מה אפשר ללמוד מפציינטים עם הזנחת צד ואיך כל זה קשור לרצון חופשי?

האזינו לפרופ' ליאון דעואל שהתארח בפרק של סיעור מוחות אצל פרופ' ליעד מודריק

https://open.spotify.com/episode/0ijdvmTorP1nOHZlUFNGeN...

כנס הפוסטרים המסורתי של תלמידי המחקר במחלקה לפסיכולוגיה התקיים בסוף השבוע , במהלכו הוצגו כ-40 עבודות מעולות ומרתקות.

כמנהגנו בשנים האחרונות, גם הפעם הכנס כלל הצבעה של חברי סגל המחלקה ותלמידי המחקר לפוסטרים המצטיינים ובתחרות נושאת פרסים גרפו את שלושת המקומות הראשונים נדב וייסלר, עינב אברהם ובועז רוזנברג.

לרגל קבלת דרגת פרופ' חברה נלווה במחלקה לפסיכולוגיה.

מלבד תפקידה במחלקה כראשת תכנית המוסמך בנוירופסיכולוגיה קלינית-שיקומית, תמי מנהלת את המרפאה לנוירופסיכולוגית בבית החולים שניידר.

אנחנו מאחלים לתמי שנים רבות של עבודה מדעית פורייה

מאמר חדש של פרופ' ענבל ארנון ופרופ' סיימון קירבי מאוניברסיטת אדינברו התפרסם היום ב-Scientific Reporters. המאמר שואל איך נוצרות התכוניות הסטטיסטיות של שפה.

 לדורון , דוקטורנט במעבדה של פרופ' הלל אביעזר, זכה במלגת יד הנדיב-רוטשילד לפוסט דוקטורנטים לשנת תשפ"ה.

מלגת רוטשילד נועדה לסייע לחוקרים צעירים בעלי כישורים אקדמיים יוצאי דופן ופוטנציאל להתקדמות בתחומם, במטרה להגביר את תרומתם העתידית לחיים האקדמיים והמדעיים בישראל.

פרופ' אוריה תשבי, ראש, המגמה הקלינית במחלקה, התראיינה לעיתון ישראל היום יחד עם פרופ' שגב ברק מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אילנית חסון-אוחיון מאוניברסיטת בר אילן.

בראיון מציינת אוריה שהאירועים האחרונים פתחו פתח למחקרי ענק בתחום הטראומה הקולקטיבית, ומסבירה שהסטודנטים מגיעים עם דוגמאות לשיעורים ושואלים שאלות הקשורות למתרחש: "המציאות מתחברת לכל דבר שלומדים בימים אלה, אי אפשר להיכנס לכיתה וללמד כאילו לא קורה כלום. קיים כיום צורך הרבה יותר גדול מבעבר להכניס את המציאות לתוך הקורסים, תוך שילוב צורת החשיבה והעקרונות הפסיכולוגיים בדוגמאות יומיומיות".

המחלקה לפסיכולוגיה שמחה לבשר על הצטרפותה של ד"ר דבורה מרציאנו לסגל המחלקה החל משנת הלימודים תשפ"ה.

המחקר של דבורה נמצא בצומת בין קבלת החלטות, כלכלה התנהגותית ומדעי המוח הקוגניטיביים. היא חוקרת כיצד אנו מקבלים החלטות ואיך אנו מייחסים ערך סובייקטיבי לתגמול. מהם התהליכים הקוגניטיביים, הרגשיים והמוחיים העומדים בבסיס החוויה הסובייקטיבית של תגמולים? כיצד תהליכים אלו משתנים בהקשרים שונים ובין אנשים?

את לימודי התואר הראשון בסטטיסטיקה התואר השני בפסיכולוגיה והדוקטורט בפסיכולוגיה עשה כולם באוניברסיטה העברית, ולימים שימש גם כראש המחלקה לפסיכולוגיה, דיקן הפקולטה למדעי החברה ופרו רקטור. בשנת 2003 החל לכהן כנשיא האוניברסיטה הפתוחה, תפקיד אותו מילא במשך חמש שנים. בשנת 2011 זכה בפרס א.מ.ת (אמנות מדע ותרבות) על תרומתו לאבחון פסיכופזיולוגי.

בן-שחר הוא בין החוקרים המובילים בעולם כיום בנושא אבחון מידע באמצעות תגובות פיזיולוגיות. מחקריו בנושאים תגובות אוריינטציה ואיבחון פסיכו-פיזיולוגי פורסמו בכתבי העת המובילים בעולם, וכן בשני ספרים.

פרופ' כהנמן, יליד ישראל, כיהן בעבר בשנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים, כחבר סגל המחלקה. באותה תקופה, פיתחו כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי ז"ל, את תורת הערך (Prospect Theory), שהובילה לימים לזכייתו בפרס נובל בכלכלה.

