נוירופסיכולוגיה קלינית - שיקומית

אודות המגמה

 

הלימודים במגמה אורכים שלוש שנים ובסופם יוכלו התלמידים להתקבל להתמחות עפ"י דרישות חוק הפסיכולוגיה בישראל. המסלול היישומי משלב בין היבטים תיאורטיים ומושגיים של הנוירופסיכולוגיה לבין היבטים קליניים, אבחוניים וטיפוליים-שיקומיים של דיסציפלינה זו. השיעורים עוסקים במבנה המוח ותפקודו, ובתהליכים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים הקשורים למערכת העצבים בתפקודה התקין ובמצבים של פגיעות נוירולוגיות. הלומדים במגמה הישומית משתתפים בנוסף על כך בקורסי אבחון וטיפול במצבי פגיעה שונים ומתנסים בעבודה מעשית ברמות שונות, כולל פרקטיקום. במהלך הלימודים התלמידים מצטרפים גם לתלמידי רפואה למספר שבועות של לימוד והתנסות קלינית במחלקה הנוירולוגית בביה"ח "הדסה". בהתאם להעדפתו/ה האישית של התלמיד/ה ניתן לבחור במסלול היישומי בהדגש לימודים בתחום הנוירופסיכולוגיה הפדיאטרית (ילדים), בנוירופסיכולוגיה יישומית במבוגרים או בשילוב של שני היבטים קליניים אלו.
 

מורי המגמה

מרכז החטיבה: פרופ' ליאון דעואל, leon.deouell@huji.ac.il
פרופ' מירב אחישר
פרופ' רם פרוסט
ד"ר הלל אביעזר
ד"ר דני הופיין
ד"ר איילת לנדאו
ד"ר ענת מריל
ד"ר יוני פרצוב
ד"ר טל שני-אור
 

תכנית הלימודים במגמה

הלימודים במסלול היישומי נמשכים שלוש שנים. השנה השלישית ממוקדת סביב עבודה מעשית בשדה (פרקטיקום). יש להשלים את כל קורסי החובה ולעמוד בלוח הזמנים לביצוע עבודת הגמר (כמפורט בפרק "עבודת גמר" המתואר לעיל), לפני התחלת העבודה המעשית בשנה ג'. המגמה שומרת לעצמה את הזכות לא לאפשר לתלמיד שלא עמד בתנאים אלו ללמוד בשנה ג'.
 
 

קורסי חובה כלליים - שנה א' (10 נ"ז)

שיטות מחקר מתקדמות

מרצה: ד"ר יפתח יובל. מס' הקורס: 51895. נ"ז: 4.

קורס זה הינו הקורס הבסיסי בסטטיסטיקה לתלמידים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה. ייסקר הבסיס התיאורטי של הפרוצדורות הסטטיסטיות המרכזיות בהן משתמשים במחקרים בתחום, ובמקביל ייעשה שימוש נרחב ב- Excel וב-SPSS על מנת ליישם פרוצדורות אלה על דוגמאות מגוונות של בסיסי נתונים.

סילבוס

סמינר מחקר

סמינר מחקר בהיקף של 4 נ"ז לכל תלמידי המגמות, לפי אחת מן האפשרויות הבאות: (א) סמינר שנתי/סמסטריאלי בן 4 נ"ז. (ב) שני סמינרי מחקר סמסטריאליים בני 2 נ"ז כל אחד (חלק א' וחלק ב').

האפשרויות לסמינרי המחקר הן: קשיבות וקבלה (סילבוס), פוסט טראומה - אתיולוגיה, מהלך וטיפול (סילבוס), פסיכותרפיה תהליכים ותוצאות: CBT בהפרעת פניקה (סילבוס), תהליכים ותוצאות בטיפול דינמי קצר מועד (סילבוס), למידה ודיסלקציה חלק א' (סילבוס), למידה ודיסלקציה חלק ב' (סילבוס), תפקוד נוירופססיכולוגי בהפרעות התפתחותיות (סילבוס).

סמינר מלווה לעבודת גמר

מרצים: ד"ר הלל אביעזר וד"ר רות מאיו. מס' הקורס: 51971. נ"ז: 2.

