כללי
מנגנון קוגניטיבי אוניברסלי העומד בבסיס התקשורת האנושית
ברחבי העולם, בני אדם מפיקים שפה במשפטים פרוזודיים קצרים הנקראים יחידות הנגנה. במחקר חדש שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences, ד"ר מיה ענבר, פרופ' איילת לנדאו (המחלקות לפסיכולוגיה ולמדעי המוח הקוגניטיביים) ופרופ' איתן גרוסמן (המחלקה לבלשנות), ניתחו מעל 650 הקלטות ב-48 שפות ומצאו כי דוברים מפיקים יחידות הנגנה בקצב קבוע של אחת כל 1.6 שניות. קצב זה יציב בין תרבויות, גילאים ושפות, ממצא המצביע על מנגנון קוגניטיבי אוניברסלי העומד בבסיס התקשורת האנושית.
ברכות לדוקטורנטית הדר ארנון
ברכות להדר ארנון, דוקטורנטית במעבדה לטיפול ובריאות הנפש של פרופ' יונתן הפרט על זכייתה במלגת נשיא המדינה למצויינות וחדשנות מדעית.
מלגת נשיא המדינה ניתנת על מנת לעודד הכשרה ומחקר אקדמי איכותי, להאיר בזרקור תחומים מדעיים מגוונים, לתמרץ מחקר ועשייה מדעית ולהביא לקידום המצוינות והחדשנות המדעית בישראל.
הדר קיבלה את המלגה על מחקרה בנושא מעורבות והתמדה בטיפול פסיכולוגי בו היא בוחנת כיצד מגדירים ומה משפיע על מעורבות מטופלים בטיפול נפשי אינטרנטי, והאם AI יכול ללוות טיפול כזה.
ברכות לזוכי מענקי BSF
ברכות לפרופ' ענבל ארנון ולפרופ' עירן הפרין על זכייתם במענקי BSF לשנת 2025
ברכות לפרופ' רות מאיו וד"ר רותם בוטויניק נצר
על זכייה במענק מחקר מטעם פרויקט DRI (Developing Comprehensive Response to Online Misinformation and Disinformation in Israel), שמוביל איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL) בתמיכת האיחוד האירופי, על מחקר בנושא "עובדות כמכנה משותף: התערבויות דיגיטליות לחיזוק החוסן הישראלי בפני מידע כוזב".
הצעת המחקר נכתבה והמחקר מבוצע בשיתוף פעולה עם ענת לנדה ברנר ודבורה ניומן (דוקטורנטיות במעבדה של רותי) ורון קבונובסקי (מאסטרנט במעבדה של רותם).
ברכות לחברי סגל המחלקה על זכייתם במענקי ISF:
פרופ' מאיה תמיר: ויסות רגשות בינאישי בתרבויות שונות: ערך נתפס, צורה, ופונקציונליות
פרופ' רן חסין: אמון בפנומנולוגיה והשפעתו על קוגניציה, אמוציה והתנהגות
פרופ' יונתן הפרט: מחקר אמפירי מבוסס תיאוריה על אקטיבציה של רגש וסכמה בטיפול בדימויים שליליים בחרדה פתולוגית
פרופ' אייל קלנטרוף: הגיע הזמן לעצור: האפקט של כרונוטיפ והשעה ביום על התנהגויות קומפולסיביות
ד"ר דבורה מרציאנו: התפקיד של ציפיות דינמיות בשביעות רצון: מחקר התנהגותי ואלקטרו-פיזיולוגי באוכלוסי יה בריאה ובקרב הסובלים מדיכאון
האם תגובות אמפתיות מתקבלות בצורה שונה כשהן מיוחסות לבני אדם לעומת בינה מלאכותית
במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature Human Behaviour בחנו הדוקטורנט מתן רובין, פרופ׳ ענת פרי ועמיתיהם, האם תגובות אמפתיות מתקבלות בצורה שונה כשהן מיוחסות לבני אדם לעומת בינה מלאכותית. על פי תשעה מחקרים שכללו למעלה מ-6,000 משתתפים, נמצא כי תגובות אשר נוצרו באופן זהה, נתפסו כאמפתיות, תומכות ואותנטיות יותר כשהן יוחסו לאדם, בהשוואה למצב בו המשתתפים חשבו שהתשובה ניתנה על ידי בינה מלאכותית.
ממצא חשוב נוסף הוא שאפילו כאשר המשתתפים חשדו שהאדם שעונה להם נעזר בבינה מלאכותית, גם אז ירדה תחושת האמפתיה - כלומר, עצם החשד למעורבות של AI פגעה בערך הרגשי של התגובה.
ברכות לפרופ' עירן הלפרין
ברכות לד"ר עודד אדומי לשם
ברכות לד"ר עודד אדומי לשם לרגל זכייתו בפרס הספר הטוב ביותר של ד"ר דיוויד או. סירס מטעם ISPP לשנת 2025 על ספרו “ "Hope Amidst Conflict: Philosophical and Psychological Explorations” שיצא לאור על־ידי Oxford University Press.
מחלקה פתוחה פרק 8 - קבלת החלטות של רופאים ורופאות מותשים ומה קורה לאמפטיה באמצע הלילה
מחלקה פתוחה הוא פודקאסט חדש על פסיכולוגיה, חברה, מוח ומה שביניהם. בכל פרק רן חסין וסטודנטית אורחת (השבוע זו חופית עופר) מראיינים מדעניות ומדענים, והם מדברים איתם על הנושא הכי חם שיש: אנחנו.
בפרק סיום העונה הראשונה מתארחת פרופ' שהם חושן הילל. שהם תספר על קבלת החלטות של רופאים ורופאות מותשים במשמרות האינסופיות בחדר המיון. מה קורה לאמפטיה שלהם באמצע הלילה, ואיך זה קשור למשככי כאבים שאתן כן או לא תקבלו במיון?
וגם, חידה: מה משותף לטיפול בכאבים של נשים ובאלו של שחורים בחדר מיון, לא רק בלילה - אלא בכל שעות היום. החדשות, כרוח התקופה, לא מאוד משמחות.