כיצד הנאה ושמחה קשורים זה בזה? מה ההבדל בין רגש למצב רוח? אילו סוגים של מצב רגשי חיובי קיימים? דר' ערן אלדר, יחד עם חוקרים ממכון המוח בפריס ואוניבריסטת ליידן בהולנד, מציעים לראשונה תשובות מדויקות לשאלות אלו בהתבסס על תיאוריה חישובית של מצב רגשי.
לקריאת המאמר המלא https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352154621000085?dgcid=author
ברכות לד"ר ענת פרי לרגל קבלת מענק של JOY Ventures יחד עם ד״ר שהם חושן-הלל (מנהל עסקים) וד״ר אלכס גיללס-הלל (הדסה).
המענק נועד למחקר שעוסק בשאלה עד כמה אמפתי יהיה אליך רופא בשתיים בלילה, ומה עלולות להיות ההשפעות של זה?
פרי, חושן-הלל וגיללס-הלל מציעים לחקור את ההשפעות של חוסר שינה על אספקטים שונים של קוגניציה חברתית וקבלת החלטות, בייחוד אצל רופאים לאחר משמרות לילה.
בהמשך, בשיתוף פעולה עם הסטארט-אפ Nyx-Technologies, הם יבחנו את יעילות קסדת ה-CogNyx המעודדת כניסה מהירה לשינה, והשפעתה על שיפור תהליכים קוגניטיביים וחברתיים.
ד"ר רעות אבינון, פוסט-דוקטורנטית במעבדה של ד"ר שלמה ישראל ולשעבר דוקטורנטית של פרופ' אריאל כנפו זכתה בתואר "כוכב עולה" מהאגודה הבין-לאומית למדעי הפסיכולוגיה.
זהו תואר יוקרתי המוענק לחוקרים יוצאי דופן בתחילת דרכם האקדמית.
המחלקה לפסיכולוגיה גאה באייל קלנטרוף על העלתו לדרגת פרופ' חבר בואניברסיטה העברית.
המון ברכות מכולנו, ושאפו על הזריזות
ד"ר איציק פרדקין זכה במלגת מארי קירי למימון פוסט הדוקטורט שלו ב-Max Planck University College London Center for Computational Psychiatry and Ageing Research.
פול שארף פוסט-דוקטורנט במעבדה שכרגע עובד בחו"ל, זכה במלגת Fulbright שתממן את המשך עבודתו מהקיץ הקרוב בירושלים.
מאמר חדש של פרופ' ענבל ארנון, שפורסם לאחרונה בכתב העת Cognition, מראה שפעוטות בני שנה, שעדיין בקושי מדברים, מבחינים בין רצפים שכיחים יותר ופחות בקלט שלהם. זה אומר שהם לומדים לא רק מילים בודדות, אלא גם רצפים יותר גדולים מההתחלה.
במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.
במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ברכות לפרופ' איילת לנדאו על זכייתה בהקמת קבוצת מחקר במרכז מנדל סכוליון בשלוש השנים הבאות. קבוצת המחקר בנושא גלגולי הקשב בתרבות המערבית המודרנית והעכשווית מוקמת בשיתוף עם פרופ' עופר אשכנזי - החוג להיסטוריה, פרופ' גל ונטורה - החוג לתולדות האמנות ופרופ' יעל לוין - החוג לאנגלית.
ברכות לבוגרת המחלקה, ד"ר יעל מילגרם, שזכתה במלגת הפוסט-דוקטורט היוקרתית של מארי קירי וגם במלגת פוסט-דוקטורט של ה-ISF.
כל הכבוד!
אומנם ברוב היישובים בארץ מסגרות הלימוד סגורות, אבל הרישום לשנת הלימודים הבאה נמצא בעיצומו ואחד הדברים שהכי מעסיקים הורים לתאומים, בעיקר צעירים, היא מה לעשות כשמכניסים אותם למסגרות חינוכיות - שניהם ביחד? כל אחד לחוד?
התשובה לא פשוטה, אבל אולי משחררת - אין כאן חוקים מוחלטים, והכי נכון הוא להחליט לפי הצרכים של זוג התאומים/ות הספציפי שלכם (וכדאי גם לשמוע את דעתם...)
הרבה ברכות לענבל ארנון על זכייתה בפרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת
והמון ברכות לרותי מאיו על זכייתה בפרס מילקן - פרס רקטור על הצטיינות בהוראה
שתיכן נכס גדול למחלקה ומקור גאווה!
לרשויות החוק והמשפט יש עניין בגילוי מידע שחשודים מנסים להסתיר. פוליגרף היא שיטה מוכרת אבל בעייתית. "מבחן ידע מוסתר" היא שיטה מהימנה יותר: כשאנשים נחשפים לפריט מידע שהם מכירים מכיר אבל רוצים להסתיר אפשר לזהות תגובה גופנית ומוחית טיפוסית. השאלה היא אם התגובות הן תוצאה של הניסיון להסתיר (אינהיביציה), או תוצאה של הפניית תשומת לב לפריט המוכר (אורינטציה).
פרופ' עירן הלפרין בשיתוף עם פרופ' דניאל בר-טל, וד"ר בועז מאוניברסיטת תל אביב פרסמו פרק בנושא Paradoxical Thinking as a Paradigm of Attitude Change in the Context of Intractable Conflict.
הפרק מציג גישה חדשה לשינוי עמדות, הנקראת חשיבה פרדוקסלית ומציע שמסרים מסוג חשיבה פרדוקסלית, כלומר, מסרים התואמים את השקפתו של הפרט, אך מנוסחים בצורה מוגברת, מוגזמת ואף אבסורדית, יכולים להוביל אנשים לתפוס את האמונות שלהם או את המצב הנוכחי כמופרך וכלא מתקבל על הדעת ולאחר מכן, לתהליך הפשרת עמדות המוביל להערכה מחדש של עמדות שהוחזקו בעבר.
ידוע שבמצבים מסוימים אנשים מקבלים החלטות באופן מוטה שנוגד את ההיגיון. התיאוריה הפופולרית היא שהטיות כאלה הן תוצר של מערכת קבלת החלטות מהירה ואוטומטית, ולכן ניתן להתגבר עליהן בעזרת הפעלת שיקול דעת מאומץ יותר.
