מאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Neuron מציג פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה. המאמר מיועד בעיקר לתלמידים מתקדמים שאינם בטוחים כיצד לבחור ולמה לצפות מהמנחה (mentor) שלהם וגם למנחים שאינם בטוחים מה צריך להעניק למונחים (mentees) שלהם.
לרגל יום האישה הבינ"ל הכריזה קהילת בטיפולנט (פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל) על מובילות דרך בפסיכותרפיה בישראל. ביניהן - פרופ' אוריה תשבי חברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית
ברכות לפרופ' איילת לנדאו לרגל זכייתה במענק לפרויקט במימון Joy Ventures. לפרוייקט קוראים ה- zoneKeeper ובמרכזו פיתוח של טכנולוגיה לזיהוי המצב הקשבי במצבים ובמטלות יומיומיות על ידי מדידת סיגנלים מוחיים.
מאמר חדש של פרופ' יפתח יובל וד"ר בנימין כץ ב-journal of affective disorders כולל מספר מחקרים שבדקו מודלים בהם הקשרים שבין שני הסוגים של רגישות לחיזוקים (reinforcement sensitivity: רגישות לחיזוקים חיוביים מול שליליים) לבין חרדה ודיכאון מתווכים באמצעות השימוש בסוגים שונים של ויסות רגשי (emotion regulation).
אספנו בשבילכם כמה פודקאסטים עם חברי סגל המחלקה בנושאים שאולי יעניינו אתכם.
ברכות לדיאן שחר, סטודנטית ללימודי מוסמך במגמה הקלינית, שזכתה במלגת מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר על עבודתה המחקרית בנושא Behavioral mechanisms that determine the credibility of sexual assault victims.
במכתב הזכייה נכתב שעבודתה של דיאן מצויינת ותורמת למטרותיו של המרכז. דיאן סטודנטית במעבדתה של ד"ר שיר אציל.
מחקר חדש של ד"ר יובל הרט שהתפרסם לאחרונה בודק איך מתפתחת האינטואיציה הגיאומטרית של ילדים. רובנו למדנו בבית הספר את חוקי הגיאומטריה האוקלידית, למשל - במשולש סכום הזוויות קבוע ושווה ל-180 מעלות. אלה חוקים קבועים, שלא משתנים, וחוזקם כה מרשים עד כי קאנט הגדיר את הגיאומטריה האוקלידית כאחת מהתובנות החקוקות במוחנו בשל אמיתותה.
הקשר בין שפה לבין האופן בוא אנו רואים וזוכרים את העולם סיקרן מדענים ופילוסופים מאות שנים. ידוע כי שפה משפיעה על עיבוד של מידע ויזואלי. עם זאת, ישנו ידע מועט על ההשפעה של קידוד ורבלי על עיבוד ואחסון של זיכרון ויזואלי.
האזינו לפרופ' הלל אביעזר בפינת המוח החברתי בתכנית של רינו צרור בגל"צ מדבר על מחקריהם של הדוקטורנטים דורון אטיאס ומיה לקר בנושא זיהוי רגשות של הזולת.
השניים בדקו בסיטואציות אמיתיות איך אנשים מזהים רגשות של אחרים, ומסתבר שאנחנו פחות טובים ממה שחשבנו ביכולת שלנו לדעת מה החוויה הרגשית של אנשים אחרים.
