מחקרים מראים שבזמן היריון יש עלייה של סימפטומים של חרדה ודיכאון בקרב נשים. עם זאת, מחקר חדש של ד"ר שיר אציל בשיתוף עם ד"ר ענבל ראובני (הפקולטה לרפואה ובי"ח הדסה) והדוקטורנטית קרן ירמיה (בר-אילן) מצא שדווקא בתקופת הקורונה נשים בהריון גילו חוסן לסימפטומים של דיכאון וחרדה לעומת נשים שאינן בהריון.
גאווה גדולה למחלקה לפסיכולוגיה פרופ' ענבל ארנון נבחרה לכהן כחברה חדשה באקדמיה הלאומית הצעירה למדעים. ענבל נבחרה (עם שבעה מועמדים נוספים) מתוך 52 אנשי אקדמיה שמועמדותם הוגשה.
כל הכבוד!
מאמר חדש של ד"ר אשר שטראוס, ד"ר איציק פרדקין ופרופ' יונתן הפרט, שפורסם לאחרונה ב - Clinical Psychological Science מתקף שימוש בתנועות עכבר למדידה של ספק (doubt) בקרב הסובלים מסימפטומים של טורדנות כפייתית (OCD).
למדידה שכזו, יתרונות רבים על פני הדרך המקובלת למדידת ספק - באמצעות דיווח עצמי. בנוסף המאמר מדגים שספק בקרב קבוצת נבדקים זו גבוהה ביחס לקבוצת הביקורת גם במטלות ניטרליות בהן אין משמעות גבוהה לטעות. עובדה זו מחזקת תיאוריות המדגישות את התפקיד של הטלת ספק במידע חושי כמשמעותית בהבנת טורדנות כפייתית.
בסתיו הקרוב היא תסיים את הקדנציה שלה כראש המחלקה לפסיכולוגיה, אבל בינתיים היא כבר הספיקה להיבחר לנשיאה הנכנסת (2022-2023) של האגודה למדעי הרגש (SOCIETY FOR AFFECTIVE SCIENCE).
כל הכבוד וברכות לפרופ' מאיה תמיר!
רוצים לקרוא עוד על התפקיד והאגודה - בתגובה הראשונה
לפרופ' אמריטוס גבי שפלר - שהועלה לדרגת פרופ' מן המניין, ומונה לדיקן ללימודים מתקדמים במכללת אחווה!
לד"ר שלמה ישראל על קבלת קביעות.
לד"ר טלי קליימן על קבלת קביעות.
מנהל שנדרש לקצץ בהוצאות יעדיף קיצוצי שכר רוחביים שיפגעו בעובדים חלשים רבים - מאשר קיצוץ ממוקד שיפגע רק במעטים, אבל יניב אותה תוצאה פיננסית. מחקר מסביר מדוע קל לנו יותר לפגוע בקבוצות גדולות. במחקר של פרופ' אילן יניב ד"ר מאיר ברנרון (לשעבר דוקטורנט במחלקה) וד"ר שהם חושן-הלל מביה"ס למנהל עסקים, השתתפו 20,000 איש בישראל ובארה"ב.
על פי תוצאות המחקר, גם אם סך הפגיעה זהה, ההסתכלות היא בפגיעה פר אדם - שנתפסת כקלה יותר אם מספר הנפגעים גדול יותר. על פי המחקר קל לנו יותר להיות אנוכיים ולהיטיב עם עצמנו, ולא נעים לנו כשאנחנו פוגעים במעטים.
ברכות חמות לשבעה סטודנטים מופלאים שזכו במלגת Jerusalem Brain Community לתלמידי בוגר. המלגה מוענקת לסטודנטים מצטיינים בשנה האחרונה ללימודי הבוגר ומאפשרת לזוכים בה לפתח את כישורי המחקר שלהם ולשמור על מצויינות אקדמית.
מיתר בנבג'י, אוהד לבנת ועדי גלבוצקי מהתכנית המשולבת פסיכולוגיה וקוגניציה; שי שחר ואלעד דביר מפסיכוביולוגיה; ירדן גביש מפסיכולוגיה מדמ"ח וטלי כהן מפסיכולוגיה ובלשנות
ליאור אברמזון, ממעבדתו של פרופ' אריאל כנפו-נעם זכתה במלגת רוטשילד ובמלגה מטעם מכון חרוב למחקר בנושא התעללות בילדים, עבור השתלמות פוסט-דוקטורנט בחו"ל.
ליאור מתכננת לנסוע לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ולחקור התנהגויות רגשיות של ילדים אשר עברו התעללות והזנחה, ואת המנגנונים המוחיים שמתווכים התנהגויות אלו.
מחקר משותף של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון, האם לחיות יש תת מודע. המחקר הוא חלק משיתוף פעולה בין מעבדותיהם של פרופ' לורי סנטוס ופרופ' סטיב צ'אנג באוניברסיטת ייל, החוקרים תהליכי קוגניציה והתנהגות בקופים וכלבים, לבין מעבדתו של פרופ' רן חסין, המתמחה בתהליכים מודעים ולא מודעים בבני אדם. ד"ר שי בן-חיים, שהגה את המחקר וביצע אותו, הוא פוסט-דוקטורנט משותף של אוניברסיטת ייל והאוניברסיטה העברית.
כיצד הנאה ושמחה קשורים זה בזה? מה ההבדל בין רגש למצב רוח? אילו סוגים של מצב רגשי חיובי קיימים? דר' ערן אלדר, יחד עם חוקרים ממכון המוח בפריס ואוניבריסטת ליידן בהולנד, מציעים לראשונה תשובות מדויקות לשאלות אלו בהתבסס על תיאוריה חישובית של מצב רגשי.
לקריאת המאמר המלא https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352154621000085?dgcid=author
ברכות לד"ר ענת פרי לרגל קבלת מענק של JOY Ventures יחד עם ד״ר שהם חושן-הלל (מנהל עסקים) וד״ר אלכס גיללס-הלל (הדסה).
המענק נועד למחקר שעוסק בשאלה עד כמה אמפתי יהיה אליך רופא בשתיים בלילה, ומה עלולות להיות ההשפעות של זה?
פרי, חושן-הלל וגיללס-הלל מציעים לחקור את ההשפעות של חוסר שינה על אספקטים שונים של קוגניציה חברתית וקבלת החלטות, בייחוד אצל רופאים לאחר משמרות לילה.
בהמשך, בשיתוף פעולה עם הסטארט-אפ Nyx-Technologies, הם יבחנו את יעילות קסדת ה-CogNyx המעודדת כניסה מהירה לשינה, והשפעתה על שיפור תהליכים קוגניטיביים וחברתיים.