מטרתו של קורס זה הינה לאפשר למשתתפים לקדם משמעותית את עבודת התיזה שלהם במסגרת התואר השני. 
במהלך הקורס נדון בהיבטים הטכניים והמהותיים של ביצוע מחקר באופן כללי ובאופן פרטני עבור כל אחת מהתזות של משתתפי הקורס. 
נדון בכל אחד משלבי עבודת התיזה – מחיפוש הרעיון והמנחה, ניסוח שאלת המחקר, ניסויים מקדימים, ביצוע שאלת המחקר (הניסויים), ניתוח הנתונים והסקת מסקנות.

סילבוס

עבודה סמינריונית מחקרית למוסמך

קידום כתיבת העבודה הסמינריונית נעשה במסגרת סמינריוני מחקר. תלמידי המגמה יכולים להשתתף במסגרת סמינריוני מחקר הניתנים על ידי מורי המגמה או מורי מגמות אחרות במחלקה. 

הצעת מחקר לעבודת גמר בלימודי מוסמך

פרטים נוספים אודות עבודת הגמר בלימוד מוסמך ניתן למצוא כאן

קורסי חובה - שנה א' (14 נ"ז)

פסיכודיאגנוסטיקה א' וראיון קליני

מרצה: ד"ר לאורה קנטי. מס' הקורס: 51885. נ"ז: 4.

בקורס נעסוק בראיון קליני: שיטות לסקירת הרקע האישי והמשפחתי, סטאטוס מנטאלי, סוגי ראיונות, אתיקה בראיונות, וכתיבת סיכום. כמו כן הקורס יעסוק בשלושה כלים לאבחון פסיכודיאגנוסטי: במבחני בנדר II, ציורים ומבחן אינטליגנציה של וכסלר.

סילבוס

פסיכולוגיה שיקומית

מרצה: ד"ר שירי בן נאים. מס' הקורס: 51996. נ"ז: 2.

בקורס ישולבו עקרונות הפילוסופיה השיקומית ומטרות הטיפול הפסיכו- סוציאלי עם נושאים הלקוחים מאתיקה, תחיקה, ומדיה. יתואר מבנה השקום בישראל ויודגמו השירותים והמוסדות השונים העוסקים בנושא. דגש מיוחד יושם על הערכים והאתיקה המנחים את הפסיכולוג/ית השיקומי/ית במערכות השונות ובטיפול באוכלוסיות שיקומיות שונות. לסיום נדון באספקטים הייחודיים למקצוע הפסיכולוגיה השיקומית.

סילבוס

סוגיות בייעוץ, טיפול ופסיכותרפיה בשיקום

מרצה: ד"ר שירי בן נאים. מס' הקורס: 51773. נ"ז: 2.

הקורס יתבסס על ספרות מקצועית, קלאסית ועדכנית, ועל דוגמאות קליניות. הדגש יושם על תרגום התיאוריה המוצעת לביצוע הלכה למעשה כמטפלים/ות בשטח ועל תפיסת הטיפול וה setting הטיפולי על פי כל אחת מן התאוריות. 

סילבוס

מבחנים נוירופסיכולוגיים א'

מרצה: ד"ר תמי פילובסקי-פלג. מס' הקורס: 51789. נ"ז: 2.

הקורס יידון במאפיינים התיאורטיים והמעשיים של ההערכה הנוירופסיכולוגית.

סילבוס

מבחנים נוירופסיכולוגיים ב'

מרצה: ד"ר תמי פילובסקי-פלג. מס' הקורס: 51777. נ"ז: 2.

הקורס יידון במאפיינים התיאורטיים והמעשיים של ההערכה הנוירופסיכולוגית.

סילבוס

נוירואנטומיה תפקודית

מרצה: ד"ר טל שני-אור. מס' הקורס: 51778. נ"ז: 2.

הקורס עוסק בהכרת מבנה המוח האנושי כבסיס להבנת תפקודו. בקורס נלמד עקרונות בסיסיים לארגון ופעולת מערכת העצבים באדם. נסקור את המערכות השונות המגדירות את התפקוד תוך לימוד המבנים והמסלולים האנטומיים, בגישה מחקרית וקלינית.

