רעיון זה מסתמך על ההנחה שהחברתיות האנושית בעצמה התפתחה באבולוציה כסט תכונות מולד שמאפשר לבני אדם אינטראקציות חברתיות מורכבות. מאמר חדש של ד"ר שיר אציל וד"ר ליאור אברמזון, מציע אפשרות אלטרנטיבית.
מחקרים רבים חקרו את נושא התובנה בהקשר של הפרעות פסיכוטיות וקבעו כי קיימים שני סוגי תובנה עיקריים: תובנה קלינית ותובנה קוגניטיבית. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את שני סוגי התובנה בהפרעות לא פסיכוטיות רבות.
נעמה קביליס, בוגרת המגמה לנוירופסיכולוגיה שיקומית במחלקה, פתחה בשנה האחרונה פודקאסט בשם פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים, אשר מנגיש את העבודה הקלינית והמחקרית לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. נעמה והאורחים בפודקסאט מביאים סיפורים מהשטח - שהם לאו דווקא סיפורי גבורה, ואין בהם תמיד הפי אנדינג - אבל הם הכי אמיתיים וכנים שיש, והכול בשפה יומיומית ובגובה העיניים.
בפרקים האחרונים התארחו ד"ר טל שני-אור בנושא שינויים קוגנטיביים בגיל השלישי; פרופ' אמריטוס דני הופיין בנושא נוירופסיכולוגיה קלינית בפגיעות מוחיות נרכשות; בוגרת המגמה המחלקה אריאלה עילם בנושא אוטיזם.
ידוע שקומפולסיביות קשורה לבעיה בתכנון על בסיס מפה קוגניטיבית של הסביבה, אשר נחוצה על מנת לצפות את התוצאות של פעולותינו. פול שארפ, מהמעבדה של ד"ר ערן אלדר, מצא שבעיה זו קשורה בחסר בסיסי בלמידה של מבנה המפה הקוגניטיבית. פול הדגים חסר זה בשלושה ניסויים שונים בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת UCL.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארחות בפודקאסט שלהן את ד״ר רות מאיו ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם.
אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?
מאמר חדש של ד"ר אריאלה פרידמן, ד"ר בן כץ, יוסף אלישביץ וד"ר יפתח יובל שפורסם לאחרונה ב-Journal of Personality Assessment קיבץ תוצאות של ארבעה מחקרים בנושא הערכת אישיות מרומזת.
המחקרים בחנו גרסה חדשה של Questionnaire-Based Implicit Association Test (qIAT) an שמצמצם הבדלים בין אופני הערכה ישירים ועקיפים. בסדרה של ארבעה מחקרים נבדקו בין השאר הערכה עקיפה של שאלונים, שאלות של אמינות ותוקף, קטגוריות בעייתיות וגנריות, עקביות פנימית ואמינות. יחדיו הממצאים מצביעים על כך שה- qIAT החדש מגדיל באופן משמעותי את היקף הערכת האישיות העקיפה
ברכות לדוקטורנטית הדר נפתלוביץ׳ ולפרופ' אייל קלנטרוף שזכו במענק מייקל יניקה יאנג לחוקר הצעיר של עמותת ה-OCD הבינלאומית! המענק ניתן בשותפות לד״ר אלכס גלילי-הילל מבית החולים לרפואה הדסה, ד״ר הלן בלייר סימפסון באוניברסיטת קולומביה וד״ר חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית.
המענק ניתן לצורך בחינה של הקשר בין השעון הביולוגי, רמות עוררות וסימפטומים של OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית). הדר והצוות שלה יעקבו ויתעדו סימפטומים של OCD על פני שבוע ימים ויתשאלו את הנבדקים במהלך היום בנוגע לרמות העוררות שלהם. הם גם יבחנו את דפוסי השינה כמו מתי הם הלכו לישון, התעוררו וכמה זמן הם ישנו.
מאמר חדש של ד"ר קובי ישראלאשוילי וד"ר ענת פרי מראה שלתת פידבק לגבי רגשותיך, יעזור לאחר להבין אותך טוב יותר בפעם הבאה. לעומת זאת ״לנסות להיכנס לנעליך״ כנראה לא יעזור.
