מאמר של אירית אביב, דוקטורנטית במחלקה בהנחייתם של ד"ר תמי פלג פילובסקי ופרופ' הלל אביעזר זכה במקום הראשון בתחרות סטודנטים שנתית של כתב העת The Clinical Neuropsychologist.

ברכות לד"ר יובל הרט שנמנה השנה בין הזוכים בפרס קריל היוקרתי שניתן מטעם קרן וולף.

פרס קריל מוענק לחברי סגל אקדמי מצטיינים וחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות.

וועדת השיפוט של קרן וולף בוחרת בכול שנה מבין עשרות מועמדים שמוצעים לפרס על ידי המוסדות האקדמיים בישראל את עשרת הזוכים שהוכיחו נחישות, יוזמה ויצירתיות ואשר הובילו לפריצות דרך משמעותיות במחקר המדעי.

בהצלחה יובל - כולנו גאים בך מאוד

יום הבציר של המחלקה לפסיכולוגיה חוזר, והפעם יארח גם את הרצאת בנטין.

מוזמנים/ות להגיע ולשמוע על המחקר העדכני שנעשה אצלנו במחלקה וכן את המרצה האורחת פרופ' רייצ'ל ג'ק מאוניברסיטת סטנפורד להרצאה בנושא "הבעות פנים בתקשורת בין אישית: תובנות משיטות מונחות נתונים"

יום שלישי 14.3.2023 החל מהשעה 9:45 באודיטוריום אולם רבין - קמפוס הר הצופים

כאשר יש קצב בסביבה שלנו – אנו נוטים להסתנכרן איתו. בין אם זה ביט מקפיץ, או צעידה משותפת בהרים, אנחנו מתאימים את עצמנו לקצב שבחוץ.

בנוסף, המערכת המוטורית שלנו מייצרת מקצבים ספונטניים משל עצמה. כך שגם כאשר אין קצב בחוץ - יש קצב שמגיע מבפנים. קצבים פנימיים באים לידי ביטוי בתנועה החופשית שלנו ובדיבור.

ברכות חמות לאוריה לנקרי-דיין, על זכייתה במלגה היוקרתית של יד הנדיב: מלגת רוטשילד לפוסט דוקטורנטיות.

תכנית מלגות רוטשילד נוסדה בשנת 1979 במטרה לסייע לחוקרים צעירים מצטיינים ובעלי פוטנציאל יוצא דופן להתקדם בתחום העיסוק המדעי.

אוריה, שמשתייכת למעבדה של פרופ' יוני פרצוב, היא הדוקטורנטית היחידה מהפקולטה למדעי החברה שזכתה השנה במלגה.

ד"ר טלי קליימן, חוקרת פסיכולוגיה חברתית במחלקה, מנתחת.

תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים, שעוברים על כולנו מעצם היותנו אנושיים, יכולים לנבא את ההשלכות הפוטנציאליות ארוכות הטווח של השינויים המשפטיים והמשטריים. הנה שתי דוגמאות עיקריות:

א. דיסוננס קוגניטיבי

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי שהוצעה על ידי ליאון פסטינגר בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת היא אחת התיאוריות החשובות בפסיכולוגיה. היא נבחנה וזכתה לתמיכה גורפת באלפי מחקרים.

תלמידי בוגר בתשפ"ב:

שירה אביטל, ניצן אטיאס, אופק ארואסטי, עמית אשכנזי, אורן בוציאן, ויקטוריה בקיש, ספיר גבריאלי, מעין גורלין, לאה גרינברג, אלעד דהאן, דנה דוברי, לילך דוד פור, נטע דקל, מיקה שטורמן-וולף, יעל זאדה, קורל חזן (מצטיינת רקטור), מאיה ישראלי, טופז כהן, חוה כץ, נועה מולטו, יוחאי מאיר, דנה מירז, תום מנצ'ל, חן מרציאנו, נגה נלקן, מעין סלמן, שקד סקר, יובל סרור, נעה עזרא, רותם פסקל, גיא פרטוק, ביתיה קדושים, דריה קלוצווג, עדי ראבד, אוראל רביבו, אלינור רוגין, רותם רודיטי, עפרי רייכמן, עידן שבו, יואל שיננזון, אסף שלום, לאה שמואל, עילי שפיגל.

