כללי

חשיפת מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי מובילה לפיתוח תרופות יעילות יותר נגד דיכאון

חשיפת מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי מובילה לפיתוח תרופות יעילות יותר נגד דיכאון

28 אוקטובר, 2021

בכל זמן נתון כ-5-7 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון קליני, ואחד מכל שישה בני אדם יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת במהלך חייהם. למרות עשרות שנות מחקר בתחום, הגורמים הביולוגיים שאחראים להתפתחות מחלת הדיכאון עדיין לא ברורים, ועובדה זאת מסבירה את חוסר היעילות של התרופות האנטי-דיכאוניות בחלק ניכר של החולים. לעומת זאת, טיפול בשוק חשמלי (ניזעי חשמל) מהווה כבר שנים רבות את הפרוצדורה היעילה ביותר במצבי דיכאון, למרות שהמנגנון הביולוגי שעומד בבסיס טיפול זה לא היה ברור עד כה.

קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית

קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית

20 אוקטובר, 2021

מחקר חדש של ד"ר אסאלה חלאג' ופרופ' יונתן הפרט, שהתפרסם לאחרונה ב-International Journal of Cognitive Therapy בוחן תובנה קלינית וקוגניטיבית ואת הקשר שלה לתסמינים וגורמים קוגניטיביים (מטא-קוגניציה, גמישות קוגניטיבית, וקפיצה למסקנות).

המחקר נערך בקרב 175 משתתפים עם חרדה תכונתית גבוהה. התוצאות מראות שאין קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית, מה שמרמז על שני מרכיבים שונים. תובנה קלינית הייתה קשורה לדיווח מופחת של סימפטומים, דבר המצביע על כך שנבדקים גבוהים בחרדה תכונתית פחות נוטים לזהות שיש להם בעיה. וגם ששני סוגי התובנה היו קשורים למטא-קוגניציה.

שיר אציל Shir Atzil

שאלות חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם

17 אוקטובר, 2021

מאמר חדש של ד"ר שיר אציל והסטודנטים משי ג'רסי ושחר אופיר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Brain Sciences מציע שאוטיזם לא נובע מ- ״מוח חברתי״ פגום, אלא תוצאה של וריאציה במנגנון כללי של למידה. התפתחות חברתית טיפוסית מסתמכת על מנגנוני למידה וכל שינוי או הפרעה במנגנוני למידה עשויים להתבטא כבעיה בהתפתחות חברתית. תפיסה זו מעלה שאלות מחקר חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם, ומצביעה על מטרות חדשות להתערבות קלינית שיכולות להוריד את גיל האבחון ולשפר את רווחתם של אנשים עם אוטיזם

שיר אציל Shir Atzil

האם מוסיקה התפתחה באבולוציה, כדי לקדם חברתיות בבני אדם?

4 אוקטובר, 2021

רעיון זה מסתמך על ההנחה שהחברתיות האנושית בעצמה התפתחה באבולוציה כסט תכונות מולד שמאפשר לבני אדם אינטראקציות חברתיות מורכבות. מאמר חדש של ד"ר שיר אציל וד"ר ליאור אברמזון, מציע אפשרות אלטרנטיבית.

תובנה בהפרעות לא פסיכוטיות

תובנה בהפרעות לא פסיכוטיות

3 אוקטובר, 2021

מחקרים רבים חקרו את נושא התובנה בהקשר של הפרעות פסיכוטיות וקבעו כי קיימים שני סוגי תובנה עיקריים: תובנה קלינית ותובנה קוגניטיבית. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את שני סוגי התובנה בהפרעות לא פסיכוטיות רבות.

פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים

פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים

29 ספטמבר, 2021

נעמה קביליס, בוגרת המגמה לנוירופסיכולוגיה שיקומית במחלקה, פתחה בשנה האחרונה פודקאסט בשם פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים, אשר מנגיש את העבודה הקלינית והמחקרית לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. נעמה והאורחים בפודקסאט מביאים סיפורים מהשטח - שהם לאו דווקא סיפורי גבורה, ואין בהם תמיד הפי אנדינג - אבל הם הכי אמיתיים וכנים שיש, והכול בשפה יומיומית ובגובה העיניים.

בפרקים האחרונים התארחו ד"ר טל שני-אור בנושא שינויים קוגנטיביים בגיל השלישי; פרופ' אמריטוס דני הופיין בנושא נוירופסיכולוגיה קלינית בפגיעות מוחיות נרכשות; בוגרת המגמה המחלקה אריאלה עילם בנושא אוטיזם.

חסר בסיסי בלמידה של מבנה המפה הקוגניטיבית של הסביבה

חסר בסיסי בלמידה של מבנה המפה הקוגניטיבית של הסביבה

12 ספטמבר, 2021

ידוע שקומפולסיביות קשורה לבעיה בתכנון על בסיס מפה קוגניטיבית של הסביבה, אשר נחוצה על מנת לצפות את התוצאות של פעולותינו. פול שארפ, מהמעבדה של ד"ר ערן אלדר, מצא שבעיה זו קשורה בחסר בסיסי בלמידה של מבנה המפה הקוגניטיבית. פול הדגים חסר זה בשלושה ניסויים שונים בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת UCL.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן 

ד"ר רות מאיו

מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז

9 ספטמבר, 2021

ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארחות בפודקאסט שלהן את ד״ר רות מאיו ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם.

אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?

benjaminkatz

הערכת אישיות מרומזת

1 ספטמבר, 2021

מאמר חדש של ד"ר אריאלה פרידמן, ד"ר בן כץ, יוסף אלישביץ וד"ר יפתח יובל שפורסם לאחרונה ב-Journal of Personality Assessment קיבץ תוצאות של ארבעה מחקרים בנושא הערכת אישיות מרומזת.

המחקרים בחנו גרסה חדשה של Questionnaire-Based Implicit Association Test (qIAT) an שמצמצם הבדלים בין אופני הערכה ישירים ועקיפים. בסדרה של ארבעה מחקרים נבדקו בין השאר הערכה עקיפה של שאלונים, שאלות של אמינות ותוקף, קטגוריות בעייתיות וגנריות, עקביות פנימית ואמינות. יחדיו הממצאים מצביעים על כך שה- qIAT החדש מגדיל באופן משמעותי את היקף הערכת האישיות העקיפה