ד"ר רעות אבינון, פוסט-דוקטורנטית במעבדה של ד"ר שלמה ישראל ולשעבר דוקטורנטית של פרופ' אריאל כנפו זכתה בתואר "כוכב עולה" מהאגודה הבין-לאומית למדעי הפסיכולוגיה.

זהו תואר יוקרתי המוענק לחוקרים יוצאי דופן בתחילת דרכם האקדמית.

המחלקה לפסיכולוגיה גאה באייל קלנטרוף על העלתו לדרגת פרופ' חבר בואניברסיטה העברית.

המון ברכות מכולנו, ושאפו על הזריזות

ד"ר איציק פרדקין  זכה במלגת מארי קירי למימון פוסט הדוקטורט שלו ב-Max Planck University College London Center for Computational Psychiatry and Ageing Research. 

פול שארף פוסט-דוקטורנט במעבדה שכרגע עובד בחו"ל, זכה במלגת Fulbright שתממן את המשך עבודתו מהקיץ הקרוב בירושלים.

מאמר חדש של פרופ' ענבל ארנון, שפורסם לאחרונה בכתב העת Cognition, מראה שפעוטות בני שנה, שעדיין בקושי מדברים, מבחינים בין רצפים שכיחים יותר ופחות בקלט שלהם. זה אומר שהם לומדים לא רק מילים בודדות, אלא גם רצפים יותר גדולים מההתחלה.

במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.

במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ברכות לפרופ' איילת לנדאו על זכייתה בהקמת קבוצת מחקר במרכז מנדל סכוליון בשלוש השנים הבאות. קבוצת המחקר בנושא גלגולי הקשב בתרבות המערבית המודרנית והעכשווית מוקמת בשיתוף עם פרופ' עופר אשכנזי - החוג להיסטוריה, פרופ' גל ונטורה - החוג לתולדות האמנות ופרופ' יעל לוין - החוג לאנגלית.

ברכות לבוגרת המחלקה, ד"ר יעל מילגרם, שזכתה במלגת הפוסט-דוקטורט היוקרתית של מארי קירי וגם במלגת פוסט-דוקטורט של ה-ISF.

כל הכבוד!

אומנם ברוב היישובים בארץ מסגרות הלימוד סגורות, אבל הרישום לשנת הלימודים הבאה נמצא בעיצומו ואחד הדברים שהכי מעסיקים הורים לתאומים, בעיקר צעירים, היא מה לעשות כשמכניסים אותם למסגרות חינוכיות - שניהם ביחד? כל אחד לחוד?

התשובה לא פשוטה, אבל אולי משחררת - אין כאן חוקים מוחלטים, והכי נכון הוא להחליט לפי הצרכים של זוג התאומים/ות הספציפי שלכם (וכדאי גם לשמוע את דעתם...)

הרבה ברכות לענבל ארנון  על זכייתה בפרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת

והמון ברכות לרותי מאיו על זכייתה בפרס מילקן - פרס רקטור על הצטיינות בהוראה

שתיכן נכס גדול למחלקה ומקור גאווה!

לרשויות החוק והמשפט יש עניין בגילוי מידע שחשודים מנסים להסתיר. פוליגרף היא שיטה מוכרת אבל בעייתית. "מבחן ידע מוסתר" היא שיטה מהימנה יותר: כשאנשים נחשפים לפריט מידע שהם מכירים מכיר אבל רוצים להסתיר אפשר לזהות תגובה גופנית ומוחית טיפוסית. השאלה היא אם התגובות הן תוצאה של הניסיון להסתיר (אינהיביציה), או תוצאה של הפניית תשומת לב לפריט המוכר (אורינטציה).

פרופ' עירן הלפרין בשיתוף עם פרופ' דניאל בר-טל, וד"ר בועז מאוניברסיטת תל אביב פרסמו פרק בנושא Paradoxical Thinking as a Paradigm of Attitude Change in the Context of Intractable Conflict.

הפרק מציג גישה חדשה לשינוי עמדות, הנקראת חשיבה פרדוקסלית ומציע שמסרים מסוג חשיבה פרדוקסלית, כלומר, מסרים התואמים את השקפתו של הפרט, אך מנוסחים בצורה מוגברת, מוגזמת ואף אבסורדית, יכולים להוביל אנשים לתפוס את האמונות שלהם או את המצב הנוכחי כמופרך וכלא מתקבל על הדעת ולאחר מכן, לתהליך הפשרת עמדות המוביל להערכה מחדש של עמדות שהוחזקו בעבר.

ידוע שבמצבים מסוימים אנשים מקבלים החלטות באופן מוטה שנוגד את ההיגיון. התיאוריה הפופולרית היא שהטיות כאלה הן תוצר של מערכת קבלת החלטות מהירה ואוטומטית, ולכן ניתן להתגבר עליהן בעזרת הפעלת שיקול דעת מאומץ יותר.

ברכות לד״ר יונת רום (פוסט דוקטורנטית) וד"ר ענת פרי על זכייתן במענק מחקר ע״ש מילי בלום מהמרכז למוגבלויות של האוניברסיטה העברית.

הפרס מוענק על מחקרה של יונת שנקרא Empathic Accuracy and Synchrony Towards Autistic People. עוסק באוטיזם ואמפתיה מזווית ייחודית: לא רק עד כמה אנשים עם אוטיזם מבינים אחרים, אלא גם כמה אנחנו מבינים (או לא מבינים) אותם.

מחקר הפסיכולוגי על דיסוננס קוגניטיבי מעיד שאנחנו נוטים להתאים את עמדותינו להתנהגותנו. הפרדיגמה המחקרית הראשונה שהראתה זאת, כבר בשנות ה-50, היא פרדיגמת ה"בחירה החופשית", שהראתה שבעקבות בחירה בין אפשרויות, אנשים משנים את העדפותיהם לטובת האפשרויות בהן בחרו.

אמפתיה היא שם כללי שכולנו חושבים שאנחנו יודעים מה פירושו אבל כל אחד מגדיר זאת אחרת. המחקרים שנערכים במעבדתה של ד"ר ענת פרי נועדו ליצור דיוק אמפתי - מה קורה כשאנחנו מנסים להבין את האחר ואילו מנגנונים יכולים להיות קשורים ליכולת להבין את האחר.

בראיון שהתפרסם השבוע באתר News1 מספרת ד"ר פרי על אוסף גירויים שהצליחו לאסוף, בעזרתו ניתן לבדוק עד כמה אנשים מדייקים את הבנת האחר. בראיון תוכלו גם לקרוא על שיתופי פעולה המאפשרים לחוקרים להבין כיצד אנשים במצבים קליניים שונים מבינים את האחר ואיך הנורמטיביים מבינים אנשים במצבים קליניים שונים.