ידוע שקומפולסיביות קשורה לבעיה בתכנון על בסיס מפה קוגניטיבית של הסביבה, אשר נחוצה על מנת לצפות את התוצאות של פעולותינו. פול שארפ, מהמעבדה של ד"ר ערן אלדר, מצא שבעיה זו קשורה בחסר בסיסי בלמידה של מבנה המפה הקוגניטיבית. פול הדגים חסר זה בשלושה ניסויים שונים בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת UCL.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארחות בפודקאסט שלהן את ד״ר רות מאיו ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם.
אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?
מאמר חדש של ד"ר אריאלה פרידמן, ד"ר בן כץ, יוסף אלישביץ וד"ר יפתח יובל שפורסם לאחרונה ב-Journal of Personality Assessment קיבץ תוצאות של ארבעה מחקרים בנושא הערכת אישיות מרומזת.
המחקרים בחנו גרסה חדשה של Questionnaire-Based Implicit Association Test (qIAT) an שמצמצם הבדלים בין אופני הערכה ישירים ועקיפים. בסדרה של ארבעה מחקרים נבדקו בין השאר הערכה עקיפה של שאלונים, שאלות של אמינות ותוקף, קטגוריות בעייתיות וגנריות, עקביות פנימית ואמינות. יחדיו הממצאים מצביעים על כך שה- qIAT החדש מגדיל באופן משמעותי את היקף הערכת האישיות העקיפה
למאמר המלא לחצו כאן