תורת הערך מתארת תהליכי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, וחוללה מהפכה בכל הקשור להבנת ההתנהגות האנושית על הטיותיה. לתיאוריה השלכות אדירות, הניכרות עד היום, בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה, הניהול, המדיניות הציבורית, ובתחומים רבים אחרים.

פרופ' כהנמן כיהן כחבר סגל באוניברסיטת פרינסטון, ושמר במהלך השנים על קשרים הדוקים עם האוניברסיטה העברית.

יהי זכרו ברוך.

כחמישית מאיתנו יחוו בשלב מסוים בחיים שלנו דיכאון קליני. האם אפשר למנוע את זה? פרופ' נילי מור, ראש המעבדה לקוגניציה ורגש, באוניברסיטה העברית בירושלים מסבירה מה קורה לנו כשאנחנו חווים דיכאון והאם בינה מלאכותית יכולה לעזור.

על זכייתו בפרס מיכאל ברונו לשנת 2023. הפרס מוענק מידי שנה לשלושה חוקרים ישראלים צעירים (עד גיל 50) מטעם יד הנדיב.

ועדת הפרס רואה בזוכים חוקרים מצטיינים שהוכיחו כישרון ויצירתיות יוצאי דופן בעבודתם האקדמית, ואשר זוהו על סמך הישגיהם כבעלי פוטנציאל לפריצות דרך משמעותיות בתחומם. החוקרים הזוכים ניחנים לא רק במצויינות אלא גם נתפסים כבעלי פוטנציאל להשפיע על החיים האקדמיים בישראל, מעבר לתחומי המחקר הספציפי שלהם.

ברכות לדוקטורנטית שיר גנזר ולמסטרנט יועד בן אדיבה, שיחד עם פרופ׳ ענת פרי כתבו פרק על אמפתיה לסדרת Elements in Perception בהוצאת Cambridge University Press.

הפרק (שיוצא לאור כספר נפרד) מיועד בעיקר כחומר לימוד, לסטודנטים סקרנים שרוצים להבין לעומק מהי אמפתיה, כיצד חוקרים אותה במעבדה, ומה הם כיווני מחקר עכשוויים בתחום.

קישור ניתן למצוא בתגובה הראשונה

תופעות של חרדה ופוסט טראומה הן לא דבר חדש ומאז ה-7 באוקטובר הן גם הלכו וגברו. איך יודעים לזהות את ההבדל בין פחד לחרדה? האם ניתן לטפל בחרדה ללא טיפול תרופתי והאם אפשר באמת להעלים את התקפי הפאניקה? פרופסור יונתן הפרט, פסיכולוג קליני מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מסביר בפודקאסט שאלה אחת ביום את כל מה שחשוב לדעת.

חשוב להדגיש- הפרק הוקלט לפני ה-7 באוקטובר

 בעשורים האחרונים, טענתה של התיאוריה הרווחת בפסיכולוגיה התפתחותית בנוגע לאופן שבו הסביבה משפיעה על התפתחותם של ילדים הייתה שיש שתי קבוצות של ילדים. הקבוצה הראשונה הינה של ילדי סחלב שמושפעים מסביבתם: הם יפגעו במיוחד כאשר יחשפו לסביבה שלילית וירוויחו יותר מכולם מחשיפה לסביבה חיובית. הקבוצה השנייה הינה של ילדי שן הארי, אשר אינם מושפעים מסביבתם – לא משנה כל כך אם הם יהיו בסביבה חיובית או שלילית, ההתפתחות שלהם תהיה פחות או יותר זהה.

מחקר חדש של ד״ר נועם מרקוביץ׳, בשיתוף עם ד״ר יובל הרט ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם, ניסה לאתגר טענה זאת בשימוש בשיטות חדשות מוכוונות נתונים.

איך ומתי מתפתחים ערכים?

רוב המחקר בנושא מתייחס לערכים כמתפתחים בגיל ההתבגרות, אבל כבר כעשור ידוע שילדים מראים מבנה ערכים משמעותי כבר בגיל חמש עד שבע. עכשיו נשאלת השאלה מה קורה לערכים אחר כך? בדיוק בשאלה זו עוסק מאמר חדש של פרופ' אריאל כנפו-נעם פרופ' מיה בניש וייסמן ופרופ' אלה דניאל.

במאמר מראים החוקרים שבילדות התיכונה, אותה תקופה שפרויד התייחס אליה כגיל החביון, דווקא יש המון "אקשן" התפתחותי. ערכים נהיים מופשטים, יציבים ועקביים יותר, קשורים טוב יותר להתנהגות, ובהדרגה משקפים את מבנה הערכים הבוגר שאנחנו רואים אצל מבוגרים.