דרישות קדם: יסודות ביולוגיים של ההתנהגות

הערה: תלמיד שלקח את הקורס נוירואנטומיה 06125 לא רשאי לקחת את הקורס הזה.

סילבוס

סיורים לימודיים במוסדות

רכז: פרופ' דני הופיין. מס' הקורס: 51899.

במהלך שנת הלימודים הראשונה הסטודנטים יסיירו במספר מוסדות שיקומיים ונוירופסיכולוגיים קליניים. ראה תוכנית סיורים בהמשך.

סילבוס

קורסי חובה - שנה ב' (18 נ"ז)

נוירופסיכולוגיה: מבנים ותהליכים

מרצים: פרופ' ליאון דעואל ופרופ' אליהו ורטמן. מס' הקורס: 51712. נ"ז: 6.

קורס מתקדם הבוחן את הבסיס הפונקציונאלי ונהנוירואנטומי של התופעות הנוירופסיכולוגיות הנפוצות, באופן ביקורתי. מטרתנו מחד היא לאפשר לסטודנטים הכרות מקיפה של ההבטים האנטומיים, הפיסיולוגיים והקוגניטיביים של תופעות נוירופסיכולוגיות , על מנת שיוכלו ליישם ידע זה בעבודתם הקלינית, ומאידך להציג את הפן המחקרי של התחום, על מנת שהסטודנטים ימשיכו, גם במסגרת לימודיהם ובמיוחד לאחר מכן, לתרום באופן יצירתי להבנה של הדרך שבה המח תומך בהתנהגות האנושית, במצב התקין, ולאחר פגיעות מסוגים שונים.

דרישות קדם: קורס בנוירואנטומיה (51778 או 06125) ויסודות ביולוגיים של ההתנהגות או קורס מקביל.

סילבוס

 

טיפול קוגניטיבי ופסיכותרפיה בשיקום נוירופסיכולוגי

מרצים: פרופ' דני הופיין וד"ר טל שני-אור. מס' הקורס: 51696. נ"ז: 4.

הקורס יעסוק בהיבטים המושגיים והקליניים של שיקום נוירופסיכולוגי תוך שימת דגש מיוחד על הטיפול השיקומי ארוך הטווח. באמצעות קריאה המלווה את השיעור ודיונים בכיתה נעסוק בארבעה נושאים עקריים: 
א. האפידמיולוגיה והאטיולוגיה של פגיעות מוחיות, מנגנונים פתולוגיים ראשוניים ומשניים, תיסמונות עקריות והחלמה מוחית. 
ב. התגובות הרגשיות השכיחות והבעייתיות ביותר לאחר פגיעת ראש, איך ומדוע הן מתעוררות? מהן שיטות ההתערבות הפסיכותרפויטיות היעילות ביותר להתמודדות עמן? 
ג. ההשלכות ההתנהגותיות של פגיעת ראש ושיטות ההתערבות היעילות ביותר לעיצוב התנהגות. 
ד. מהו שיקום קוגניטיבי? על אילו בסיסים תאורטיים ואמפיריים הוא מבוסס? כיצד מרכיבים טיפול קוגניטיבי יעיל? בשיעור נבדוק יישומים של העקרונות שנלמדו על טיפולים מקובלים ומבוססי ממצאים בקשב, בזיכרון ובתפקודים אקסקוטיביים. 

סילבוס

יסודות הפסיכופתולוגיה

מרצה: ד"ר רננה אלרן. מס' הקורס: 51812. נ"ז: 2.

