מאמר התזה של נועה להט בוגרת המגמה לנוירופסיכולוגיה קלינית שיקומית פורסם לאחרונה בכתב העת The Clinical Journal of Pain.
המחקר של נועה והמנחה שלה ד"ר שירי בן דוד (בשיתוף אחרים) נועד לחקור מקורות שונים המקושרים להתפרצות של פיברומיאלגיה, כולל טראומה, מתח, זיהומים וחבלות ראש, ואת הקשר האפשרי שלהם עם חומרת הפיברומיאלגיה, במטרה לאתר תתי-קבוצות בתוך המחלה.
אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל מהווים טראומה לאומית עם השלכות משמעותיות על בריאות הנפש. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research מציג מודל החוזה את שיעור התחלואה בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) באוכלוסייה הישראלית כתוצאה מאירועים אלו.
לפני שבע שנים גילו פרופ' רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה בשיתוף עם ד"ר יונת צוובנר ופרופ' יעקב גולדנברג מאוניברסיטת רייכמן שבני אדם יודעים לציין את שמותיהם של אחרים על סמך מראה פניהם בלבד. במחקר נוסף, שתוצאותיו פורסמו השבוע בכתב העת PNAS, הם ביקשו מילדים בני 10-9 וממבוגרים להתאים שמות של ילדים ומבוגרים. מהמחקר עולה שגם הילדים וגם המבוגרים ידעו להתאים את שם האדם לפניו, כשהוצגו בפניהם תמונות של מבוגרים, אך לא כשהתמונות היו של ילדים.
שלשום פורסם בכתב העת NATURE מכתב של חברי סגל באקדמיה מדוע אסור להחרים את האקדמיה הישראלית, על המכתב חתומה בין השאר ד"ר שיר אציל, עם קולגות ממכון ויצמן ומאוניברסיטת חיפה.
המכתב מגיע כתגובה לעלייה בחרמות שחווים מדענים בין אם באופן אישי או ממסדי, כאשר מוסדות שלמים בוחרים לנתק קשרים אקדמיים עם ישראל ועוצרים שיתופי פעולה עם מדענים ישראלים.
עלייה בתוחלת החיים מביאה עימה אתגרים חדשים עמם יש להתמודד . קיימת חפיפה גבוהה בין דעיכה קוגניטיבית הקשורה לגיל והפרעות מצב רוח כגון דיכאון וחרדה, אבל המנגנונים המתווכים בין התופעות טרם התבררו. גורמים מוחיים נוירוטרופיים, בייחוד (Brain-Derived Neurotrophic Factor (BDNF , ממלאים תפקיד מפתח בהתחדשות תאית וביכולת המוח ליצור קשרים עצביים חדשים. על כן, לגורמים הנוירוטרופיים השפעה נרחבת על תפקידים קוגניטיביים וויסות מצב רוח.
בעוד ששפות העולם נבדלות זו מזו באופנים רבים, הן חולקות קווי דמיון שיכולים ללמד אותנו על הקוגניציה האנושית. אחד מקווי הדמיון הבולטים שנמצאו בקרב שפות מדוברות שונות, ואפילו בקרב חלקי דיבור שונים היא צורת ההתפלגות שלהן.
האם תעדיפו לפגוש חבר טוב לארוחה במסעדה או להישאר בבית ולצפות בסרט? האם תעדיפו לשטוף את הכלים שנערמו בכיור או לצאת לזרוק את הזבל ביום גשום? באיזו מהשאלות היה לכם קשה יותר להחליט? תיאוריה קלאסית ושלל ממצאים אמפיריים מעידים שקשה יותר לקבל החלטה כשהאפשרויות שליליות לעומת חיוביות.
שנאה היא רגש שלילי קיצוני ביותר, והיא הרסנית. למרות חשיבותה העצומה, היא תופעה שממעטים לחקור אותה, ונכתב עליה מעט מאוד בעברית.
בספרו ההחדש "אזהרת שוליים" מנתח פרופ' עירן הלפרין, מהחוקרים המובילים בעולם בנושא, את המחלה החברתית הזאת. הוא עומד על שורשי השנאה והמנגנונים שמאפשרים ומעודדים אותה, מפענח את המגמות החברתיות שעושות את השנאה דומיננטית כל כך בחברה הישראלית, ולא פחות חשוב: קובע כי למרות הכול, אפשר להתמודד עם ההקצנה והשנאה.
