חדשות

ELDAD

כנס הפוסטרים של תלמידי המחקר המתקדמים

31 מרץ, 2022

כנס הפוסטרים של תלמידי המחקר המתקדמים במחלקה לפסיכולוגיה התקיים היום, והוצגו במהלכו למעלה מ-40 עבודות מחקר של סטודנטים/ות לתואר שני ושלישי במחלקה.

במהלך הכנס התקיימה הצבעה בקרב חברי הסגל האקדמי והסטודנטים עבור הפוסטר המצטיין. במקום הראשון זכתה עבודתם של הדוקטורנט אלדד קהא  ותלמידת ה-ב"א דריה קלוצווג מהמעבדה של פרופ' אייל קלנטרוף. את המקום השני חלקו הדוקטורנטיות נעמה שוורץ, מהמעבדה של פרופ' רם פרוסט, כנרת אנדולט מהמעבדה של פרופ' עירן הלפרין והדוקטורנט אייל דינור מהמעבדה של פרופ' רז ירמיה.

rasha kardush

אנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם

29 מרץ, 2022

מחקר חדש של ד"ר רשא כרדוש, ד"ר עשהאל סקלר, ד"ר אלון גולדשטיין פרופ' יוני פרצוב ופרופ' רן חסין שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מגלה שאנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם, בלי קשר לעמדתם הפוליטית או למוצאם.

התופעה אותה מתארים החוקרים במאמר זכתה לשם "אשליית הגיוון החברתי" והיא נגרמת לטענתם מכיון שהמערכת הקוגנטיבית מוטה לשים לב לדברים שהיא מצפה לראות. לדבריהם, אשליית הגיוון החברתי הינה בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת ומשפיעה על תמיכה ואי תמיכה במדיניות שנועדה לעודד שוויון ולתקן עוולות.

Inbal Arnon

ההסבר ליתירות בשפות העולם נעוץ בלמידה

27 מרץ, 2022

העובדה ששפות העולם מכילות אלמנטים יתירים (redundant) – כאלו שמשמעות המשפט מובנת גם בלעדיהם – היא אחת התופעות המסקרנות והמאתגרות ביותר להסבר עבור חוקרי שפה. יתירות לשונית, בהגדרה, לא מוסיפה מידע חדש ואף הופכת שפות למערכות מסובכות יותר. למשל, אנגלית מחייבת לציין מין ומספר על פעלים, כמו ה-s במשפט the girl sings, על אף שהמידע הזה מופיע כבר בנושא המשפט - the girl. תופעה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שמחקרים רבים מראים שדוברי שפה נוטים להימנע מיתירות (על ידי כיווץ והשמטה של רכיבים צפויים יותר בדיבורם).

רשימות המצטיינים הסופיות לשנת תשפ"א פורסמו לאחרונה, ולנו נותר רק לברך 

27 מרץ, 2022

מצטיינים במוסמך:

נתנאל רוטנברג (מגמה קלינית), גל חן (מוסמך מחקרי במסלול ישיר לדוקטורט), אווה חסיס (מגמה לנוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית), עמרי קצב (מגמה קלינית), איילת חיו (מגמה קלינית), מישל ויינגרב (מגמה קלינית), דן מרזן (מגמה קלינית), רחל ברוך (מגמה קלינית).

מצטיינים בבוגר:

shir genzer

כיצד ערוצי מידע שונים משפיעים על הקשר בין דיכוי גלי מיו לדיוק באמפתיה?

23 מרץ, 2022

מערכות מוחיות רבות פועלות כשאנו מנסים להבין את רגשותיו של האחר, ביניהן גם חלקים מהקורטקס הסנסומוטורי המקושר לסימולציה מוטורית. פעילות מוחית המקושרת לסימולציה נחשבת לרכיב "low-level" של אמפתיה, אך התרומה של פעילות זו לשיפוט אמפתי מורכב אינה ברורה.

Prof. Eran Halperin

מה יכול להגביר את המודעות והדאגה לסביבה ולהניע התנהגות פרו-סביבתית?

21 מרץ, 2022

משבר האקלים הוא מהאתגרים הדחופים ביותר שעומדים בפני האנושות. למרות זאת, אנשים נוטים להמעיט בערך האיום ומאמינים כי משבר האקלים הוא בעיה של אנשים אחרים במקומות אחרים.

מחקרים קודמים הראו שחוויה ממקור ראשון של אסונות טבע קשורה לעתים קרובות לחשש ודאגה משינויי האקלים. מחקר חדש שנעשה על ידי הדוקטורנטית דבורה שולמן, פרופ' עירן הלפרין, וד"ר מיכל רייפן-תגר מאוניברסיטת רייכמן, בוחן האם חוויה אישית של משבר עולמי אחר – מגפת הקורונה, יכולה לגרום לאנשים להיות יותר רגישים למשבר העולמי של שינויי האקלים.

rasha kardush

ברכות לד"ר רשא כרדוש

15 מרץ, 2022

ברכות לד"ר ראשה כרדוש, בוגרת המעבדה של פרופ' רן חסין, שזכתה בשתי מלגות פוסט-דוקטורט יוקרתיות - פולברייט ורוטשילד - וכן נבחרה להיות אחת מקבוצה קטנה מאוד של מדענים צעירים, מכל תחומי המדע, שזכו להיות בתכנית הרקטור המרשימה של NYU

פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה

פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה

13 מרץ, 2022

מאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Neuron מציג פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה. המאמר מיועד בעיקר לתלמידים מתקדמים שאינם בטוחים כיצד לבחור ולמה לצפות מהמנחה (mentor) שלהם וגם למנחים שאינם בטוחים מה צריך להעניק למונחים (mentees) שלהם.

פרופ' אוריה תשבי - מובילת דרך בפסיכותרפיה בישראל

פרופ' אוריה תשבי - מובילת דרך בפסיכותרפיה בישראל

10 מרץ, 2022

לרגל יום האישה הבינ"ל הכריזה קהילת בטיפולנט (פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל) על מובילות דרך בפסיכותרפיה בישראל. ביניהן - פרופ' אוריה תשבי חברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה ובית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית