ברכות ופרגונים לרגל החג
לנור קאסם על קבלת מלגת מכון טרומן לתלמידי דוקטורט ולשיר גנזר על קבלת מלגה מהמרכז לאוטיזם, שתיהן דוקטורנטיות במעבדה של ד"ר ענת פרי.
לליאור זאבי מהמעבדה של ד"ר שיר אציל שזכתה במלגת הצטיינות של מרכז לייפר לתלמידות ותלמידים מצטיינים החוקרים נושאים הקשורים למגדר. ליאור חוקרת את הבסיס המוחי וההתנהגותי של דיכאון לאחר לידה בקשר אם-תינוק
בניסוי ספיד-דייט שנערך במעבדה גילו שסנכרון פיזיולוגי והתנהגותי בין גבר ואישה בזמן דייט, מנבא משיכה רומנטית ומינית גבוהה.
סנכרון זאת תופעה דינמית שממחישה איך שני אנשים יכולים להשפיע ולהיות מושפעים זה מזו. בקשרים אינטימיים, בני אדם מסתנכרנים ובכך מווסתים הפיזיולוגיה וההתנהגות זה של זו. לפיכך, סנכרון בפגישה ראשונה עם בן זוג פוטנציאלי יכול להוות אינדיקציה ליכולות הוויסות של הפרטנר ובכך לקדם משיכה מינית ורומנטית ראשונית.
מאמר חדש של הדוקטורנט אריק שומן, ד"ר סויאר חסן עאסלה ופרופ' עירן הלפרין Eran Halperin שהתפרסם ב-PNAS מדגיש את החשיבות של התחשבות במגוון מדדים של יעילות במחאה, ומציע שמחאה המונית (כולל כזו שמשלבת אי אלימות ואילמות) יכולה להיות יעילה בקידום מטרות המוחים
גישה הרווחת במחקר היא שאחים ואחיות לילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון לבעיות שונות. אולם, מעבר לקשיים ולבעיות, עשויים להיות גם יתרונות בגדילה לצד אח או אחות עם צרכים מיוחדים. במחקר הנוכחי, שאלנו האם ילדים שיש להם אח או אחות עם צרכים מיוחדים הם ילדים יותר אמפתיים ופרו חברתיים.
מחקר חדש בנושא של ד"ר יונת רום Yonat Rum בשיתוף עם שיר גנזר ד"ר נועם מרקוביץ ד"ר ענת פרי, פרופ' אריאל כנפו-נעם וג'ניפר ג'נקינס פורסם לאחרונה בכתב העת Child Development.
אחרי שנתיים הפסקה בשל הקורונה יום הבציר (HARVEST DAY) המסורתי של המחלקה לפסיכולוגיה חוזר במתכונתו המלאה עם 15 הרצאות של חברי סגל המחלקה.
יום ראשון 10.4.2022 החל מהשעה 9:15 באודיטריום בניין רבין.
כנס הפוסטרים של תלמידי המחקר המתקדמים במחלקה לפסיכולוגיה התקיים היום, והוצגו במהלכו למעלה מ-40 עבודות מחקר של סטודנטים/ות לתואר שני ושלישי במחלקה.
במהלך הכנס התקיימה הצבעה בקרב חברי הסגל האקדמי והסטודנטים עבור הפוסטר המצטיין. במקום הראשון זכתה עבודתם של הדוקטורנט אלדד קהא ותלמידת ה-ב"א דריה קלוצווג מהמעבדה של פרופ' אייל קלנטרוף. את המקום השני חלקו הדוקטורנטיות נעמה שוורץ, מהמעבדה של פרופ' רם פרוסט, כנרת אנדולט מהמעבדה של פרופ' עירן הלפרין והדוקטורנט אייל דינור מהמעבדה של פרופ' רז ירמיה.