חלק מעבודת הפסיכולוג/ית במרפאה ציבורית/במחלקה פסיכיאטרית/בקליניקה הפרטית יש צורך להכיר את הקשת הרחבה של מה שמכונה "הפרעות נפשיות". כיום, אנשי מקצוע שונים בשדה בריאות הנפש (פסיכולוגים, עו"סיות, פסיכיאטרים) דוברים שפות שונות ועובדים על בסיס פרדיגמות תיאורטיות וקליניות שונות, ואותן יש להכיר (גם אם לא להסכים...). באופן רחב, ניתן לומר שהמודל המרכזי כיום להבנת הפרעות נפשיות הוא מודל משולב הנקרא המודל הביו-פסיכו-סוציאלי. בפועל, ישנה כיום עליונות בולטת למודל הפסיכיאטרי, כפי שהוא מיוצג ב-DSM. בקורס נלמד להכיר גישות שונות לפסיכופתולוגיה – 
• גישה רפואית-ביולוגית המאפיינת את השיח הפסיכיאטרי (אם כי יש לא מעט יוצאים מן הכלל) 
• גישה פסיכולוגית – הכוללת תחתיה מודלים שונים – התפתחותית, קוגנטיבית-התנהגותית, פסיכודינאמית 
• גישה סוציאלית – שמבקשת לבחון את ההקשר החברתי-כלכלי-תרבותי-פוליטי שמהוות את ההקשר לצמיחתן של הפרעות נפשיות שונות. 
• גישה סובייקטיבית – נוסיף לגישות הקיימות גם את המימד האישי, כלומר את הידע שנרכש מתוך ניסיון ומתוך חוויה סובייקטיבית של הפרעות נפשיות 

סילבוס

פסיכופתולוגיה של המבוגר

מרצה: ד"ר אייל קלנטרוף. מס' הקורס: 51723. נ"ז: 2.

הקורס נבנה על היסודות שהונחו בקורס "מבוא לפסיכופתולוגיה" שנערך בסמסטר א'. הקורס יתמקד באבחנות פסיכיאטריות עיקריות (כדוגמת שימוש בחומרים, הפרעות חרדה ומצב רוח, הפרעות אכילה והפרעות פסיכוטיות), תוך הצגת הקריטריונים של ה- DSM-5, וכן הרציונל והעדויות המחקריות שהובילו לשינויי לעומת ה-DSM-IV. מטופלים אשר אובחנו בעבר בפרעה נפשית, וקיבלו טיפול, יחלקו עמנו את חוויתם האישית. דרכם ננסה להבין את מושג ההחלמה ונעשיר את הדיון אודות היתרונות והמגבלות שטומנת בחובה מערכת ה-DSM-5.

דרישות קדם: יסודות הפסיכופתולוגיה

סילבוס

נוירופתולוגיה

מרצה: פרופ' ליאון דעואל. מס' הקורס: 51780. נ"ז: 2.

קורס זה יסקור את המחלות הנוירולוגיות העיקריות, הסתמנותן, מהלכן, הבסיס הנורופתולוגי והגנטי שלהן , דרכי האבחנה והטיפול בהן. הקורס מיועד לסטודנטים לנוירופסיכולוגיה ומדעי המוח והקוגניציה ומתאים גם לסטודנטים בענפים אחרים של חקר המוח. בחלק ניכר מהמחלות קיים ידע על התהליכים הפתופיזיולוגיים העומדים בבסיס המחלה. בחלק (קטן) מהמיקרים ידועה גם האתיולוגיה (הגורם) של המחלה, והקשר של המחלה לגורמים תורשתיים. אין ספק כי התייחסות לתופעות נוירופסיכולוגיות אינה יכולה להיות מנותקת מהמחלה שגרמה להן. כך לדוגמה לא תהיה ההתייחסות לבעיית זיכרון במחלה דמנטיבית כמו "אלצהיימר" דומה להתייחסות לבעיית זיכרון שנגרמה עקב דימום בתלמוס. בנוסף, סטודנטים לנוירופסיכולוגיה, ואלו שימשיכו לעסוק בתחום בעתיד בתחום המחקרי או הקליני, יהיו במגע שוטף עם קלינאים אחרים, ועליהם להכיר את המושגים הנהוגים בתחום, כך שיוכלו להשתתף בדיונים קליניים, להבין את ההשלכות של בדיקות וטיפולים שהחולה עשוי לעבור, ואף להעלות הצעות לגבי ברור נוסף, השגות לגבי האבחנה והטיפול וכיו"ב. במקרים לא מעטים החולים יבקשו מידע לגבי מחלתם או יעדכנו את הנוירופסיכולוג לגבי מצבם, ועל הנוירופסיכולוג להיות מסוגל לספק, במסגרת ידיעתו, מידע מהימן, וכן להבין את המידע הנמסר על ידי המטופל. לנוירופסיכולוג החוקר, המתעניין במנגנונים מוחיים של תהליכים קוגניטיביים, הידע הפתופיזיולוגי הוא חיוני להבנה מערכתית של התופעה הנחקרת. אי לכך ידע בסיסי בנוירולוגיה קלינית ונוירופתולוגיה הוא צורך בסיסי לעוסקים בנוירופסיכולוגיה. למי שאינו סטודנט לנוירופסיכולוגיה ומתעניין במחקר בסיסי של המוח, הכרת המחלות הנוירולוגיות פותחת חלונות אל דרך התפקוד של המוח, וכמובן חושפת את הכוונים היישומיים של המחקר הבסיסי.

