מחקר משותף של חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון, האם לחיות יש תת מודע. המחקר הוא חלק משיתוף פעולה בין מעבדותיהם של פרופ' לורי סנטוס ופרופ' סטיב צ'אנג באוניברסיטת ייל, החוקרים תהליכי קוגניציה והתנהגות בקופים וכלבים, לבין מעבדתו של פרופ' רן חסין, המתמחה בתהליכים מודעים ולא מודעים בבני אדם. ד"ר שי בן-חיים, שהגה את המחקר וביצע אותו, הוא פוסט-דוקטורנט משותף של אוניברסיטת ייל והאוניברסיטה העברית.
כיצד הנאה ושמחה קשורים זה בזה? מה ההבדל בין רגש למצב רוח? אילו סוגים של מצב רגשי חיובי קיימים? דר' ערן אלדר, יחד עם חוקרים ממכון המוח בפריס ואוניבריסטת ליידן בהולנד, מציעים לראשונה תשובות מדויקות לשאלות אלו בהתבסס על תיאוריה חישובית של מצב רגשי.
לקריאת המאמר המלא https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352154621000085?dgcid=author
ברכות לד"ר ענת פרי לרגל קבלת מענק של JOY Ventures יחד עם ד״ר שהם חושן-הלל (מנהל עסקים) וד״ר אלכס גיללס-הלל (הדסה).
המענק נועד למחקר שעוסק בשאלה עד כמה אמפתי יהיה אליך רופא בשתיים בלילה, ומה עלולות להיות ההשפעות של זה?
פרי, חושן-הלל וגיללס-הלל מציעים לחקור את ההשפעות של חוסר שינה על אספקטים שונים של קוגניציה חברתית וקבלת החלטות, בייחוד אצל רופאים לאחר משמרות לילה.
בהמשך, בשיתוף פעולה עם הסטארט-אפ Nyx-Technologies, הם יבחנו את יעילות קסדת ה-CogNyx המעודדת כניסה מהירה לשינה, והשפעתה על שיפור תהליכים קוגניטיביים וחברתיים.
ד"ר רעות אבינון, פוסט-דוקטורנטית במעבדה של ד"ר שלמה ישראל ולשעבר דוקטורנטית של פרופ' אריאל כנפו זכתה בתואר "כוכב עולה" מהאגודה הבין-לאומית למדעי הפסיכולוגיה.
זהו תואר יוקרתי המוענק לחוקרים יוצאי דופן בתחילת דרכם האקדמית.
המחלקה לפסיכולוגיה גאה באייל קלנטרוף על העלתו לדרגת פרופ' חבר בואניברסיטה העברית.
המון ברכות מכולנו, ושאפו על הזריזות
ד"ר איציק פרדקין זכה במלגת מארי קירי למימון פוסט הדוקטורט שלו ב-Max Planck University College London Center for Computational Psychiatry and Ageing Research.
פול שארף פוסט-דוקטורנט במעבדה שכרגע עובד בחו"ל, זכה במלגת Fulbright שתממן את המשך עבודתו מהקיץ הקרוב בירושלים.
מאמר חדש של פרופ' ענבל ארנון, שפורסם לאחרונה בכתב העת Cognition, מראה שפעוטות בני שנה, שעדיין בקושי מדברים, מבחינים בין רצפים שכיחים יותר ופחות בקלט שלהם. זה אומר שהם לומדים לא רק מילים בודדות, אלא גם רצפים יותר גדולים מההתחלה.
במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.
במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ברכות לפרופ' איילת לנדאו על זכייתה בהקמת קבוצת מחקר במרכז מנדל סכוליון בשלוש השנים הבאות. קבוצת המחקר בנושא גלגולי הקשב בתרבות המערבית המודרנית והעכשווית מוקמת בשיתוף עם פרופ' עופר אשכנזי - החוג להיסטוריה, פרופ' גל ונטורה - החוג לתולדות האמנות ופרופ' יעל לוין - החוג לאנגלית.
ברכות לבוגרת המחלקה, ד"ר יעל מילגרם, שזכתה במלגת הפוסט-דוקטורט היוקרתית של מארי קירי וגם במלגת פוסט-דוקטורט של ה-ISF.
כל הכבוד!
אומנם ברוב היישובים בארץ מסגרות הלימוד סגורות, אבל הרישום לשנת הלימודים הבאה נמצא בעיצומו ואחד הדברים שהכי מעסיקים הורים לתאומים, בעיקר צעירים, היא מה לעשות כשמכניסים אותם למסגרות חינוכיות - שניהם ביחד? כל אחד לחוד?
התשובה לא פשוטה, אבל אולי משחררת - אין כאן חוקים מוחלטים, והכי נכון הוא להחליט לפי הצרכים של זוג התאומים/ות הספציפי שלכם (וכדאי גם לשמוע את דעתם...)
הרבה ברכות לענבל ארנון על זכייתה בפרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת
והמון ברכות לרותי מאיו על זכייתה בפרס מילקן - פרס רקטור על הצטיינות בהוראה
שתיכן נכס גדול למחלקה ומקור גאווה!
לרשויות החוק והמשפט יש עניין בגילוי מידע שחשודים מנסים להסתיר. פוליגרף היא שיטה מוכרת אבל בעייתית. "מבחן ידע מוסתר" היא שיטה מהימנה יותר: כשאנשים נחשפים לפריט מידע שהם מכירים מכיר אבל רוצים להסתיר אפשר לזהות תגובה גופנית ומוחית טיפוסית. השאלה היא אם התגובות הן תוצאה של הניסיון להסתיר (אינהיביציה), או תוצאה של הפניית תשומת לב לפריט המוכר (אורינטציה).