מחקר חדש של ד"ר רשא כרדוש, ד"ר עשהאל סקלר, ד"ר אלון גולדשטיין פרופ' יוני פרצוב ופרופ' רן חסין שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מגלה שאנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם, בלי קשר לעמדתם הפוליטית או למוצאם.
התופעה אותה מתארים החוקרים במאמר זכתה לשם "אשליית הגיוון החברתי" והיא נגרמת לטענתם מכיון שהמערכת הקוגנטיבית מוטה לשים לב לדברים שהיא מצפה לראות. לדבריהם, אשליית הגיוון החברתי הינה בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת ומשפיעה על תמיכה ואי תמיכה במדיניות שנועדה לעודד שוויון ולתקן עוולות.
העובדה ששפות העולם מכילות אלמנטים יתירים (redundant) – כאלו שמשמעות המשפט מובנת גם בלעדיהם – היא אחת התופעות המסקרנות והמאתגרות ביותר להסבר עבור חוקרי שפה. יתירות לשונית, בהגדרה, לא מוסיפה מידע חדש ואף הופכת שפות למערכות מסובכות יותר. למשל, אנגלית מחייבת לציין מין ומספר על פעלים, כמו ה-s במשפט the girl sings, על אף שהמידע הזה מופיע כבר בנושא המשפט - the girl. תופעה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שמחקרים רבים מראים שדוברי שפה נוטים להימנע מיתירות (על ידי כיווץ והשמטה של רכיבים צפויים יותר בדיבורם).
מערכות מוחיות רבות פועלות כשאנו מנסים להבין את רגשותיו של האחר, ביניהן גם חלקים מהקורטקס הסנסומוטורי המקושר לסימולציה מוטורית. פעילות מוחית המקושרת לסימולציה נחשבת לרכיב "low-level" של אמפתיה, אך התרומה של פעילות זו לשיפוט אמפתי מורכב אינה ברורה.
משבר האקלים הוא מהאתגרים הדחופים ביותר שעומדים בפני האנושות. למרות זאת, אנשים נוטים להמעיט בערך האיום ומאמינים כי משבר האקלים הוא בעיה של אנשים אחרים במקומות אחרים.
מחקרים קודמים הראו שחוויה ממקור ראשון של אסונות טבע קשורה לעתים קרובות לחשש ודאגה משינויי האקלים. מחקר חדש שנעשה על ידי הדוקטורנטית דבורה שולמן, פרופ' עירן הלפרין, וד"ר מיכל רייפן-תגר מאוניברסיטת רייכמן, בוחן האם חוויה אישית של משבר עולמי אחר – מגפת הקורונה, יכולה לגרום לאנשים להיות יותר רגישים למשבר העולמי של שינויי האקלים.
ברכות לד"ר ראשה כרדוש, בוגרת המעבדה של פרופ' רן חסין, שזכתה בשתי מלגות פוסט-דוקטורט יוקרתיות - פולברייט ורוטשילד - וכן נבחרה להיות אחת מקבוצה קטנה מאוד של מדענים צעירים, מכל תחומי המדע, שזכו להיות בתכנית הרקטור המרשימה של NYU
מאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Neuron מציג פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה. המאמר מיועד בעיקר לתלמידים מתקדמים שאינם בטוחים כיצד לבחור ולמה לצפות מהמנחה (mentor) שלהם וגם למנחים שאינם בטוחים מה צריך להעניק למונחים (mentees) שלהם.
לרגל יום האישה הבינ"ל הכריזה קהילת בטיפולנט (פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל) על מובילות דרך בפסיכותרפיה בישראל. ביניהן - פרופ' אוריה תשבי חברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית
ברכות לפרופ' איילת לנדאו לרגל זכייתה במענק לפרויקט במימון Joy Ventures. לפרוייקט קוראים ה- zoneKeeper ובמרכזו פיתוח של טכנולוגיה לזיהוי המצב הקשבי במצבים ובמטלות יומיומיות על ידי מדידת סיגנלים מוחיים.
