ד"ר טלי קליימן, חוקרת פסיכולוגיה חברתית במחלקה, מנתחת.

תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים, שעוברים על כולנו מעצם היותנו אנושיים, יכולים לנבא את ההשלכות הפוטנציאליות ארוכות הטווח של השינויים המשפטיים והמשטריים. הנה שתי דוגמאות עיקריות:

א. דיסוננס קוגניטיבי

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי שהוצעה על ידי ליאון פסטינגר בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת היא אחת התיאוריות החשובות בפסיכולוגיה. היא נבחנה וזכתה לתמיכה גורפת באלפי מחקרים.

תלמידי בוגר בתשפ"ב:

שירה אביטל, ניצן אטיאס, אופק ארואסטי, עמית אשכנזי, אורן בוציאן, ויקטוריה בקיש, ספיר גבריאלי, מעין גורלין, לאה גרינברג, אלעד דהאן, דנה דוברי, לילך דוד פור, נטע דקל, מיקה שטורמן-וולף, יעל זאדה, קורל חזן (מצטיינת רקטור), מאיה ישראלי, טופז כהן, חוה כץ, נועה מולטו, יוחאי מאיר, דנה מירז, תום מנצ'ל, חן מרציאנו, נגה נלקן, מעין סלמן, שקד סקר, יובל סרור, נעה עזרא, רותם פסקל, גיא פרטוק, ביתיה קדושים, דריה קלוצווג, עדי ראבד, אוראל רביבו, אלינור רוגין, רותם רודיטי, עפרי רייכמן, עידן שבו, יואל שיננזון, אסף שלום, לאה שמואל, עילי שפיגל.

תלמידי מוסמך בתשפ"ב:

״המוח החברתי״ נחשב במשך שנים כמערכת מולדת שהתפתחה באבולוציה, שמכילה איזורים שמגיבים באופן סלקטיבי למידע חברתי. אפשרות אחרת היא שאין צורך להיוולד עם ידע מוקדם על חברתיות, או עם מערכת ייעודית, וכי המוח לומד לעבד מידע חשוב, חברתי ולא חברתי באותו המנגנון.

לאחרונה פורסם מאמר של ד"ר שיר אציל (ואחרים) שנועד לבדוק האם יש לנו איזורי מוח חברתיים. החוקרים ערכו מטה-אנליזה על פני 493 מחקרי מוח חברתיים ולא חברתיים, עם 7801 נבדקים, והשוו בין תפקודי מוח חברתיים ולא חברתיים.

יובל זכה במענק על מחקרו בנושא השתנות המנגנון העצמי של החיפוש היצירתי.

ה-European Research Council הוא מענק יוקרתי שנועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פוריים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.

יחד עם יובל זכו חמישה חוקרים נוספים מהאוניברסיטה במענק: פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח; פרופ' ניר בר-גיל, מהמחלקה לפיסיקה יישומית; ד"ר יניב אלקובי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן; ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות; פרופ' איל בן צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן

ההפגנות בשבועות האחרונים נגד תוכנית הממשלה לרפורמה במערכת המשפט, תופסות חלק נכבד מהשיח התקשורתי ונמצאות במוקד המאבק הציבורי. אך מהי מידת ההשפעה של מחאות? מתי הן מצליחות להשיג את מטרותיהן, מתי הן כושלות ומאילו סיבות?

מוזמנים לקרוא את הכתבה של גדעון לב בעיתון הארץ, שסוקרת מחקרים על מחאות חברתיות מניעים וגורמים להצלחה. בין היתר מופיעים בכתבה פרופ' עירן הלפרין, ד"ר אריק שומן והדוקטורנטית נועה כהן עייק, שניהם מהמעבדה של עירן הלפרין.

הסטודנטים בשנה ג' בתכנית פסיכוביולוגיה חזרו משבוע מרוכז של לימודים במסגרת קורס מעבדה במדעי המוח שהתקיים בבית ספר שדה אילת.

הקורס עסק במגוון נושאים הקושרים בין פעילות עצבית והתנהגות הפרט: תכונות תאי עצב; מבנה ופונקציה במוח היונק; מדעי המוח הקוגניטיביים; אנדוקרנולוגיה והתנהגות.

את הקורס לימדו חברי סגל המכון למדעי החיים, מרכז אלסק למדעי המוח והמחלקה לפסיכולוגיה: פרופ' מרשל דבור, ד"ר שיר אציל, ד"ר יובל הרט, ד"ר ערן לוטם ופרופ' שלמה ישראל

על זכייתה בפרס המאמר הטוב ביותר מטעם the International Social Cognition Network.

את הפרס קיבלה רשא עבור המאמר Minority Salience and the overestimation of individuals from minority groups in perception and memory

מוזמנים להאזין להסכת "הסדנה" מבית האוניברסיטה העברית בהנחיית גיל מרקוביץ, המפגיש בין חוקרי האוניברסיטה לבין אמנים/ות לסדנה בת שלושה מפגשים ושיחה על תהליך המחקר.

