המחלקה לפסיכולוגיה

כיצד אנו חושבים? החוויה האישית שלנו והמחקר הפסיכולוגי מצביע על כך שהמחשבות שלנו פעמים רבות עוקבות זו אחר זו באופן אסוציאטיבי. התהליך האסוציאטיבי הזה סיקרן במשך עשרות השנים האחרונות חוקרים ואף פסיכותרפיסטים רבים. על אף זאת, ההבנה שלנו לגבי המנגנונים שמאפשרים לנו 'לבחור', בכל פעם, אסוציאציה אחת מבין אינספור אסוציאציות אפשריות – אינם מובנים דיים.

במחקר חדש, ד"ר יצחק פרדקין וד"ר ערן אלדר בחנו שאלה זו, באמצעות מודלים חישוביים המתארים את התהליך שמוביל להופעת אסוציאציות חופשיות כתהליך של צבירה הדרגתית של מידע פנימי. מנגנון אחד, שמהווה חלק חשוב במודלים המבוססים על רשתות נוירונים, נקרא 'העשירים מתעשרים' -  כל פעם שאסוציאציה מסויימת מקבלת חיזוק פנימי מסויים הסיכוי שהיא תמשיך להתחזק ולבסוף לעלות למודעות הולך ועולה. באופן זה, מספר האסוציאציות שממשיכות להתחרות זו בזו בפועל - הולך וקטן עם הזמן. אולם, מנגנון שבו 'העשירים מתעשרים' כשלעצמו הוא בעייתי מאחר והוא מנבא שאסוציאציות חלשות (לדוג' האסוציאציה 'שמיים' עבור המילה 'שולחן') מדווחות באותה המהירות שבה מדווחות אסוציאציות חזקות (לדוג' האסוציאציה 'כסא' עבור המילה 'שולחן').

המחקר הצביע על כך שאחת הדרכים להסביר מדוע, בפועל, אסוציאציות חזקות דווקא נוטות להיות מהירות יותר, היא להניח שהייצוג המוחי של אסוציאציות חזקות ('כסא') דומה יותר למילת הבסיס ('שולחן'), ולכן המעבר ביניהן דורש פחות זמן. יתרה מכך, שני המנגנונים האלו תלויים זה בזה: הנחה זו של 'ייצוג חופף' צריכה להיות משולבת עם הנחת 'העשירים מתעשרים' על מנת להסביר כיצד אנשים מסוגלים לחשוב על אסוציאציות יצירתיות ולא שגרתיות, לעיתים די תכופות.

בנוסף לכך, המחקר בחן את היתרונות והחסרונות של מנגנונים נוספים המסבירים אסוציאציות חופשיות – למשל הרעיון שהפעלה של מילה כלשהי מתפזרת בין כל האסוציאציות שלה במקביל. הממצאים והשיטות שפותחו במחקר זה יכולות לעזור להבין הבדלים בין אישיים באסוציאציות חופשיות ובתהליכי חשיבה בכלל, למשל, בכל הנוגע ליצירתיות או הפרעות פסיכיאטריות מסויימות.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

ברכות למאיה אנסימן, דוקטורנטית במעבדה של ד"ר טלי קליימן, על שנבחרה לקבל פרס הצטיינות מקרן יד הנדיב ולהציג את מחקרה במסגרת אירועי פרס רוטשילד 2022. הפרס מוענק במסגרת כנס לכבודה של פרופ' נירה ליברמן, בו מוענקים פרסי מחקר לדוקטורנטים מצטיינים בתחומי מחקרה.

מאיה חוקרת קונפליקטים של קבלת החלטות, ומשווה בין מצבים שבהם יש לנו קונפליקט בין שתי מטרות מנוגדות חיוביות (למשל, האם ניפגש עם חבר טוב או נלך לצפות בסרט חדש) או שליליות (למשל, מצב שבו עלינו לבחור האם נשטוף את הכלים בכיור או נצא לזרוק את האשפה). בספרות המחקרית נהוג היה לחשוב שקשה יותר לקבל החלטות במצבים שבהן האפשרויות כולן שליליות לעומת חיוביות, וכעת היא מראה שהקושי היחסי של כל קונפליקט הוא תלוי הקשר, כך שלפעמים דווקא לא קשה לנו יותר לקבל החלטה בין אפשרות שליליות.

יצירתיות היא אחד המאפיינים המובהקים של המין האנושי, ומקור כוחו הגדול, אבל מדובר ביכולת קשה להגדרה ולמדידה ולכן חקר היצירתיות נתקבל בקשיים רבים.

בראיון לעיתון הארץ התייחס לאחרונה ד"ר יובל הרט לנושא ואמר שבשנים האחרונות מתחולל שינוי פרדיגמה בנוגע להבנת היצירתיות. ד"ר הרט התייחס גם לנושא מציאת מדדים אובייקטיביים ליצירתיות, שיאפשרו להגדיר אותה. הפתרון היצירתי שנמצא לבעיה הוא ביצוע מטלות ממוחשבות על ידי נבדקים, כשלמעשה השימוש במחשבים מאפשר לנתח כמויות אדירות של מידע. חוקרים מנסים היום לבנות פלטפורמה שתאחד את המבחנים השונים, כדי לייצר סטנדרטיזציה בתחום מבחני היצירתיות, וכיום יש מבחנים בהן קיימת היכולת לתת ציונים אוביקטיביים לתשובות שנותנים נבדקים.

בנוסף סיפר הרט בכתבה על מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת cognition, שבדק את הסברה שילדים פועלים בצורה רנדומלית שאינה מוסדרת על ידי כללים ונורמות חשיבה. המחקר שבוצע על בסיס משחק שפותח ע"י ד"ר הרט וד"ר ליאור נוי במעבדה של פרופ' אורי אלון במכון ויצמן, מצא שהמקוריות של ילדים נראית לנו גדולה כי הם מחפשים מברחבים אחרים משל מבוגרים. לדבריו רבים חושבים שככל שאנחנו מתבגרים היצירתיות נהרסת, אבל זה לא מדויק, יש סוגים שונים של יתירתיות והשאלה היא יצירתי ביחס למה.

מוזמנים לקרוא את הראיון המלא באתר הארץ https://www.haaretz.co.il/.../00000183-d03b-d16d-abab...

לקריאת המאמר מכתב העת cognitionלחצו כאן