ברכות לדוקטורנטית הדר נפתלוביץ׳ ולפרופ' אייל קלנטרוף שזכו במענק מייקל יניקה יאנג לחוקר הצעיר של עמותת ה-OCD הבינלאומית! המענק ניתן בשותפות לד״ר אלכס גלילי-הילל מבית החולים לרפואה הדסה, ד״ר הלן בלייר סימפסון באוניברסיטת קולומביה וד״ר חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית.

המענק ניתן לצורך בחינה של הקשר בין השעון הביולוגי, רמות עוררות וסימפטומים של OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית). הדר והצוות שלה יעקבו ויתעדו סימפטומים של OCD על פני שבוע ימים ויתשאלו את הנבדקים במהלך היום בנוגע לרמות העוררות שלהם. הם גם יבחנו את דפוסי השינה כמו מתי הם הלכו לישון, התעוררו וכמה זמן הם ישנו.

מאמר חדש של ד"ר קובי ישראלאשוילי וד"ר ענת פרי מראה שלתת פידבק לגבי רגשותיך, יעזור לאחר להבין אותך טוב יותר בפעם הבאה. לעומת זאת ״לנסות להיכנס לנעליך״ כנראה לא יעזור.

חשיבה רומינטיבית מהווה גורם סיכון למגוון פסיכופתולוגיות הקשורות לקשיי ויסות רגשי. מודלים קוגניטיביים מדגישים את החשיבות של מנגנונים קשביים בהסבר ההתפתחות והשימור של חשיבה רומינטיבית.

במחקר חדש של ד"ר טל גנור, פרופ' נילי מור ופרופ' יונתן הפרט נבדק הקשר בין רומינציה לבין קשב למידע חיובי, שלילי ונייטראלי. במחקר נמצא כי רומינציה קשורה לתשומת לב (attentional capture) פחותה למידע חיובי, ולקושי בעיבוד סימולטני של מידע חיובי ונייטראלי. הממצאים מרמזים על כך שרומניציה קשורה לטווח קשב צר.

ברכות לד"ר מיכל להמן מהמעבדה של ד"ר ענת פרי-שרון (בשיתוף עם פרופ' אבי קלוגר מביה"ס למנהל עסקים) על הזכייה במלגת הבתר-דוקטורט במדעי הקוגניציה והפסיכולוגיה של המכון למחשבה ישראלית על הצעת המחקר שלה Increasing intellectual humility and Empathic Accuracy: An intervention to improve relationships in conflict areas and mixed cities

חיפוש הוא חלק אינטגרלי ויומיומי של החיים האנושיים; אנחנו מחפשים מפתחות, פלאפונים, מצרכים בסופר, חולצה בארון, רכב בחניה ועוד רבים וטובים. אם אתה מציל, רדיולוג או מאבטח, ליכולות החיפוש שלך יכולות להיות גם השלכות מצילות חיים. אין פלא אם כך, שיכולת החיפוש עומדת במוקד המחקר הקוגניטיבי מזה שנים רבות. התיאוריות עד כה טענו כי ידע בנוגע למטרת החיפוש ("תבנית החיפוש") הינו הכרחי על מנת לאפשר חיפוש יעיל. עם זאת, חוויה מוכרת לכולנו מעמידה את הטענה הזו בסימן שאלה; מצבים בהם אנו פתאום מזהים אדם מוכר בלי ציפיה מוקדמת לראות אותו, מרמזים כי תבנית החיפוש אינה הכרחית לקיומו של חיפוש יעיל.

תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה.

עד היום, המחקר שבחן את הגורמים הבילוגיים הקשורים בתחרותיות התרכז בהורמון המין – טסטוסטרון, ולא הגיע לממצאים חד משמעיים.

קלטת חדשה של פרופ' אוריה תשבי ופרופ' הדס ויסמן (אוניברסיטת חיפה) פורסמה לאחרונה ב-American Psychological Association. הקלטת מציגה מודל טיפול דינמי קצר מועד. השתיים מדגימות את היישום של שיטת CCTR המשמשת לזיהוי ייצוגיים פנימיים של יחסי מטפל-מטופל. אוריה והדס בוחנות את שיטת CCTR מתוך ראיון מובנה, ודנות בהתערבויות שונות.

