ליאור אברמזון, ממעבדתו של פרופ' אריאל כנפו-נעם זכתה במלגת רוטשילד ובמלגה מטעם מכון חרוב למחקר בנושא התעללות בילדים, עבור השתלמות פוסט-דוקטורנט בחו"ל.
ליאור מתכננת לנסוע לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק ולחקור התנהגויות רגשיות של ילדים אשר עברו התעללות והזנחה, ואת המנגנונים המוחיים שמתווכים התנהגויות אלו.
מחקר משותף של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון, האם לחיות יש תת מודע. המחקר הוא חלק משיתוף פעולה בין מעבדותיהם של פרופ' לורי סנטוס ופרופ' סטיב צ'אנג באוניברסיטת ייל, החוקרים תהליכי קוגניציה והתנהגות בקופים וכלבים, לבין מעבדתו של פרופ' רן חסין, המתמחה בתהליכים מודעים ולא מודעים בבני אדם. ד"ר שי בן-חיים, שהגה את המחקר וביצע אותו, הוא פוסט-דוקטורנט משותף של אוניברסיטת ייל והאוניברסיטה העברית.
ההבחנה בין המודע לבין התת מודע היא אבן פינה של התרבות המערבית. התודעה האנושית נתפסת לעתים קרובות כפסגת היצירה האבולוציונית. היא מאפשרת רגשות, מוטיבציות, קבלת החלטות, ותכנונים לטווח ארוך. התודעה נתפסת לעתים קרובות ככזו שהופכת אותנו מסתם חיה, לחיה מוכשרת במיוחד, שככל הנראה שולטת היום בעולם – לטוב ולרע. אבל האם לכל בעלי החיים יש תודעה? כל בעל חתול, כלב או דג, יישבע שלחיית המחמד שלו יש תודעה. אבל איך יודעים?
על מנת לנסות להבחין בין שני תהליכי התפיסה אצל הקוף, השתמשו החוקרים במטלות מיוחדות, שבהם התהליכים המודעים מביאים לתוצאות הפוכות לחלוטין מאלו של התהליכים הלא מודעים. ד"ר בן-חיים: " תחילה הרצנו את הניסוי על אנשים, ואחר כך על קופים. הצגנו לנבדקים גירוי שנראה ככוכב באחד משני צדדים של מסך. כל מה שהנבדקים צריכים לעשות על מנת לזכות בפרס (מיץ, עבור הקופים ונקודות עבור אנשים) הוא להסתכל לצד השני של המסך. כלומר, אם הכוכב הופיע בימין – הם היו צריכים להסתכל שמאלה, ולהיפך אם הכוכב הופיע בשמאל.
"היו לנו שני תנאים. באחד, הכוכב הוצג כך שנבדקים ראו אותו באופן מודע. בתנאי השני הגירוי הוצג במהירות רבה, כך שלא הספיק להגיע למודעות. גילינו שכשהגירוי מודע, אנשים לומדים את הכלל מהר מאוד. אבל אם הגירוי לא מודע, לא רק שנבדקים לא מצליחים להתנהג לפי הכלל, אלא שהגירוי "תוקע" אותם בצד של הכוכב. במילים אחרות, בניסוי הזה, גירוי מודע משפר ביצועים, וגירוי לא מודע גורע בביצועים". עיקר העניין במחקר היה בהרצה של הניסוי, לראשונה, על קופים, והוא גילה כי התוצאות בקופים דומות מאוד לאלו אצל אנשים. בתנאי אחד של הניסוי הקופים לומדים מהר להשתמש בגירוי, ובתנאי השני הגירוי מפריע להם. ד"ר בן-חיים: "הדפוס הזה מציע שגם לקופים יש תהליכים מודעים ותהליכים לא מודעים, ממש כמו לנו".
"המחקר מלמד אותנו שאנחנו לא המין היחיד שתופס את העולם באופן מודע, ושתהליכי תפיסה מודעת ולא-מודעת כנראה הם רווחתם של מינים נוספים", מסביר ד"ר בן חיים את חשיבות התוצאות. "מאחר ואנו צופים בשני סוגי תפיסה שונים גם באדם וגם בקופים, זו עדות שלשני סוגי תפיסה אלה כנראה יש חשיבות פונקציונאלית".
"העובדה שאצל בני האדם מתקיימים, במקביל, גם תהליכים מודעים וגם כאלו שאינם מודעים, מאוד חשובה לא רק בתרבות, אלא בהבנה הבסיסית ביותר של התנהגות אנושית," אומר פרופ' חסין. "המחקר הנוכחי פותח פתח לבחון ולהעריך את התרומה והחשיבות של שתי המערכות האלו גם בחיות אחרות," הוסיף.
