המחלקה לפסיכולוגיה

במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.

במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לפי מסקנות המחקר שהתפרסם ב- Journal of developmental and behavioral pediatrics, שנת תינוקות וילדים קטנים קשורה להתפתחות היחסים בין הילדים להוריהם (בעיקר לאימהות), וכאשר היא אינה טובה מספיק, עלולה להיות לכך השלכה על התנהגות ההורה כלפי הילד.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן. מוזמנים לקרוא גם את הכתבה באתר MAKO

ברכות לפרופ' איילת לנדאו על זכייתה בהקמת קבוצת מחקר במרכז מנדל סכוליון בשלוש השנים הבאות. קבוצת המחקר בנושא גלגולי הקשב בתרבות המערבית המודרנית והעכשווית מוקמת בשיתוף עם פרופ' עופר אשכנזי - החוג להיסטוריה, פרופ' גל ונטורה - החוג לתולדות האמנות ופרופ' יעל לוין - החוג לאנגלית.

אם אתם רוצים להיות חלק מקבוצת המחקר, ועל הדרך ליהנות גם ממלגה, זה הזמן להגיש מועמדות לקול הקורא 

קבוצת המחקר חותרת להתחקות אחר השינויים שחלו בשיח העכשווי אודות קשב מתוך רצון לנסח מחדש את תרומתו הפילוסופית והתרבותית לדרך בה אנו רואים את האדם ואת מקומו בחברה. נחדד את התמורות הללו באמצעות הפניית מבט אל העבר, תוך בחינת שינויים תרבותיים מהותיים שחלו מאז המאה התשע עשרה באופן שבו חוו, חקרו והמשיגו קשב. דרך סקירת ההיסטוריה המודרנית של הקשב נבדוק בראש ובראשונה האם השינוי החברתי העמוק שהביאה בכנפיה המהפכה הדיגיטלית אכן השפיעה בצורה מהותית על הקשב האנושי, או שמא תמורות אלה אינן אלא הופעה חדשה של תופעות מודרניות שעיצבו את ההתנסות האנושית שכבר לפני המאה העשרים, ובעשורים הראשונים שלה. בדיקת הקשר בין עידן המידע העכשווי ובין תחושת המהפכה אותה תארו ההוגים שעסקו בקשב על סף המאה העשרים, תאפשר לאפיין את הייחודיות של ההווה ואת המקום הייחודי של הקשב- והדיון בקשב- בהתנסות העכשווית. שנית, נבחן את הקשר בין טכנולוגיות חדשות ובין קשב, במטרה לבדוק האם הטכנולוגיה משרתת- או להפך, מחבלת- בהמשגות התרבותיות המשתנות לקשב. שלישית, באמצעות שילוב בין דיסציפלינות, הכוללות מחקר אמפירי מתחומי הקוגניציה והאסתטיקה האמפירית לצד חקר היבטויים התרבותיים, הספרותיים והאמנותיים של נושא זה, ננסה להבין כיצד קשב- ומושגים משיקים או מתחרים כדוגמת הסחת דעת, שעמום או עיוון קשבי-לא רק משקפים את רוחו של העידן בו אנו חיים, אלא גם נותנים ביטוי לתמורות המשמעותיות בדרך שבה אנו מבינים את החברה המערבית העכשווית.

ברכות לבוגרת המחלקה, ד"ר יעל מילגרם, שזכתה במלגת הפוסט-דוקטורט היוקרתית של מארי קירי וגם במלגת פוסט-דוקטורט של ה-ISF.

כל הכבוד!

Yael Millgram was awarded a Fulbright postdoctoral fellowship to pursue her research project titled: “Choosing Rumination in Depression”. The project aims to examine whether and how often people who suffer from depression voluntarily choose to use rumination- an emotion regulation strategy associated with depression maintenance and recurrence. Such investigation could provide clues into potential motivational factors underlying the use of rumination in depression.