תלמידי מוסמך בתשפ"ב:

״המוח החברתי״ נחשב במשך שנים כמערכת מולדת שהתפתחה באבולוציה, שמכילה איזורים שמגיבים באופן סלקטיבי למידע חברתי. אפשרות אחרת היא שאין צורך להיוולד עם ידע מוקדם על חברתיות, או עם מערכת ייעודית, וכי המוח לומד לעבד מידע חשוב, חברתי ולא חברתי באותו המנגנון.

לאחרונה פורסם מאמר של ד"ר שיר אציל (ואחרים) שנועד לבדוק האם יש לנו איזורי מוח חברתיים. החוקרים ערכו מטה-אנליזה על פני 493 מחקרי מוח חברתיים ולא חברתיים, עם 7801 נבדקים, והשוו בין תפקודי מוח חברתיים ולא חברתיים.

יובל זכה במענק על מחקרו בנושא השתנות המנגנון העצמי של החיפוש היצירתי.

ה-European Research Council הוא מענק יוקרתי שנועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פוריים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.

יחד עם יובל זכו חמישה חוקרים נוספים מהאוניברסיטה במענק: פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח; פרופ' ניר בר-גיל, מהמחלקה לפיסיקה יישומית; ד"ר יניב אלקובי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן; ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות; פרופ' איל בן צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן

ההפגנות בשבועות האחרונים נגד תוכנית הממשלה לרפורמה במערכת המשפט, תופסות חלק נכבד מהשיח התקשורתי ונמצאות במוקד המאבק הציבורי. אך מהי מידת ההשפעה של מחאות? מתי הן מצליחות להשיג את מטרותיהן, מתי הן כושלות ומאילו סיבות?

מוזמנים לקרוא את הכתבה של גדעון לב בעיתון הארץ, שסוקרת מחקרים על מחאות חברתיות מניעים וגורמים להצלחה. בין היתר מופיעים בכתבה פרופ' עירן הלפרין, ד"ר אריק שומן והדוקטורנטית נועה כהן עייק, שניהם מהמעבדה של עירן הלפרין.

הסטודנטים בשנה ג' בתכנית פסיכוביולוגיה חזרו משבוע מרוכז של לימודים במסגרת קורס מעבדה במדעי המוח שהתקיים בבית ספר שדה אילת.

הקורס עסק במגוון נושאים הקושרים בין פעילות עצבית והתנהגות הפרט: תכונות תאי עצב; מבנה ופונקציה במוח היונק; מדעי המוח הקוגניטיביים; אנדוקרנולוגיה והתנהגות.

את הקורס לימדו חברי סגל המכון למדעי החיים, מרכז אלסק למדעי המוח והמחלקה לפסיכולוגיה: פרופ' מרשל דבור, ד"ר שיר אציל, ד"ר יובל הרט, ד"ר ערן לוטם ופרופ' שלמה ישראל

על זכייתה בפרס המאמר הטוב ביותר מטעם the International Social Cognition Network.

את הפרס קיבלה רשא עבור המאמר Minority Salience and the overestimation of individuals from minority groups in perception and memory

מוזמנים להאזין להסכת "הסדנה" מבית האוניברסיטה העברית בהנחיית גיל מרקוביץ, המפגיש בין חוקרי האוניברסיטה לבין אמנים/ות לסדנה בת שלושה מפגשים ושיחה על תהליך המחקר.

הפעם התארחה בהסכת פרופ' נילי מור מהמחלקה לפסיכולוגיה ומבית הספר לחינוך, החוקרת תהליכים קוגניטיביים (איך אנחנו חושבים) והקשר שלהם לעולם הרגשי שלנו. ההסכת הפגיש את נילי עם רננה רז, רקדנית וכריאוגרפית.

ברכות לפרופ' ליאון דעואל לד"ר יובל הרט ולד"ר תמי פלג פילובסקי שדורגו בסקר שביעות רצון מההוראה של שנת תשפ"ג בין המרצים המצטיינים בפקולטה למדעי החברה.

ברכות גם למתרגלים ולחברי הסגל הזוטר: יועד בן אדיבה (תהליכים קוגניטיביים), שיר ברבי (פסיכולוגיה ניסויית), הגר גולדנברג (יסודות ביולוגיים של התנהגות), ד"ר פולה דוד (היבטים פסיכולוגיים של טראומה והתעללות בילדים) ד"ר רביד דורון (נפלאות הקשר בין מוח לנפש), לואיז טויטו (חשיבה סטטיסטית בפסיכולוגיה), אוריה לנקרי דיין (חשיבה סטטיסטית בפסיכולוגיה), לאה סנפירי (יסודות ביולוגיים של התנהגות).