לקישור להקלטה לחצו כאן 

אנשים שחיים באיזורי קונפליקט חשים איום מתמיד מאלימות עתידית ומהישנות האיבה והעימותים. אך האם תחושת האיום הזו גורמת לאנשים להגביר את תמיכתם בשלום או גורמת להם להתנגד לשלום אפילו יותר? שאלה זו נחקרה על ידי פסיכולוגים פוליטיים וחוקרי סכסוכים רבים. במאמרם החדש שפורסם ב-political behavior עודד אדומי לשם ועירן הלפרין מציעים פתרון מקורי לשאלה זו.

שני מאמרים חדשים של הדוקטורנטית נעם מרקוביץ ופרופ' אריאל כנפו-נעם פורסמו החודש והם עוסקים בתיאוריות של הבדלים בין-אישיים ברגישות סביבתית.

תיאוריות אלה טוענות ומוצאות שאנשים מסויימים מאוד רגישים להשפעות הסביבה שלהם ואנשים אחרים לא רגישים להשפעות הסביבה, או רגישים במידה פחותה משמעותית. עם זאת, מחקרים שמצאו זאת בדקו בעיקר את הסביבה ההורית, ולא בדקו את השפעתן של כמה סביבות שונות בתוך אותם בני אדם.

קווי אישיות נרקיסיסטיים יכולים להיות מחולקים לשתי קטגוריות- גרנדיוזית ופגיעה. במאמר חדש של פרופ' יונתן הפרט וד"ר מיכל וייס, נבדקה היציבות של שתי הקטגוריות באופן גלוי וסמוי, לאחר מטלה שעוררה תחושת דחייה. במחקר נמצא כי מנגנוני האישיות הנרקיסיסטיים מופעלים באופן סמוי בתגובה לדחייה חברתית ובהתאם לקטגוריה. מצד שני, המנגנונים הגלויים אינם רגישים לסיטואציות חברתיות ספציפיות.

ברכות לד"ר נטע יצחק מהמעבדה של פרופ' הלל אביעזר, שעבודת הדוקטורט שלה נבחרה לעבודה מצטיינת במדעים העיוניים לשנת תשפ"א. נטע זכתה בפרס האנס וינר שמוענק מידי שנה לעבודות דוקטורט מצטיינות על עבודתה בנושא "הרגש נמצא בפרטים הקטנים: מנגנונים לזיהוי והבעות פנים בקרב משתתפים בריאים ובקרב חולי הנטינגטון".

הפרס יוכרז בטקס חלוקת תארי דוקטור של מחזור ע"ז שיתקיים ביום חמישי 8.7.2021 בשעה 17:30 באמפיתאטרון בקמפוס הר הצופים.

מאמר חדש של דר' אבי בנוזיו, שפורסם לאחרונה בכתב העת Child Development חושף הבדלים תרבותיים בין ילדים סיניים בני שבע ועמיתיהם מארה"ב בכל הנוגע להימנעות מאי-שוויון.

בסדרה של ארבעה מחקרים גילו החוקרים כי בעוד שילדים בשתי התרבויות נרתעים מאי-שוויון לכשלעצמו (Inequity Aversion), הילדים הסיניים נרתעים בנוסף גם מבזבוז של משאבים (Waste Aversion). לכן, כאשר שני הערכים הללו "מתנגשים" זה בזה – הילדים בסין מעדיפים חלוקת לא שוויוניות של משאבים על-פני בזבוז שלהם.

מחקר חדש של פרופ' אריאל כנפו-נעם וד"ר הילה סגל (בוגרת המחלקה) במחקר התאומים הישראלי, עקב אחר ההתפתחות של מאות זוגות תאומים מגיל 3 לגיל 9.

1,500 זוגות תאומים מכל הארץ השתתפו במחקר שבחן את טיב היחסים בין תאומים ותוצאותיו התפרסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Social and Personal Relationships.

נמצא שלאורך הילדות יחסי התאומים מתאפיינים ברמות גבוהות של קרבה וברמות נמוכות של קונפליקט. לכן, החוקרים סבורים שההורים לא צריכים לדאוג אם התאומים רבים ביניהם מדי פעם.

מחקרים בעבר הראו כי אנשים מבוגרים מראים קשיים בתפיסת רגשות. מחקרים אלו התבססו על מטלות של זיהוי רגש שכללו הבעות פנים, סטטיות, סטריאוטיפיות ובלי קונטקסט. בחיי היום-יום, הבעות הפנים מגולמות בקונטקסט עשיר, דבר שיכול להשפיע על האופן שבו הן מזוהות. ספציפית, שפת הגוף שמתחברת לפנים יכולה להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את הבעת הפנים.