מאמר חדש של ד"ר שיר אציל והסטודנטים משי ג'רסי ושחר אופיר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Brain Sciences מציע שאוטיזם לא נובע מ- ״מוח חברתי״ פגום, אלא תוצאה של וריאציה במנגנון כללי של למידה. התפתחות חברתית טיפוסית מסתמכת על מנגנוני למידה וכל שינוי או הפרעה במנגנוני למידה עשויים להתבטא כבעיה בהתפתחות חברתית. תפיסה זו מעלה שאלות מחקר חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם, ומצביעה על מטרות חדשות להתערבות קלינית שיכולות להוריד את גיל האבחון ולשפר את רווחתם של אנשים עם אוטיזם קרא עוד אודות שאלות חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם

רעיון זה מסתמך על ההנחה שהחברתיות האנושית בעצמה התפתחה באבולוציה כסט תכונות מולד שמאפשר לבני אדם אינטראקציות חברתיות מורכבות. מאמר חדש של ד"ר שיר אציל וד"ר ליאור אברמזון, מציע אפשרות אלטרנטיבית. קרא עוד אודות האם מוסיקה התפתחה באבולוציה, כדי לקדם חברתיות בבני אדם?

נעמה קביליס, בוגרת המגמה לנוירופסיכולוגיה שיקומית במחלקה, פתחה בשנה האחרונה פודקאסט בשם פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים, אשר מנגיש את העבודה הקלינית והמחקרית לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. נעמה והאורחים בפודקסאט מביאים סיפורים מהשטח - שהם לאו דווקא סיפורי גבורה, ואין בהם תמיד הפי אנדינג - אבל הם הכי אמיתיים וכנים שיש, והכול בשפה יומיומית ובגובה העיניים.

בפרקים האחרונים התארחו ד"ר טל שני-אור בנושא שינויים קוגנטיביים בגיל השלישי; פרופ' אמריטוס דני הופיין בנושא נוירופסיכולוגיה קלינית בפגיעות מוחיות נרכשות; בוגרת המגמה המחלקה אריאלה עילם בנושא אוטיזם. קרא עוד אודות פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים

ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארחות בפודקאסט שלהן את ד״ר רות מאיו ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם.

אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?