סילבוס

אתיקה מקצועית

מרצה: פרופ' נורית ירמיה. מס' הקורס: 51795. נ"ז: 2.

הקורס עוסק בהיבטים האתיים-המקצועיים של הפסיכולוג במודל החוקר הקליני. בראשית הקורס נעסוק בהגדרות שונות של אתיקה ואתיקה מקצועית, ביחסים שבין אתיקה מקצועית וחוק, נתוודע לקוד האתיקה של הפסיכולוגים בישראל ולחוקים הקשורים בעבודה המקצועית ובהסדרת המקצוע. באמצעות קריאה ודיונים בכיתה נפתח רגישות וחשיבה אתית בעשייה הטיפולית והאבחונית. נתייחס לסוגיות ייחודיות לפסיכולוגים קליניים העוסקים במחקר ובעבודה קלינית,כגון היבטים אתיים במחקר, יצירת החוזה טיפולי ותפקידיו, הסכמה מדעת לטיפול ולאבחון, שמירת הגבולות, שמירה על סודיות וחיסיון, יחסים כפולים, ניגודי אינטרסים, יחסים קולגיאליים, אתיקה של אבחון וחווי דעה משפטית, סוגיות אתיות בטיפול בילדים ובמתבגרים, אתיקה במחקר פסיכולוגי.

דרישות קדם: יסודות הפסיכותרפיה עקרונות מקצועיים

סילבוס

התנסות בנוירופסיכולוגיה (מיני פרקטיקום)

רכז: פרופ' דני הופיין. מס' הקורס: 51745.

במהלך שנת הלימודים השניה הסטודנטים ישתלבו בעבודה בהתנסות מעשית במוסדות שיקומיים ונוירופסיכולוגיים קליניים מחוץ לאוניברסיטה למשך יומיים בשבוע, 6 שעות בכל יום. ראה רשימת מוסדות ותיאורם בהמשך.

סילבוס

קורסי אבחון וטיפול - שנים א'-ב' (חובת בחירה - 4 נ"ז)

הפרעת קשב: היבטים תאורטיים וקליניים

מרצה: ד"ר יהודה פולק. מס' הקורס: 34916. נ"ז: 2.

הקורס יידון במאפיינים הקליניים והתיאורטיים של הפרעת קשב.

סילבוס

 

טיפול לפי גישת הפסיכולוגיה של העצמי

מרצה: פרופ' איתן בכר. מס' הקורס: 51540. נ"ז: 2.

במהלך הקורס תסקר התפתחותה של הפסיכולוגיה של העצמי מתוך התיאוריות הפסיכואנליטיות שקדמו לה. תלמד העמדה הטיפולית המיוחדת של המטפל ואופן ההקשבה הייחודיים לגישה זו.

דרישות קדם: אישיות ופסיכולוגיה אבנורמלית.

סילבוס

יישום גישות טיפוליות שונות בפסיכותרפיה שיקומית

מרצה: ד"ר תמי פילובסקי-פלג. מס' הקורס: 51869. נ"ז: 2.

בקורס יידון היישום של גישות טיפוליות שונות במסגרת פסיכותרפיה שיקומית דרך ניתוח של תיאוריות ומקרים טיפוליים. יושם דגש על הבנה משולבת של תהליכים קוגניטיביים ודינמיים המתקיימים בטיפולים מסוג זה. 

