להסתיר. פוליגרף היא שיטה מוכרת אבל בעייתית. "מבחן ידע מוסתר" היא שיטה מהימנה יותר: כשאנשים נחשפים לפריט מידע שהם מכירים מכיר אבל רוצים להסתיר אפשר לזהות תגובה גופנית ומוחית טיפוסית. השאלה היא אם התגובות הן תוצאה של הניסיון להסתיר (אינהיביציה), או תוצאה של הפניית תשומת לב לפריט המוכר (אורינטציה).

Prof. Eran Halperin

פשרת עמדות יכולה להוביל לפתיחות להשקפות אלטרנטיביות ומתונות יותר

3 פברואר, 2021

פרופ' עירן הלפרין בשיתוף עם פרופ' דניאל בר-טל, וד"ר בועז מאוניברסיטת תל אביב פרסמו פרק בנושא Paradoxical Thinking as a Paradigm of Attitude Change in the Context of Intractable Conflict.

הפרק מציג גישה חדשה לשינוי עמדות, הנקראת חשיבה פרדוקסלית ומציע שמסרים מסוג חשיבה פרדוקסלית, כלומר, מסרים התואמים את השקפתו של הפרט, אך מנוסחים בצורה מוגברת, מוגזמת ואף אבסורדית, יכולים להוביל אנשים לתפוס את האמונות שלהם או את המצב הנוכחי כמופרך וכלא מתקבל על הדעת ולאחר מכן, לתהליך הפשרת עמדות המוביל להערכה מחדש של עמדות שהוחזקו בעבר.

Dr. Eran Eldar

הטיות נוצרות דוקא כתוצאה של תהליך קבלת החלטות הדרגתי

1 פברואר, 2021

ידוע שבמצבים מסוימים אנשים מקבלים החלטות באופן מוטה שנוגד את ההיגיון. התיאוריה הפופולרית היא שהטיות כאלה הן תוצר של מערכת קבלת החלטות מהירה ואוטומטית, ולכן ניתן להתגבר עליהן בעזרת הפעלת שיקול דעת מאומץ יותר.

האם בחירה באמת מובילה לשינוי בהעדפות?

האם בחירה באמת מובילה לשינוי בהעדפות?

17 ינואר, 2021

מחקר הפסיכולוגי על דיסוננס קוגניטיבי מעיד שאנחנו נוטים להתאים את עמדותינו להתנהגותנו. הפרדיגמה המחקרית הראשונה שהראתה זאת, כבר בשנות ה-50, היא פרדיגמת ה"בחירה החופשית", שהראתה שבעקבות בחירה בין אפשרויות, אנשים משנים את העדפותיהם לטובת האפשרויות בהן בחרו.

ספר חדש לפרופ' איתן בכר

ספר חדש לפרופ' איתן בכר

10 ינואר, 2021

לפני כשבועיים יצא לאור ספרו של פרופסור איתן בכר יחד עם דוקטורנטית שלו לשעבר, אנאלו ורבין, בהוצאת Routledge היוקרתית.

הספר מסכם את יישום התיאוריה הפסיכודינמית של הפסיכולוגיה של העצמי לטיפול בהפרעות אכילה, דוגמאות קליניות, ומחקר המציג את יעילות התיאוריה בטיפול, במחקר RCT, וכן יכולתה לנבא בטווח של שנים הופעת מחלה או ריפוי ממנה.

האם הזדהות או תחושת שייכות לקבוצה יכולה להניע חברי קבוצות מוחלשות למחאה משותפת עם חברים מהקבוצה החזקה?

האם הזדהות או תחושת שייכות לקבוצה יכולה להניע חברי קבוצות מוחלשות למחאה משותפת עם חברים מהקבוצה החזקה?

21 דצמבר, 2020

על השאלה הזאת ניסו לענות הדוקטורנטים אריק שומן וסיוואר עאסלה יחד עם פרופ' עירן הלפרין במאמר שפורסם לאחרונה ב- European Journal of Social Psychology.

המאמר בוחן מחאה משותפת בין קבוצות בקונפליקטים. במחקר אורך שבוצע בהקשר הפלסטיני-ישראלי נמצא שהזדהות פלסטינית יכולה להניע פלסטינים למחאה משותפת עם ישראלים רק בתקופות של ״שקט״, אך לא בתקופות של הסלמה, וכי המוכנות למחאה משותפת יורדת בהסלמה כי ההזדהות מתחזקת והגבולות בין הקבוצות נהיים יותר חדים וברורים.