חשיבה רומינטיבית מהווה גורם סיכון למגוון פסיכופתולוגיות הקשורות לקשיי ויסות רגשי. מודלים קוגניטיביים מדגישים את החשיבות של מנגנונים קשביים בהסבר ההתפתחות והשימור של חשיבה רומינטיבית.
במחקר חדש של ד"ר טל גנור, פרופ' נילי מור ופרופ' יונתן הפרט נבדק הקשר בין רומינציה לבין קשב למידע חיובי, שלילי ונייטראלי. במחקר נמצא כי רומינציה קשורה לתשומת לב (attentional capture) פחותה למידע חיובי, ולקושי בעיבוד סימולטני של מידע חיובי ונייטראלי. הממצאים מרמזים על כך שרומניציה קשורה לטווח קשב צר.
ברכות לד"ר מיכל להמן מהמעבדה של ד"ר ענת פרי-שרון (בשיתוף עם פרופ' אבי קלוגר מביה"ס למנהל עסקים) על הזכייה במלגת הבתר-דוקטורט במדעי הקוגניציה והפסיכולוגיה של המכון למחשבה ישראלית על הצעת המחקר שלה Increasing intellectual humility and Empathic Accuracy: An intervention to improve relationships in conflict areas and mixed cities
חיפוש הוא חלק אינטגרלי ויומיומי של החיים האנושיים; אנחנו מחפשים מפתחות, פלאפונים, מצרכים בסופר, חולצה בארון, רכב בחניה ועוד רבים וטובים. אם אתה מציל, רדיולוג או מאבטח, ליכולות החיפוש שלך יכולות להיות גם השלכות מצילות חיים. אין פלא אם כך, שיכולת החיפוש עומדת במוקד המחקר הקוגניטיבי מזה שנים רבות. התיאוריות עד כה טענו כי ידע בנוגע למטרת החיפוש ("תבנית החיפוש") הינו הכרחי על מנת לאפשר חיפוש יעיל. עם זאת, חוויה מוכרת לכולנו מעמידה את הטענה הזו בסימן שאלה; מצבים בהם אנו פתאום מזהים אדם מוכר בלי ציפיה מוקדמת לראות אותו, מרמזים כי תבנית החיפוש אינה הכרחית לקיומו של חיפוש יעיל.
תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה.
עד היום, המחקר שבחן את הגורמים הבילוגיים הקשורים בתחרותיות התרכז בהורמון המין – טסטוסטרון, ולא הגיע לממצאים חד משמעיים.
קלטת חדשה של פרופ' אוריה תשבי ופרופ' הדס ויסמן (אוניברסיטת חיפה) פורסמה לאחרונה ב-American Psychological Association. הקלטת מציגה מודל טיפול דינמי קצר מועד. השתיים מדגימות את היישום של שיטת CCTR המשמשת לזיהוי ייצוגיים פנימיים של יחסי מטפל-מטופל. אוריה והדס בוחנות את שיטת CCTR מתוך ראיון מובנה, ודנות בהתערבויות שונות.
לקישור להקלטה לחצו כאן
אנשים שחיים באיזורי קונפליקט חשים איום מתמיד מאלימות עתידית ומהישנות האיבה והעימותים. אך האם תחושת האיום הזו גורמת לאנשים להגביר את תמיכתם בשלום או גורמת להם להתנגד לשלום אפילו יותר? שאלה זו נחקרה על ידי פסיכולוגים פוליטיים וחוקרי סכסוכים רבים. במאמרם החדש שפורסם ב-political behavior עודד אדומי לשם ועירן הלפרין מציעים פתרון מקורי לשאלה זו.
שני מאמרים חדשים של הדוקטורנטית נעם מרקוביץ ופרופ' אריאל כנפו-נעם פורסמו החודש והם עוסקים בתיאוריות של הבדלים בין-אישיים ברגישות סביבתית.
תיאוריות אלה טוענות ומוצאות שאנשים מסויימים מאוד רגישים להשפעות הסביבה שלהם ואנשים אחרים לא רגישים להשפעות הסביבה, או רגישים במידה פחותה משמעותית. עם זאת, מחקרים שמצאו זאת בדקו בעיקר את הסביבה ההורית, ולא בדקו את השפעתן של כמה סביבות שונות בתוך אותם בני אדם.