הפעם התארחה בהסכת פרופ' נילי מור מהמחלקה לפסיכולוגיה ומבית הספר לחינוך, החוקרת תהליכים קוגניטיביים (איך אנחנו חושבים) והקשר שלהם לעולם הרגשי שלנו. ההסכת הפגיש את נילי עם רננה רז, רקדנית וכריאוגרפית.

ברכות לפרופ' ליאון דעואל לד"ר יובל הרט ולד"ר תמי פלג פילובסקי שדורגו בסקר שביעות רצון מההוראה של שנת תשפ"ג בין המרצים המצטיינים בפקולטה למדעי החברה.

ברכות גם למתרגלים ולחברי הסגל הזוטר: יועד בן אדיבה (תהליכים קוגניטיביים), שיר ברבי (פסיכולוגיה ניסויית), הגר גולדנברג (יסודות ביולוגיים של התנהגות), ד"ר פולה דוד (היבטים פסיכולוגיים של טראומה והתעללות בילדים) ד"ר רביד דורון (נפלאות הקשר בין מוח לנפש), לואיז טויטו (חשיבה סטטיסטית בפסיכולוגיה), אוריה לנקרי דיין (חשיבה סטטיסטית בפסיכולוגיה), לאה סנפירי (יסודות ביולוגיים של התנהגות).

חווית צפיה מיוחדת, רגשית ואינטלקטואלית, אתמול באירוע שבו נפגשו תלמידי ותלמידות המחלקה לשיחה על הסרט המטלטל "שלושה זרים זהים".

פרופ' נילי מור הגיבה לשאלות התלמידים בנושא דיכאון ופסיכופתולוגיה, ופרופ' אריאל כנפו-נעם התיחס לשאלות של תורשה וסביבה בהתפתחות, וכמובן שברקע ריחפו שאלות משמעותיות בנושא אתיקה של מחקר.

זהו אירוע ראשון בסדרה של מפגשים של סגל המחלקה עם תלמידי ההדגש בפסיכולוגיה התפתחותית וההדגש במדעי הרגש

לעתים קרובות נראה שרגשות ומצבי רוח גורמים לנו להתנהג ללא היגיון. מדוע, אם כן, יש לנו אותם? במאמר חדש, עמנואל אביב וד"ר ערן אלדר חושפים את הרציונליות שעשויה להיות חבויה אפילו בהטיות רגשיות שכביכול לחלוטין אינן רציונליות. לשם כך, הם מזהים שלושה חישובים שמצבים רגשיים מתווכים: חישובים לגבי היכן אנחנו נמצאים, לגבי מה שאנחנו עושים, ולגבי מה צופן העתיד שלנו. חישובים אלה הם אמצעים עיקריים שבאמצעותם בני אדם ובעלי חיים לומדים ומקבלים החלטות, וכל אחד מהם מתווך באמצעות רגש או מצב רוח שונה ומוכר.

לרגל קבלת דרגת פרופ' חבר במחלקה לפסיכולוגיה. כולנו שמחים בשמחתך ומאחלים לך הצלחה רבה בהמשך מחקריך המרתקים

דוקטורנטית במעבדה של פרופ׳ ענת פרי, על שנבחרה לקבל פרס הצטיינות לדוקטורנטים/ות מקרן יד הנדיב.

שיר חוקרת כיצד ערוצי מידע שונים (מידע ויזואלי, אודיטורי, או שילוב של שניהם) תורמים לתהליכי אמפתיה והבנת האחר. היא משתמשת בכלים מגוונים - ניסויים התנהגותיים, מדידת תנועות עיניים ואלקטרופיזיולוגיה ,כדי להבין תהליכים אלו באוכלוסיה הכללית, וספציפית באנשים עם ADHD ואוטיזם.

על זכייתו ב-Early Career Award של ה-International Dyslexia Association. זוהי אגודה של אנשי הוראה וחוקרים, והפרס ניתן על מחקרים שיש להם פוטנציאל להשפעה חיובית על אנשים עם דיסלקציה.

לכבוד הזכייה הוזמן ד"ר זיגלמן לתת הרצאה בכנס השנתי של האגודה, אליו מגיעים כמה אלפי משתתפים, כאשר המטרה העיקרית היא לחשוף אנשי הוראה שעוסקים בהוראת קריאה למחקרים בתחום.

כיצד אנו חושבים? החוויה האישית שלנו והמחקר הפסיכולוגי מצביע על כך שהמחשבות שלנו פעמים רבות עוקבות זו אחר זו באופן אסוציאטיבי. התהליך האסוציאטיבי הזה סיקרן במשך עשרות השנים האחרונות חוקרים ואף פסיכותרפיסטים רבים. על אף זאת, ההבנה שלנו לגבי המנגנונים שמאפשרים לנו 'לבחור', בכל פעם, אסוציאציה אחת מבין אינספור אסוציאציות אפשריות – אינם מובנים דיים.