שלשום פורסם בכתב העת NATURE מכתב של חברי סגל באקדמיה מדוע אסור להחרים את האקדמיה הישראלית, על המכתב חתומה בין השאר ד"ר שיר אציל, עם קולגות ממכון ויצמן ומאוניברסיטת חיפה.

המכתב מגיע כתגובה לעלייה בחרמות שחווים מדענים בין אם באופן אישי או ממסדי, כאשר מוסדות שלמים בוחרים לנתק קשרים אקדמיים עם ישראל ועוצרים שיתופי פעולה עם מדענים ישראלים.

עלייה בתוחלת החיים מביאה עימה אתגרים חדשים עמם יש להתמודד . קיימת חפיפה גבוהה בין דעיכה קוגניטיבית הקשורה לגיל והפרעות מצב רוח כגון דיכאון וחרדה, אבל המנגנונים המתווכים בין התופעות טרם התבררו. גורמים מוחיים נוירוטרופיים, בייחוד (Brain-Derived Neurotrophic Factor (BDNF , ממלאים תפקיד מפתח בהתחדשות תאית וביכולת המוח ליצור קשרים עצביים חדשים. על כן, לגורמים הנוירוטרופיים השפעה נרחבת על תפקידים קוגניטיביים וויסות מצב רוח.

האם תעדיפו לפגוש חבר טוב לארוחה במסעדה או להישאר בבית ולצפות בסרט? האם תעדיפו לשטוף את הכלים שנערמו בכיור או לצאת לזרוק את הזבל ביום גשום? באיזו מהשאלות היה לכם קשה יותר להחליט? תיאוריה קלאסית ושלל ממצאים אמפיריים מעידים שקשה יותר לקבל החלטה כשהאפשרויות שליליות לעומת חיוביות.

המחלקה לפסיכולוגיה שמחה לבשר על הצטרפותה של ד"ר דבורה מרציאנו לסגל המחלקה החל משנת הלימודים תשפ"ה.

המחקר של דבורה נמצא בצומת בין קבלת החלטות, כלכלה התנהגותית ומדעי המוח הקוגניטיביים. היא חוקרת כיצד אנו מקבלים החלטות ואיך אנו מייחסים ערך סובייקטיבי לתגמול. מהם התהליכים הקוגניטיביים, הרגשיים והמוחיים העומדים בבסיס החוויה הסובייקטיבית של תגמולים? כיצד תהליכים אלו משתנים בהקשרים שונים ובין אנשים?