חדשות

חשיפת מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי מובילה לפיתוח תרופות יעילות יותר נגד דיכאון

28 אוקטובר, 2021
חשיפת מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי מובילה לפיתוח תרופות יעילות יותר נגד דיכאון

בכל זמן נתון כ-5-7 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון קליני, ואחד מכל שישה בני אדם יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת במהלך חייהם. למרות עשרות שנות מחקר בתחום, הגורמים הביולוגיים שאחראים להתפתחות מחלת הדיכאון עדיין לא ברורים, ועובדה זאת מסבירה את חוסר היעילות של התרופות האנטי-דיכאוניות בחלק ניכר של החולים. לעומת זאת, טיפול בשוק חשמלי (ניזעי חשמל) מהווה כבר שנים רבות את הפרוצדורה היעילה ביותר במצבי דיכאון, למרות שהמנגנון הביולוגי שעומד בבסיס טיפול זה לא היה ברור עד כה.

מחקר חדש חושף לראשונה את מנגנון הפעולה של הטיפול בשוק חשמלי, שמבוסס על בלימת ההיווצרות של מולקולות שמשבשת את המבנה והתפקוד של תאים מסוג מיקרוגליה במוח. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת ''Molecular Psychiatry'', נערך על ידי פרופ' רז ירמיה, יחד עם הפוסט-דוקטורנטית דר' נטע רימרמן וחוקרים נוספים במעבדה, במימון הקרן הלאומית למדע. החוקרים מצאו שבמודל של דיכאון בחיות ניסוי, טיפול בשוק חשמלי בולם את ההיווצרות של מולקולות שמנטרלות ומנוונות את תאי המיקרוגליה במהלך ההתפתחות של דיכאון. כמו כן, הם גילו תרופה חדשה שמחקה את מנגנון הפעולה של שוק חשמלי על תאי מיקרוגליה ומפחיתה תסמיני דיכאון בצורה יעילה יותר מתרופות קונבנציונליות, כמו ציפרלקס.

תאי מיקרוגליה, המהווים כעשרה אחוזים מתאי המוח, הם הנציגים של מערכת החיסון במוח, ויש להם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם גורמי מחלה כגון וירוסים, חיידקים, נזק מוחי ומצבי לחץ פיזיים ופסיכולוגים. החוקרים גילו כי ההשפעה של שוק חשמלי על תאי מיקרוגליה מהווה את הבסיס המנגנוני של התכונות נוגדות הדיכאון של הטיפול. בהמשך, החוקרים בחנו איזה גנים מופעלים ביתר או בחסר במוח בתגובה לשוק חשמלי, וגילו שינויים ב-15 גנים, כאשר רק אחד מהם, ,LAG3 ייחודי לתאי מיקרוגליה. במצבי דיכאון, הביטוי של הגן עולה וגורם לירידה ולשיבוש בתאי המיקרוגליה, בעוד שהטיפול בשוק חשמלי מוריד בחזרה את הביטוי שלו למצב נורמלי.

באופן מעניין, הייצור של LAG3 וחומרי נקודות בקרת חיסון (צ'קפוינט) דומים עולה גם בגידולים סרטניים בגוף, וגורם לשיבוש היכולת של מערכת החיסון לחסל את הסרטן. אי לכך, התרופות הביולוגיות החדשניות לסרטן (שמגליהן קיבלו פרס נובל ברפואה ב 2018) מבוססות על נוגדנים שחוסמים מנגנון זה. פרופ' ירמיה והצוות שלו השתמשו בגישה דומה, וגילו שטיפול בנוגדן ל-LAG3, החזיר את תאי המיקרוגליה למצבם הנורמלי, העלה את ההיווצרות של נוירונים חדשים במוח, והיווה טיפול מהיר פעולה ויעיל, אפילו יותר מהתרופה הפופולרית ציפרלקס.

לדברי פרופ' ירמיה, "במחקר זה, מצאנו שתיקון השיבושים בתאי מיקרוגליה מהווה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, שהוא אחת הפרוצדורות הרפואיות היחידות שנמצאות בשימוש כבר כמעט 100 שנים. הממצאים מראים שבדומה למנגנונים שבהם סרטן משבש את מערכת החיסון שאמורה להתמודד נגדו, לחץ פסיכולוגי מפעיל גם הוא מולקולות בקרת חיסון כמו LAG3, שמשבשות את התפקוד של תאי המיקרוגליה, ובדרך זאת תורמות לתחלואה פסיכיאטרית ונוירולוגית."

פרופ' ירמיה סיכם ואמר כי ''אני מאמין שעל בסיס הממצאים שפרסמנו נוכל בקרוב לפתח תרופות חדשניות, שבדומה לשוק חשמלי יהוו תרופות נוגדות דיכאון ויהיו מהירות פעולה ויעילות יותר מהתרופות הקיימות כיום."

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן 

מוזמנים להאזין לראיון של פרופ' רז ירמיה אצל דודו ארז בפודקסאט שלושה שיודעים https://www.ifatmediasite.com/.../2021/10/24/11002918.mp3

ראה גם: כללי, פרסומים

קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית

20 אוקטובר, 2021
קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית

מחקר חדש של ד"ר אסאלה חלאג' ופרופ' יונתן הפרט, שהתפרסם לאחרונה ב-International Journal of Cognitive Therapy בוחן תובנה קלינית וקוגניטיבית ואת הקשר שלה לתסמינים וגורמים קוגניטיביים (מטא-קוגניציה, גמישות קוגניטיבית, וקפיצה למסקנות).

המחקר נערך בקרב 175 משתתפים עם חרדה תכונתית גבוהה. התוצאות מראות שאין קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית, מה שמרמז על שני מרכיבים שונים. תובנה קלינית הייתה קשורה לדיווח מופחת של סימפטומים, דבר המצביע על כך שנבדקים גבוהים בחרדה תכונתית פחות נוטים לזהות שיש להם בעיה. וגם ששני סוגי התובנה היו קשורים למטא-קוגניציה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

ראה גם: כללי, פרסומים

שאלות חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם

17 אוקטובר, 2021
שיר אציל Shir Atzil

מאמר חדש של ד"ר שיר אציל והסטודנטים משי ג'רסי ושחר אופיר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Brain Sciences מציע שאוטיזם לא נובע מ- ״מוח חברתי״ פגום, אלא תוצאה של וריאציה במנגנון כללי של למידה. התפתחות חברתית טיפוסית מסתמכת על מנגנוני למידה וכל שינוי או הפרעה במנגנוני למידה עשויים להתבטא כבעיה בהתפתחות חברתית. תפיסה זו מעלה שאלות מחקר חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם, ומצביעה על מטרות חדשות להתערבות קלינית שיכולות להוריד את גיל האבחון ולשפר את רווחתם של אנשים עם אוטיזם

למאמר המלא לחצו כאן 

ראה גם: כללי, פרסומים
לכל החדשות >>