בעוד ששפות העולם נבדלות זו מזו באופנים רבים, הן חולקות קווי דמיון שיכולים ללמד אותנו על הקוגניציה האנושית. במחקר חדש של פרופ' ענבל ארנון וד"ר אורי לוי רוטבין, בדקו החוקרות את ההשלכות של אחד מקווי הדמיון החזקים ביותר בין שפות על הלמידות (learnability). קרא עוד אודות הפוטנציאל המיטיב שיש להתפלגויות מוטות על למידה
ברכות ופרגונים לרגל החג
לנור קאסם על קבלת מלגת מכון טרומן לתלמידי דוקטורט ולשיר גנזר על קבלת מלגה מהמרכז לאוטיזם, שתיהן דוקטורנטיות במעבדה של ד"ר ענת פרי.
לליאור זאבי מהמעבדה של ד"ר שיר אציל שזכתה במלגת הצטיינות של מרכז לייפר לתלמידות ותלמידים מצטיינים החוקרים נושאים הקשורים למגדר. ליאור חוקרת את הבסיס המוחי וההתנהגותי של דיכאון לאחר לידה בקשר אם-תינוק
בניסוי ספיד-דייט שנערך במעבדה גילו שסנכרון פיזיולוגי והתנהגותי בין גבר ואישה בזמן דייט, מנבא משיכה רומנטית ומינית גבוהה.
סנכרון זאת תופעה דינמית שממחישה איך שני אנשים יכולים להשפיע ולהיות מושפעים זה מזו. בקשרים אינטימיים, בני אדם מסתנכרנים ובכך מווסתים הפיזיולוגיה וההתנהגות זה של זו. לפיכך, סנכרון בפגישה ראשונה עם בן זוג פוטנציאלי יכול להוות אינדיקציה ליכולות הוויסות של הפרטנר ובכך לקדם משיכה מינית ורומנטית ראשונית. קרא עוד אודות מה גורם לנו להימשך למישהו מסוים ולא לאחר?
מאמר חדש של הדוקטורנט אריק שומן, ד"ר סויאר חסן עאסלה ופרופ' עירן הלפרין Eran Halperin שהתפרסם ב-PNAS מדגיש את החשיבות של התחשבות במגוון מדדים של יעילות במחאה, ומציע שמחאה המונית (כולל כזו שמשלבת אי אלימות ואילמות) יכולה להיות יעילה בקידום מטרות המוחים
גישה הרווחת במחקר היא שאחים ואחיות לילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון לבעיות שונות. אולם, מעבר לקשיים ולבעיות, עשויים להיות גם יתרונות בגדילה לצד אח או אחות עם צרכים מיוחדים. במחקר הנוכחי, שאלנו האם ילדים שיש להם אח או אחות עם צרכים מיוחדים הם ילדים יותר אמפתיים ופרו חברתיים.
מחקר חדש בנושא של ד"ר יונת רום Yonat Rum בשיתוף עם שיר גנזר ד"ר נועם מרקוביץ ד"ר ענת פרי, פרופ' אריאל כנפו-נעם וג'ניפר ג'נקינס פורסם לאחרונה בכתב העת Child Development. קרא עוד אודות ילדים שלהם אח או אחות תאומים עם צרכים מיוחדים נמצאו גבוהים יותר באמפתיה קוגנטיבית, כלומר: ביכולת *להבין* את רגשות האחר
אחרי שנתיים הפסקה בשל הקורונה יום הבציר (HARVEST DAY) המסורתי של המחלקה לפסיכולוגיה חוזר במתכונתו המלאה עם 15 הרצאות של חברי סגל המחלקה.
יום ראשון 10.4.2022 החל מהשעה 9:15 באודיטריום בניין רבין. קרא עוד אודות יום הבציר 2022
כנס הפוסטרים של תלמידי המחקר המתקדמים במחלקה לפסיכולוגיה התקיים היום, והוצגו במהלכו למעלה מ-40 עבודות מחקר של סטודנטים/ות לתואר שני ושלישי במחלקה.
במהלך הכנס התקיימה הצבעה בקרב חברי הסגל האקדמי והסטודנטים עבור הפוסטר המצטיין. במקום הראשון זכתה עבודתם של הדוקטורנט אלדד קהא ותלמידת ה-ב"א דריה קלוצווג מהמעבדה של פרופ' אייל קלנטרוף. את המקום השני חלקו הדוקטורנטיות נעמה שוורץ, מהמעבדה של פרופ' רם פרוסט, כנרת אנדולט מהמעבדה של פרופ' עירן הלפרין והדוקטורנט אייל דינור מהמעבדה של פרופ' רז ירמיה. קרא עוד אודות כנס הפוסטרים של תלמידי המחקר המתקדמים
מחקר חדש של ד"ר רשא כרדוש, ד"ר עשהאל סקלר, ד"ר אלון גולדשטיין פרופ' יוני פרצוב ופרופ' רן חסין שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מגלה שאנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם, בלי קשר לעמדתם הפוליטית או למוצאם.
התופעה אותה מתארים החוקרים במאמר זכתה לשם "אשליית הגיוון החברתי" והיא נגרמת לטענתם מכיון שהמערכת הקוגנטיבית מוטה לשים לב לדברים שהיא מצפה לראות. לדבריהם, אשליית הגיוון החברתי הינה בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת ומשפיעה על תמיכה ואי תמיכה במדיניות שנועדה לעודד שוויון ולתקן עוולות. קרא עוד אודות אנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם
העובדה ששפות העולם מכילות אלמנטים יתירים (redundant) – כאלו שמשמעות המשפט מובנת גם בלעדיהם – היא אחת התופעות המסקרנות והמאתגרות ביותר להסבר עבור חוקרי שפה. יתירות לשונית, בהגדרה, לא מוסיפה מידע חדש ואף הופכת שפות למערכות מסובכות יותר. למשל, אנגלית מחייבת לציין מין ומספר על פעלים, כמו ה-s במשפט the girl sings, על אף שהמידע הזה מופיע כבר בנושא המשפט - the girl. תופעה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שמחקרים רבים מראים שדוברי שפה נוטים להימנע מיתירות (על ידי כיווץ והשמטה של רכיבים צפויים יותר בדיבורם). קרא עוד אודות ההסבר ליתירות בשפות העולם נעוץ בלמידה
מצטיינים במוסמך:
נתנאל רוטנברג (מגמה קלינית), גל חן (מוסמך מחקרי במסלול ישיר לדוקטורט), אווה חסיס (מגמה לנוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית), עמרי קצב (מגמה קלינית), איילת חיו (מגמה קלינית), מישל ויינגרב (מגמה קלינית), דן מרזן (מגמה קלינית), רחל ברוך (מגמה קלינית).
מצטיינים בבוגר: קרא עוד אודות רשימות המצטיינים הסופיות לשנת תשפ"א פורסמו לאחרונה, ולנו נותר רק לברך
