רשימות המצטיינים הסופיות לשנת תשפ"ג פורסמו לאחרונה, ולנו נותר רק לברך

תואר מוסמך:

אושומירסקי אילנה (פסיכולוגיה מחקרית), אטיאס ניצן (פסיכולוגיה מחקרית), דוידי שירה (מגמה קלינית), מאיירס סמואל (פסיכולוגיה מחקרית) סלח אילה (מגמה קלינית), פינקלמן שולמית (מגמה קלינית)

תואר בוגר:

מצטיינים בפקולטה למדעי החברה:

ברכות לזוכות פרס הרקטור לתלמידות מצטיינות לתואר בוגר ולתואר מוסמך

אילנה אושומירסקי - תלמידת מוסמך בפסיכולוגיה מחקרי שנה ב'

גאיה אונגר - תלמידת בוגר פסיכולוגיה קרימינולוגיה שנה ב'

אופיר רון - תלמידת בוגר פסיכולוגיה מנהל עסקים שנה ב'

וברכות לפרופ' מאיה תמיר על קבלת פרס על הצטיינות במחקר, בהוראה ובתרומה לפעילות האקדמית באוניברסיטה

טקס חלוקת הפרסים התקיים אמש בקמפוס הר הצופים

בשבוע שעבר קיימנו במלון יד השמונה הקסום את כנס הדוקטורנטים השנתי של המחלקה לפסיכולוגיה. במהלכו שמענו הרצאות מפי תשע דוקטורנטיות שמסיימות בימים אלה את עבודת הדוקטורט

קוויבה מורן (מנחה איילת לנדאו): The Neural Markers of Action-Effect Prediction

תמר עמישב (מנחה נילי מור): Peripheral Information and Emotional Response in Depression

מאיה אניסמן (מנחה טלי קליימן): Rethinking Motivational Conflicts: Why, When, and Whether Approach-Approach and Avoidance-Avoidance Conflicts Differ?

ברכות לדוקטורנטיות המופלאות של המחלקה לפסיכולוגיה על זכייתן/ם במלגות יוקרתיות לשנת הלימודים תשפ"ה:

מלגת נשיא:

תמר מחלב מהמעבדה של פרופ' אריאל כנפו-נעם

מלגת עתיד בעברית:

נדיה גארז'ה ואילנה אושומירסקי, דוקטורנטיות חדשות במעבדה של פרופ' עירן הלפרין

קיארה ביסרני, דוקטורנטית חדשה במעבדה של פרופ' הלל אביעזר

מלגת רוטשילד יד הנדיב לפוסט דוקטורט:

מאיה אניסמן, מהמעבדה של ד"ר טלי קליימן.

מלגת יד הנדיב לפוסט-דוק נוסדה במטרה לסייע לחוקרים צעירים מתצטיינים ובעלי פוטנציל יוצא דופן להתקדם בתחום העיסוק המדעי

שלשום פורסם בכתב העת NATURE מכתב של חברי סגל באקדמיה מדוע אסור להחרים את האקדמיה הישראלית, על המכתב חתומה בין השאר ד"ר שיר אציל, עם קולגות ממכון ויצמן ומאוניברסיטת חיפה.

המכתב מגיע כתגובה לעלייה בחרמות שחווים מדענים בין אם באופן אישי או ממסדי, כאשר מוסדות שלמים בוחרים לנתק קשרים אקדמיים עם ישראל ועוצרים שיתופי פעולה עם מדענים ישראלים.

The Department of Psychology and the newly-formed Azrieli Israel Center for Addiction and Mental Health (ICAMH) at The Hebrew University of Jerusalem, Israel, invite applications for a full-time position (non-tenure-track) as a Senior Research Scientist in Computational Psychology. We welcome applications from candidates who have a strong academic record, and substantial experience in computational approaches to psychology, cognition, or mind and behavior.

עלייה בתוחלת החיים מביאה עימה אתגרים חדשים עמם יש להתמודד . קיימת חפיפה גבוהה בין דעיכה קוגניטיבית הקשורה לגיל והפרעות מצב רוח כגון דיכאון וחרדה, אבל המנגנונים המתווכים בין התופעות טרם התבררו. גורמים מוחיים נוירוטרופיים, בייחוד (Brain-Derived Neurotrophic Factor (BDNF , ממלאים תפקיד מפתח בהתחדשות תאית וביכולת המוח ליצור קשרים עצביים חדשים. על כן, לגורמים הנוירוטרופיים השפעה נרחבת על תפקידים קוגניטיביים וויסות מצב רוח.

במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה תתקיים הערב עצרת חגיגית למקבלות ולמקבלי תואר ד"ר לשנת 2024 ביניהם הדוקטורנטיות והדוקטורנטים של המחלקה לפסיכולוגיה:

* מיכל בן לביא על עבודתה בנושא "הקשר בין קרע לתיקון, אסטרטגיות לויסות רגשי וסימפטומים במהלך שלושה שלבים של טיפול פסיכותרפי קצר מועד" בהנחייתה של פרופ' אוריה תשבי

* תמר גור אריה בר-טל על עבודתה בנושא "השפעותיו של עצב על תהליכים בין קבוצתיים" בהנחייתו של פרופ' עירן הלפרין

בעוד ששפות העולם נבדלות זו מזו באופנים רבים, הן חולקות קווי דמיון שיכולים ללמד אותנו על הקוגניציה האנושית. אחד מקווי הדמיון הבולטים שנמצאו בקרב שפות מדוברות שונות, ואפילו בקרב חלקי דיבור שונים היא צורת ההתפלגות שלהן.

האם תעדיפו לפגוש חבר טוב לארוחה במסעדה או להישאר בבית ולצפות בסרט? האם תעדיפו לשטוף את הכלים שנערמו בכיור או לצאת לזרוק את הזבל ביום גשום? באיזו מהשאלות היה לכם קשה יותר להחליט? תיאוריה קלאסית ושלל ממצאים אמפיריים מעידים שקשה יותר לקבל החלטה כשהאפשרויות שליליות לעומת חיוביות.

רוצים להבין אמפתיה ואיך חוקרים אותה במעבדה? וגם - לחשוב קצת על אינטרקציות עם בינה מלאכותית ומה הן יוכלו ללמד אותנו על אמפתיה אנושית? פרופ׳ ענת פרי התראיינה על נושאים אלו בשני פרקים לפודקאסט של כאן ״המעבדה״:

שנאה היא רגש שלילי קיצוני ביותר, והיא הרסנית. למרות חשיבותה העצומה, היא תופעה שממעטים לחקור אותה, ונכתב עליה מעט מאוד בעברית.

בספרו ההחדש "אזהרת שוליים" מנתח פרופ' עירן הלפרין, מהחוקרים המובילים בעולם בנושא, את המחלה החברתית הזאת. הוא עומד על שורשי השנאה והמנגנונים שמאפשרים ומעודדים אותה, מפענח את המגמות החברתיות שעושות את השנאה דומיננטית כל כך בחברה הישראלית, ולא פחות חשוב: קובע כי למרות הכול, אפשר להתמודד עם ההקצנה והשנאה.