מזמינים אתכם להאזין לפרופ' עירן הלפרין ולד"ר רות מאיו שדיברו אצל גלי מרקוביץ בגל"צ על הרגשות שמעצבים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולשם שינוי מנקודת מבט חיובית

https://bit.ly/3m8aBtH

האוניברסיטה העברית השיקה סדרת פודקאסטים חדשה ובפרק האחרון התארח פרופ' אריאל כנפו-נעם נושא תאומים, גנטיקה, וסביבה. מוזמנים להאזין https://bit.ly/3GBGAKz

על זכייתה במלגת הצטיינות לדוקטורט לתלמידים בינ"ל International Talent Scholarship. קוסום מגיעה למחלקה מהודו והפרויקט בו היא משתתפת ממוממן על ידי הקרן הלאומית למדע.

קוסום מגיעה למחלקה ממכון מחקר בהודו והמחקר שלה באוניברסיטה העברית מתמקד בקשב בקשב ואקספלורציה חזותית וממומן על ידי הקרן הלאומית למדע. בהצלחה קוסום! וברוכה הבאה למחלקות לפסיכולוגיה ולמדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטה העברית

פרופ' יונתן הפרט והדוקטורנטית דינה זלזניק תרגמו ספר העוסק בחרדות ואובססיות סביב טהרת המשפחה וערכו אותו כך שיתאים גם לקהילה הדתית בישראל.

This workbook is based on the English "Taharas Hamishpacha Workbook" by Dovid A. Kaufman.

מחקר חדש של ד"ר יוסי חסון ופרופ' עירן הלפרין, בשיתוף עם חוקרים מהמרכז הבין-תחומי בהרצליה, שנערך בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בחן את ההשפעה של השימוש בטכנולוגיית וידאו של 360 מעלות, על הגברה של תפיסה ביקורתית כלפי פעולות שבוצעו על ידי קבוצת הפנים במסגרת הסכסוך.

בכל זמן נתון כ-5-7 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון קליני, ואחד מכל שישה בני אדם יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת במהלך חייהם. למרות עשרות שנות מחקר בתחום, הגורמים הביולוגיים שאחראים להתפתחות מחלת הדיכאון עדיין לא ברורים, ועובדה זאת מסבירה את חוסר היעילות של התרופות האנטי-דיכאוניות בחלק ניכר של החולים. לעומת זאת, טיפול בשוק חשמלי (ניזעי חשמל) מהווה כבר שנים רבות את הפרוצדורה היעילה ביותר במצבי דיכאון, למרות שהמנגנון הביולוגי שעומד בבסיס טיפול זה לא היה ברור עד כה.

מחקר חדש של ד"ר אסאלה חלאג' ופרופ' יונתן הפרט, שהתפרסם לאחרונה ב-International Journal of Cognitive Therapy בוחן תובנה קלינית וקוגניטיבית ואת הקשר שלה לתסמינים וגורמים קוגניטיביים (מטא-קוגניציה, גמישות קוגניטיבית, וקפיצה למסקנות).

המחקר נערך בקרב 175 משתתפים עם חרדה תכונתית גבוהה. התוצאות מראות שאין קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית, מה שמרמז על שני מרכיבים שונים. תובנה קלינית הייתה קשורה לדיווח מופחת של סימפטומים, דבר המצביע על כך שנבדקים גבוהים בחרדה תכונתית פחות נוטים לזהות שיש להם בעיה. וגם ששני סוגי התובנה היו קשורים למטא-קוגניציה.

מאמר חדש של ד"ר שיר אציל והסטודנטים משי ג'רסי ושחר אופיר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Brain Sciences מציע שאוטיזם לא נובע מ- ״מוח חברתי״ פגום, אלא תוצאה של וריאציה במנגנון כללי של למידה. התפתחות חברתית טיפוסית מסתמכת על מנגנוני למידה וכל שינוי או הפרעה במנגנוני למידה עשויים להתבטא כבעיה בהתפתחות חברתית. תפיסה זו מעלה שאלות מחקר חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם, ומצביעה על מטרות חדשות להתערבות קלינית שיכולות להוריד את גיל האבחון ולשפר את רווחתם של אנשים עם אוטיזם

רעיון זה מסתמך על ההנחה שהחברתיות האנושית בעצמה התפתחה באבולוציה כסט תכונות מולד שמאפשר לבני אדם אינטראקציות חברתיות מורכבות. מאמר חדש של ד"ר שיר אציל וד"ר ליאור אברמזון, מציע אפשרות אלטרנטיבית.

מחקרים רבים חקרו את נושא התובנה בהקשר של הפרעות פסיכוטיות וקבעו כי קיימים שני סוגי תובנה עיקריים: תובנה קלינית ותובנה קוגניטיבית. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את שני סוגי התובנה בהפרעות לא פסיכוטיות רבות.

נעמה קביליס, בוגרת המגמה לנוירופסיכולוגיה שיקומית במחלקה, פתחה בשנה האחרונה פודקאסט בשם פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים, אשר מנגיש את העבודה הקלינית והמחקרית לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. נעמה והאורחים בפודקסאט מביאים סיפורים מהשטח - שהם לאו דווקא סיפורי גבורה, ואין בהם תמיד הפי אנדינג - אבל הם הכי אמיתיים וכנים שיש, והכול בשפה יומיומית ובגובה העיניים.

בפרקים האחרונים התארחו ד"ר טל שני-אור בנושא שינויים קוגנטיביים בגיל השלישי; פרופ' אמריטוס דני הופיין בנושא נוירופסיכולוגיה קלינית בפגיעות מוחיות נרכשות; בוגרת המגמה המחלקה אריאלה עילם בנושא אוטיזם.

ידוע שקומפולסיביות קשורה לבעיה בתכנון על בסיס מפה קוגניטיבית של הסביבה, אשר נחוצה על מנת לצפות את התוצאות של פעולותינו. פול שארפ, מהמעבדה של ד"ר ערן אלדר, מצא שבעיה זו קשורה בחסר בסיסי בלמידה של מבנה המפה הקוגניטיבית. פול הדגים חסר זה בשלושה ניסויים שונים בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת UCL.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן 

ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארחות בפודקאסט שלהן את ד״ר רות מאיו ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם.

אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?

מאמר חדש של ד"ר אריאלה פרידמן, ד"ר בן כץ, יוסף אלישביץ וד"ר יפתח יובל שפורסם לאחרונה ב-Journal of Personality Assessment קיבץ תוצאות של ארבעה מחקרים בנושא הערכת אישיות מרומזת.

המחקרים בחנו גרסה חדשה של Questionnaire-Based Implicit Association Test (qIAT) an שמצמצם הבדלים בין אופני הערכה ישירים ועקיפים. בסדרה של ארבעה מחקרים נבדקו בין השאר הערכה עקיפה של שאלונים, שאלות של אמינות ותוקף, קטגוריות בעייתיות וגנריות, עקביות פנימית ואמינות. יחדיו הממצאים מצביעים על כך שה- qIAT החדש מגדיל באופן משמעותי את היקף הערכת האישיות העקיפה