קלטת חדשה של פרופ' אוריה תשבי ופרופ' הדס ויסמן (אוניברסיטת חיפה) פורסמה לאחרונה ב-American Psychological Association. הקלטת מציגה מודל טיפול דינמי קצר מועד. השתיים מדגימות את היישום של שיטת CCTR המשמשת לזיהוי ייצוגיים פנימיים של יחסי מטפל-מטופל. אוריה והדס בוחנות את שיטת CCTR מתוך ראיון מובנה, ודנות בהתערבויות שונות.
לקישור להקלטה לחצו כאן
אנשים שחיים באיזורי קונפליקט חשים איום מתמיד מאלימות עתידית ומהישנות האיבה והעימותים. אך האם תחושת האיום הזו גורמת לאנשים להגביר את תמיכתם בשלום או גורמת להם להתנגד לשלום אפילו יותר? שאלה זו נחקרה על ידי פסיכולוגים פוליטיים וחוקרי סכסוכים רבים. במאמרם החדש שפורסם ב-political behavior עודד אדומי לשם ועירן הלפרין מציעים פתרון מקורי לשאלה זו.
שני מאמרים חדשים של הדוקטורנטית נעם מרקוביץ ופרופ' אריאל כנפו-נעם פורסמו החודש והם עוסקים בתיאוריות של הבדלים בין-אישיים ברגישות סביבתית.
תיאוריות אלה טוענות ומוצאות שאנשים מסויימים מאוד רגישים להשפעות הסביבה שלהם ואנשים אחרים לא רגישים להשפעות הסביבה, או רגישים במידה פחותה משמעותית. עם זאת, מחקרים שמצאו זאת בדקו בעיקר את הסביבה ההורית, ולא בדקו את השפעתן של כמה סביבות שונות בתוך אותם בני אדם.
קווי אישיות נרקיסיסטיים יכולים להיות מחולקים לשתי קטגוריות- גרנדיוזית ופגיעה. במאמר חדש של פרופ' יונתן הפרט וד"ר מיכל וייס, נבדקה היציבות של שתי הקטגוריות באופן גלוי וסמוי, לאחר מטלה שעוררה תחושת דחייה. במחקר נמצא כי מנגנוני האישיות הנרקיסיסטיים מופעלים באופן סמוי בתגובה לדחייה חברתית ובהתאם לקטגוריה. מצד שני, המנגנונים הגלויים אינם רגישים לסיטואציות חברתיות ספציפיות.
ברכות לד"ר נטע יצחק מהמעבדה של פרופ' הלל אביעזר, שעבודת הדוקטורט שלה נבחרה לעבודה מצטיינת במדעים העיוניים לשנת תשפ"א. נטע זכתה בפרס האנס וינר שמוענק מידי שנה לעבודות דוקטורט מצטיינות על עבודתה בנושא "הרגש נמצא בפרטים הקטנים: מנגנונים לזיהוי והבעות פנים בקרב משתתפים בריאים ובקרב חולי הנטינגטון".
הפרס יוכרז בטקס חלוקת תארי דוקטור של מחזור ע"ז שיתקיים ביום חמישי 8.7.2021 בשעה 17:30 באמפיתאטרון בקמפוס הר הצופים.
מאמר חדש של דר' אבי בנוזיו, שפורסם לאחרונה בכתב העת Child Development חושף הבדלים תרבותיים בין ילדים סיניים בני שבע ועמיתיהם מארה"ב בכל הנוגע להימנעות מאי-שוויון.
בסדרה של ארבעה מחקרים גילו החוקרים כי בעוד שילדים בשתי התרבויות נרתעים מאי-שוויון לכשלעצמו (Inequity Aversion), הילדים הסיניים נרתעים בנוסף גם מבזבוז של משאבים (Waste Aversion). לכן, כאשר שני הערכים הללו "מתנגשים" זה בזה – הילדים בסין מעדיפים חלוקת לא שוויוניות של משאבים על-פני בזבוז שלהם.
מחקר חדש של פרופ' אריאל כנפו-נעם וד"ר הילה סגל (בוגרת המחלקה) במחקר התאומים הישראלי, עקב אחר ההתפתחות של מאות זוגות תאומים מגיל 3 לגיל 9.
1,500 זוגות תאומים מכל הארץ השתתפו במחקר שבחן את טיב היחסים בין תאומים ותוצאותיו התפרסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Social and Personal Relationships.
נמצא שלאורך הילדות יחסי התאומים מתאפיינים ברמות גבוהות של קרבה וברמות נמוכות של קונפליקט. לכן, החוקרים סבורים שההורים לא צריכים לדאוג אם התאומים רבים ביניהם מדי פעם.
מחקרים בעבר הראו כי אנשים מבוגרים מראים קשיים בתפיסת רגשות. מחקרים אלו התבססו על מטלות של זיהוי רגש שכללו הבעות פנים, סטטיות, סטריאוטיפיות ובלי קונטקסט. בחיי היום-יום, הבעות הפנים מגולמות בקונטקסט עשיר, דבר שיכול להשפיע על האופן שבו הן מזוהות. ספציפית, שפת הגוף שמתחברת לפנים יכולה להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את הבעת הפנים.
מחקרים מראים שבזמן היריון יש עלייה של סימפטומים של חרדה ודיכאון בקרב נשים. עם זאת, מחקר חדש של ד"ר שיר אציל בשיתוף עם ד"ר ענבל ראובני (הפקולטה לרפואה ובי"ח הדסה) והדוקטורנטית קרן ירמיה (בר-אילן) מצא שדווקא בתקופת הקורונה נשים בהריון גילו חוסן לסימפטומים של דיכאון וחרדה לעומת נשים שאינן בהריון.
גאווה גדולה למחלקה לפסיכולוגיה פרופ' ענבל ארנון נבחרה לכהן כחברה חדשה באקדמיה הלאומית הצעירה למדעים. ענבל נבחרה (עם שבעה מועמדים נוספים) מתוך 52 אנשי אקדמיה שמועמדותם הוגשה.
כל הכבוד!
מאמר חדש של ד"ר אשר שטראוס, ד"ר איציק פרדקין ופרופ' יונתן הפרט, שפורסם לאחרונה ב - Clinical Psychological Science מתקף שימוש בתנועות עכבר למדידה של ספק (doubt) בקרב הסובלים מסימפטומים של טורדנות כפייתית (OCD).
למדידה שכזו, יתרונות רבים על פני הדרך המקובלת למדידת ספק - באמצעות דיווח עצמי. בנוסף המאמר מדגים שספק בקרב קבוצת נבדקים זו גבוהה ביחס לקבוצת הביקורת גם במטלות ניטרליות בהן אין משמעות גבוהה לטעות. עובדה זו מחזקת תיאוריות המדגישות את התפקיד של הטלת ספק במידע חושי כמשמעותית בהבנת טורדנות כפייתית.
בסתיו הקרוב היא תסיים את הקדנציה שלה כראש המחלקה לפסיכולוגיה, אבל בינתיים היא כבר הספיקה להיבחר לנשיאה הנכנסת (2022-2023) של האגודה למדעי הרגש (SOCIETY FOR AFFECTIVE SCIENCE).
כל הכבוד וברכות לפרופ' מאיה תמיר!
רוצים לקרוא עוד על התפקיד והאגודה - בתגובה הראשונה
לפרופ' אמריטוס גבי שפלר - שהועלה לדרגת פרופ' מן המניין, ומונה לדיקן ללימודים מתקדמים במכללת אחווה!
לד"ר שלמה ישראל על קבלת קביעות.
לד"ר טלי קליימן על קבלת קביעות.
