ההסבר ליתירות בשפות העולם נעוץ בלמידה

27 מרץ, 2022
Inbal Arnon

העובדה ששפות העולם מכילות אלמנטים יתירים (redundant) – כאלו שמשמעות המשפט מובנת גם בלעדיהם – היא אחת התופעות המסקרנות והמאתגרות ביותר להסבר עבור חוקרי שפה. יתירות לשונית, בהגדרה, לא מוסיפה מידע חדש ואף הופכת שפות למערכות מסובכות יותר. למשל, אנגלית מחייבת לציין מין ומספר על פעלים, כמו ה-s במשפט the girl sings, על אף שהמידע הזה מופיע כבר בנושא המשפט - the girl. תופעה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שמחקרים רבים מראים שדוברי שפה נוטים להימנע מיתירות (על ידי כיווץ והשמטה של רכיבים צפויים יותר בדיבורם).

מאמר חדש של ד"ר שירה טל ופרופ' ענבל ארנון מציע כי ההסבר ליתירות בשפות העולם נעוץ בלמידה: מילים ומיליות יתירות אמנם הופכת שפות למורכבות יותר, אך הן גם מהוות רמזים נוספים להבנת המשמעות של משפטים. באמצעות מטלה של למידת שפה מלאכותית, המחקר משווה את האופן שבו נבדקים למדו שתי גרסאות של אותה שפה: גרסה אחת עם מורפמה יתירה להבנת תפקידים תמטיים (מי-עשה-מה-למי), וגרסה אחרת ללא מורפמה יתירה. התוצאות מראות כי ילדים שלמדו את הגרסה עם המורפמה היתירה הצליחו ללמוד את השפה החדשה טוב ביותר בהשוואה לילדים שלמדו את הגרסה ללא המורפמה היתירה. זאת על אף העובדה שהשפה עם המורפמה היתירה היא מסובכת יותר, ומורכבת יותר להפקה. התוצאות מעידות כי יתירות לשונית יכולה להועיל ללמידה, גם כשהיא מוסיפה מורכבות למערכת השפתית.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן 

ראה גם: כללי, פרסומים