מידע שגוי נתפס כאחת הסיבות המרכזיות להתנגדות לחיסון נגד קורונה. השאלה היא מה מוביל לכך שאנשים בו זמנית מאמינים לעובדות פחות אבל מאמינים יותר לכל טענה חדשה שמוצעת וסותרת עובדות קיימות.

מחקר חדש של ד"ר רות מאיו והדוקטורנטית דבורה ניומן, בשיתוף פעולה עם פרופסור סטיבן לבנדבסקי מאוניברסיטת בריסטול באנגליה מציע שהפרדוקס הזה הינו תוצר של אי אמון - מצב בו אנו חושבים ספונטנית על מידע אלטרנטיבי, כולל מידע שגוי. המחקר מציע סקלה חדשה שמודדת את הפרדוקס באמצעות מידע שאין לגביו עמדות או תאוריות קונספירציה קודמות ומראה כי אנשים הגבוהים באי-אמון נוטים להאמין לעובדות קיימות פחות ("כדור הארץ מסתובב על צירו לכיוון מזרח ומשלים סיבוב פעם בכ-24 שעות") ויותר לכל חלופה ("כדור הארץ יכול להחליף את ציר הסיבוב שלו ולא נשים לב"). המחקר בוצע על קבוצה הידועה ברמת אי-אמון גבוהה – מתנגדי חיסונים. המשתתפים נבחרו בהתאם לעמדתם על החיסון לקורונה כפי שנמדדה מספר שבועות קודם, כך שהם לא ידעו שזו הסיבה שהם הוזמנו לניסוי. הממצאים הראו שבהשוואה לאלה שתומכים בחיסונים, מי שמתנגד להם האמין פחות בעובדות ידועות ומוכרות והאמין יותר ב-״עובדות אלטרנטיביות״. כיוון שמדובר ב-״עובדות אלטרנטיביות״ חדשות, שאינן קשורות לאמונות או עמדות קודמות, ניתן להסיק שהפרדוקס מוביל לאמון רב יותר במידע שכל מהותו הינה היותו חלופה למידע קיים. מעבר לכך נמצא כי ככל שאדם פחות מבחין בין עובדות ל״עובדות אלטרנטיביות״, כך הוא גם סומך יותר על האינטואיציה שלו, פחות צנוע אינטלקטואלית ויותר גבוה באי-אמון. ביחד, ממצאים אלה עשויים להציע כיצד ניתן להשיב את ההבחנה בין עובדות ל-״עובדות אלטרנטיביות״ ובכך להתמודד עם מידע שגוי והשלכותיו.

למאמר המלא לחצו כאן