סילבוס

גורמי חוסן וסיכון בהתפתחות תסמונת פוסט-טראומטית

מרצה: ד"ר אילן ולד. מס' הקורס: 51991. נ"ז: 2.

בקורס אסקור את השינויים בהמשגת התסמונת הפוסט טראומטית לאורך ההיסטוריה, אציג את ההגדרות העכשוויות כמו גם את הגישות התיאורטיות המסייעות להבנת התפתחות התסמונת. אנסה לעמוד על ההבדלים בפנומנולוגיה ובגורמי הסיכון להתפתחות התסמונת בהתאם לטראומה אליה נחשף הפרט . תוצגנה שיטות טיפול מבוססות מחקר, יעילותן ומידת התאמתן הדיפרנציאלית לנסיבות התפתחות התסמונת.

סילבוס

נוירופסיכולוגיה של הבנה חברתית

מרצה: ד"ר טל שני-אור. מס' הקורס: 51446. נ"ז: 2.

הקורס יעסוק בתהליכים הקוגניטיביים והרגשיים המעורבים בהבנה ועיבוד של מידע חברתי ובהתנהגות חברתית, וכן בתשתית המוחית של תהליכים אלו. כמו כן, יידונו דרכים עיקריות להערכה וטיפול בקשיים בקוגניציה חברתית.

סילבוס

מאפיינים קוגניטיביים והתנהגותיים של הזדקנות המוח

מרצה: ד"ר טל שני-אור. מס' הקורס: 51445. נ"ז: 2.

קורס יעסוק במאפיינים הקוגניטיביים וההתנהגותיים ובנוירופסיכולוגיה של הזדקנות נורמלית של המוח לעומת הזדקנות פתולוגית של המוח כתוצאה ממחלות נוירו-דגנרטיביות. יידונו דרכי אבחון והתערבות תוך שימוש בדוגמאות קליניות.

סילבוס

הטיפול הטוב דיו: ווניקוט, באולבי וממשיכיהם

מרצה: פרופ' נורית ירמיה. מס' הקורס: 51947. נ"ז: 2.

בקורס נלמד כתבים נבחרים של באולבי ווניקוט וממשיכיהם בהקשר של הורות ופסיכותרפיה "טובים דיים".

הערה: מיועד לתלמידי שנה ב'; הקורס מתקיים פעם בשבועיים.

סילבוס

מבוא לטיפול משפחתי והדרכת הורים

מרצה: ד"ר אייל אליאש. מס' הקורס: 51937. נ"ז: 2.

הקורס יעסוק בהיסטוריה של הטיפול בילדים והורים,טיפול משפחתי וטיפול בהורות . במהלך הקורס נתוודע לגישות טיפוליות עיקריות תוך הדגמה של טיפול בבעיות שכיחות המביאות הורים לפנות לטיפול. 

הערה: מיועד לתלמידי שנה ב'

סילבוס

הפרעות אכילה

מרצה: ד"ר רחל בכנר. מס' הקורס: 51409. נ"ז: 2.

בקורס יוצגו הפתולוגיה, האטיולוגיה, אבחנות, הערכה, תיאוריה, טיפול ומניעה של הפרעות אכילה, כולל אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, והפרעת אכילה בולמוסית. סטודנטים יוזמנו להתבונן על הקשר שלהם עם גופם, הרגלי האכילה שלהם, ויחסם להפרעות אכילה והשלכותיה על סטודנטים אחרים, חברים, וקרובי משפחה. בקורס יוצגו גישות טיפוליות שונות בהפרעות אכילה; טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול משפחתי, טיפול דיאלקטי התנהגותי, אכילה קשובה (mindful eating), טיפול נרטיבי, וגישות פסיכודינמיות. נדון גם בנושאים כמו הפרעות קו-מורבידיות, הקשר בין הפרעות אכילה לטראומה, סטיגמה, אוכלוסיות בסיכון, דילמות אתיות, רצף (או דיכוטומיה?) בין אכילה מופרעת לבין הפרעות אכילה, טיפול קבוצתי להפרעות אכילה, רמות טיפול, ואתגרים ייחודים שמציגים מטופלים עם הפרעות אכילה למטפליהם. כמו כן, נדון בהשפעת התרבות והמדיה על דימוי גוף והפרעות אכילה (כולל קולנוע) ובתכניות למניעה.