מאמר חדש של פרופ' ענבל ארנון ופרופ' סיימון קירבי מאוניברסיטת אדינברו התפרסם היום ב-Scientific Reporters. המאמר שואל איך נוצרות התכוניות הסטטיסטיות של שפה.
ברכות לדוקטורנטית שיר גנזר ולמסטרנט יועד בן אדיבה, שיחד עם פרופ׳ ענת פרי כתבו פרק על אמפתיה לסדרת Elements in Perception בהוצאת Cambridge University Press.
הפרק (שיוצא לאור כספר נפרד) מיועד בעיקר כחומר לימוד, לסטודנטים סקרנים שרוצים להבין לעומק מהי אמפתיה, כיצד חוקרים אותה במעבדה, ומה הם כיווני מחקר עכשוויים בתחום.
קישור ניתן למצוא בתגובה הראשונה
בעשורים האחרונים, טענתה של התיאוריה הרווחת בפסיכולוגיה התפתחותית בנוגע לאופן שבו הסביבה משפיעה על התפתחותם של ילדים הייתה שיש שתי קבוצות של ילדים. הקבוצה הראשונה הינה של ילדי סחלב שמושפעים מסביבתם: הם יפגעו במיוחד כאשר יחשפו לסביבה שלילית וירוויחו יותר מכולם מחשיפה לסביבה חיובית. הקבוצה השנייה הינה של ילדי שן הארי, אשר אינם מושפעים מסביבתם – לא משנה כל כך אם הם יהיו בסביבה חיובית או שלילית, ההתפתחות שלהם תהיה פחות או יותר זהה.
מחקר חדש של ד״ר נועם מרקוביץ׳, בשיתוף עם ד״ר יובל הרט ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם, ניסה לאתגר טענה זאת בשימוש בשיטות חדשות מוכוונות נתונים.
איך ומתי מתפתחים ערכים?
רוב המחקר בנושא מתייחס לערכים כמתפתחים בגיל ההתבגרות, אבל כבר כעשור ידוע שילדים מראים מבנה ערכים משמעותי כבר בגיל חמש עד שבע. עכשיו נשאלת השאלה מה קורה לערכים אחר כך? בדיוק בשאלה זו עוסק מאמר חדש של פרופ' אריאל כנפו-נעם פרופ' מיה בניש וייסמן ופרופ' אלה דניאל.
במאמר מראים החוקרים שבילדות התיכונה, אותה תקופה שפרויד התייחס אליה כגיל החביון, דווקא יש המון "אקשן" התפתחותי. ערכים נהיים מופשטים, יציבים ועקביים יותר, קשורים טוב יותר להתנהגות, ובהדרגה משקפים את מבנה הערכים הבוגר שאנחנו רואים אצל מבוגרים.
מחקר חדש של הדוקטורנטים שחף לשם ואלדד קהא מהמעבדה של פרופ' אייל קלנטרוף פורסם לאחרונה European Journal of Psychotraumatolgy. המחקר בחן תופעה של טראומה משנית - מצב שבו אנשים מציגים תסמינים של פוסט טראומה/מתח מעצם הידיעה שאחד מיקיריהם חווה את האירוע הטראומתי, גם מבלי לחוות את האירוע הטראומתי בעצמם.
טענתה המרכזית של פרופ' ענת פרי, במאמר דעה שפורסם בכת העת Nature Human Behaviou שאמפתיה אנושית דורשת מוטיבציה, וגוזלת זמן ומאמץ. על ידי הקשבה, דאגה, גילוי אכפתיות והבנה, בני האדם מאותתים על נכונות להשקיע משאבים, ובכך מרמזים על משמעותו של הנמען עבורם. תגובה אמפתית דומה מבינה מלאכותית, אינה כרוכה בעלות רגשית או בזמן, ואינה דורשת מאמץ. אלגוריתם ממוחשב יגיב בהתלהבות דומה לכל אחד, ואף יעשה זאת במקביל. כתוצאה מכך, בזמן שהבינה מלאכותית תחולל מהפכה בחלק גדול מחיינו, האמפתיה תמשיך להיות אחד התחומים הבודדים שימשיכו להיות מוערכים יותר בצורתם האנושית.
