מידע שגוי נתפס כאחת הסיבות המרכזיות להתנגדות לחיסון נגד קורונה. השאלה היא מה מוביל לכך שאנשים בו זמנית מאמינים לעובדות פחות אבל מאמינים יותר לכל טענה חדשה שמוצעת וסותרת עובדות קיימות.
בגיליון האחרון של כתב העתPsychotherapy Research בו שימשה פרופ' אוריה תשבי guest editor, הוקדש חלק מיוחד לנושא של העברה נגדית בטיפול.
מדובר על רכיבים רגשיים וקוגניטיביים שמהווים חלק מהטיפול - מושג שהומשג בפסיכואנליזה אך כעת נפוץ בסוגי טיפול שונים.
המענק ניתן בשותפות עם פרופ' נזאנין דרקשן באוניברסיטת בירקביק לונדון, וד"ר עדי ניצן-לוקס מבית החולים הדסה.
טענה מקובלת היא שהאדם נולד עם ידע חברתי, כלומר שיש לנו מנגונים מוחיים מולדים ההופכים אותנו ליצורים חברתיים. ד"ר שיר אציל והדוקטורנטית ליאור זאבי מציעות תיאוריה לפיה חיות לומדות להיות חברתיות אם הן לא מסוגלות לשרוד ותלויות בפרטים אחרים מאותו המין בשביל ויסות מערכות הגוף הבסיסיות. כלומר, החברתיות היא ידע נרכש.
בהתחשב בהיקף אי השוויון בעולם, מפתיע שמחאות הן תופעה יחסית נדירה. נראה שגם מי שאינו מרוצה מהמוסדות וההסדרים הסוציו-פוליטיים שבהם הוא תלוי אינו משתתף במחאות. מדוע אנשים שאינם מרוצים מהמערכת אינם עוסקים במאמצים ליצור שינוי חברתי?
מזמינים אתכם להאזין לפרופ' עירן הלפרין ולד"ר רות מאיו שדיברו אצל גלי מרקוביץ בגל"צ על הרגשות שמעצבים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולשם שינוי מנקודת מבט חיובית
האוניברסיטה העברית השיקה סדרת פודקאסטים חדשה ובפרק האחרון התארח פרופ' אריאל כנפו-נעם נושא תאומים, גנטיקה, וסביבה. מוזמנים להאזין https://bit.ly/3GBGAKz
על זכייתה במלגת הצטיינות לדוקטורט לתלמידים בינ"ל International Talent Scholarship. קוסום מגיעה למחלקה מהודו והפרויקט בו היא משתתפת ממוממן על ידי הקרן הלאומית למדע.
קוסום מגיעה למחלקה ממכון מחקר בהודו והמחקר שלה באוניברסיטה העברית מתמקד בקשב בקשב ואקספלורציה חזותית וממומן על ידי הקרן הלאומית למדע. בהצלחה קוסום! וברוכה הבאה למחלקות לפסיכולוגיה ולמדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטה העברית
פרופ' יונתן הפרט והדוקטורנטית דינה זלזניק תרגמו ספר העוסק בחרדות ואובססיות סביב טהרת המשפחה וערכו אותו כך שיתאים גם לקהילה הדתית בישראל.
This workbook is based on the English "Taharas Hamishpacha Workbook" by Dovid A. Kaufman.
מחקר חדש של ד"ר יוסי חסון ופרופ' עירן הלפרין, בשיתוף עם חוקרים מהמרכז הבין-תחומי בהרצליה, שנערך בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בחן את ההשפעה של השימוש בטכנולוגיית וידאו של 360 מעלות, על הגברה של תפיסה ביקורתית כלפי פעולות שבוצעו על ידי קבוצת הפנים במסגרת הסכסוך.
בכל זמן נתון כ-5-7 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון קליני, ואחד מכל שישה בני אדם יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת במהלך חייהם. למרות עשרות שנות מחקר בתחום, הגורמים הביולוגיים שאחראים להתפתחות מחלת הדיכאון עדיין לא ברורים, ועובדה זאת מסבירה את חוסר היעילות של התרופות האנטי-דיכאוניות בחלק ניכר של החולים. לעומת זאת, טיפול בשוק חשמלי (ניזעי חשמל) מהווה כבר שנים רבות את הפרוצדורה היעילה ביותר במצבי דיכאון, למרות שהמנגנון הביולוגי שעומד בבסיס טיפול זה לא היה ברור עד כה.
מחקר חדש של ד"ר אסאלה חלאג' ופרופ' יונתן הפרט, שהתפרסם לאחרונה ב-International Journal of Cognitive Therapy בוחן תובנה קלינית וקוגניטיבית ואת הקשר שלה לתסמינים וגורמים קוגניטיביים (מטא-קוגניציה, גמישות קוגניטיבית, וקפיצה למסקנות).
המחקר נערך בקרב 175 משתתפים עם חרדה תכונתית גבוהה. התוצאות מראות שאין קשר בין תובנה קלינית וקוגניטיבית, מה שמרמז על שני מרכיבים שונים. תובנה קלינית הייתה קשורה לדיווח מופחת של סימפטומים, דבר המצביע על כך שנבדקים גבוהים בחרדה תכונתית פחות נוטים לזהות שיש להם בעיה. וגם ששני סוגי התובנה היו קשורים למטא-קוגניציה.
מאמר חדש של ד"ר שיר אציל והסטודנטים משי ג'רסי ושחר אופיר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Brain Sciences מציע שאוטיזם לא נובע מ- ״מוח חברתי״ פגום, אלא תוצאה של וריאציה במנגנון כללי של למידה. התפתחות חברתית טיפוסית מסתמכת על מנגנוני למידה וכל שינוי או הפרעה במנגנוני למידה עשויים להתבטא כבעיה בהתפתחות חברתית. תפיסה זו מעלה שאלות מחקר חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם, ומצביעה על מטרות חדשות להתערבות קלינית שיכולות להוריד את גיל האבחון ולשפר את רווחתם של אנשים עם אוטיזם
רעיון זה מסתמך על ההנחה שהחברתיות האנושית בעצמה התפתחה באבולוציה כסט תכונות מולד שמאפשר לבני אדם אינטראקציות חברתיות מורכבות. מאמר חדש של ד"ר שיר אציל וד"ר ליאור אברמזון, מציע אפשרות אלטרנטיבית.