סילבוס

קורסי חובה - שנה ג' (6 נ"ז)

סמינר הדרכה בנוירופסיכולוגיה (פרקטיקום)

רכז: פרופ' דני הופיין. מס' הקורס: 51980. נ"ז: 4.

במהלך שנת הלימודים השלישית הסטודנטים ישתלבו בעבודה בהתנסות מעשית במוסדות שיקומיים ונוירופסיכולוגיים קליניים מחוץ לאוניברסיטה למשך יומיים בשבוע, 8 שעות בכל יום. בנוסף הם ישתתפו בסמינר הדרכה שבועי. הפרקטיקום מהווה המשך של המיניפרקטקיום משנה ב' ויעשה באותו מוסד או במוסד אחר.

סילבוס

התנסות קלינית בנוירולוגיה (מתקיים בביה"ח הדסה, עין כרם)

רכז: פרופ' ליאון דעואל. מס' הקורס: 51898. נ"ז: 2.

ורס מעשי בנוירולוגיה קלינית המיועד בלעדית לסטודנטים במסלול לפסיכולוגיה שיקומית/נוירופסיכולוגיה. הסטודנטים בקורס מצטרפים לסטודנטים לרפואה לסבב מחלקה הנוירולוגית המשלב הרצאות, ביקורים ליד מיטת החולה ודיונים קליניים. הסטודנטים יקבלו הדרכה שבועית במחלקה לפסיכולוגיה.

סילבוס

עבודת גמר בלימודי מוסמך

פרטים אודות עבודת הגמר ניתן למצוא כאן

הערה: על תלמידים שלא למדו בב"א את הקורס "יסודות הנוירופסיכולוגיה" (51404) חובה ללמוד בשנה א' קורס זה - הקורס לא ייחשב במניין נקודות הזכות. תיבדק אפשרות להעניק פטור מהקורס לתלמידים שלמדו קורסים מקבילים. חובה להשתתף בסמינר מחקר אחד לפחות. כל תלמיד חייב בהגשת עבודה סמינריונית מחקרית אחת (ללא נ"ז). כל תלמיד חייב בעבודת גמר.
 

תכנית הלימודים המחייבת היא זו המופיעה בשנתון שבו החל התלמיד את הלימודים, והיא נתונה לשינויים במהלך התואר, עליהם תודיע האוניברסיטה אם יתרחשו. 

 

כתיבת עבודת גמר (תזה)

לפרטים נוספים לגבי כתיבת עבודת הגמר, לחצו כאן.
 

קבלה למגמה

ראו פרטים לגבי קבלה למוסמך.
 

אודות החטיבה למוח, התנהגות וקוגניציה

בחטיבה למוח, התנהגות וקוגניציה שתי מגמות:

המגמה לנוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית.

המגמה לקוגניציה ומדעי המוח הקוגניטיביים.

הלימודים בשתי המגמות מתמקדים במבנה המערכת הקוגניטיבית, בארגונה במוח, ובהשלכות של אלו על התפקוד התקין ולאחר פגיעה. בשתי המגמות התלמידים מחויבים בעבודת גמר מחקרית. בין תחומי המחקר הרלוונטיים במחלקה: עיבוד מידע בחושים השונים ואינטגרציה בין-חושית, תפיסה וקשב, ייצוג רחב של ידע, זיכרון, למידה, קריאת מילים ותפיסתן, תהליכים פסיכו-בלשנים, תהליכי חשיבה ויצירתיות, שיפוט וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. פעילות מחקר בתחום מתקיימת גם במחלקות אחרות כגון בלשנות, פילוסופיה, מדעי החיים ומדעי המחשב. תלמידי המגמות רשאים לבצע את עבודתם המחקרית בשיתוף ובהנחיה של חוקרים ממחלקות אלו.

 

בשני המסלולים קיימת אפשרות למסלול ישיר לדוקטורט לתלמידים מצטיינים.

קיים קשר הדוק בין שתי המגמות כולל קורסים משותפים וסדנא שבועית משותפת.