אספנו בשבילכם כמה פודקאסטים עם חברי סגל המחלקה בנושאים שאולי יעניינו אתכם.
איילת לנדאו התראיינה בפודקאסט של האוניברסיטה העברית בנושא "המציאות היא אשלייה, המוח הוא דיג'יי". לכל אחד מאיתנו יש קצב פנימי המיוחד רק לה ולו, איך זה משפיע על תפיסת הזמן שלנו ומה קורה במוח בזמן שאנחנו ממצמצים? קלהאזנה לחצו כאן
מאחר ואפילפסיה הינה מחלה התקפית, עם מהלך לא צפוי ולעיתים מסכנת חיים, ניתן להניח שהתקף עלול לגרור אחריו חרדה מהתקף נוסף. במנגנון של התניה, מטופלים עלולים לפתח לא רק דאגה מהתקפים אלא חרדה פובית מסיטואציות הקשורות לפרכוסים. ניתן לשער שחולי אפילפסיה יפתחו פחד וכתוצאה מכך הימנעויות הקשורות בתפיסה סובייקטיבית של סכנה להתקף בסיטואציות שונות, לדוגמא טריגרים להתקפים. בנוסף לזאת, מטופל עלול לעשות הכללה של הפחד שלו למגוון רחב של סיטואציות עד כדי הימנעות מפעילויות יומיומיות ופגיעה משמעותית באיכות חיים. הפחד מההתקפים וההימנעויות הם מאפיינים מהותיים של פוביה, ובאופן ספציפי פוביית פרכוסים.
ברכות לדיאן שחר, סטודנטית ללימודי מוסמך במגמה הקלינית, שזכתה במלגת מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר על עבודתה המחקרית בנושא Behavioral mechanisms that determine the credibility of sexual assault victims.
במכתב הזכייה נכתב שעבודתה של דיאן מצויינת ותורמת למטרותיו של המרכז. דיאן סטודנטית במעבדתה של ד"ר שיר אציל.
מחקר חדש של ד"ר יובל הרט שהתפרסם לאחרונה בודק איך מתפתחת האינטואיציה הגיאומטרית של ילדים. רובנו למדנו בבית הספר את חוקי הגיאומטריה האוקלידית, למשל - במשולש סכום הזוויות קבוע ושווה ל-180 מעלות. אלה חוקים קבועים, שלא משתנים, וחוזקם כה מרשים עד כי קאנט הגדיר את הגיאומטריה האוקלידית כאחת מהתובנות החקוקות במוחנו בשל אמיתותה.
הקשר בין שפה לבין האופן בוא אנו רואים וזוכרים את העולם סיקרן מדענים ופילוסופים מאות שנים. ידוע כי שפה משפיעה על עיבוד של מידע ויזואלי. עם זאת, ישנו ידע מועט על ההשפעה של קידוד ורבלי על עיבוד ואחסון של זיכרון ויזואלי.
האזינו לפרופ' הלל אביעזר בפינת המוח החברתי בתכנית של רינו צרור בגל"צ מדבר על מחקריהם של הדוקטורנטים דורון אטיאס ומיה לקר בנושא זיהוי רגשות של הזולת.
השניים בדקו בסיטואציות אמיתיות איך אנשים מזהים רגשות של אחרים, ומסתבר שאנחנו פחות טובים ממה שחשבנו ביכולת שלנו לדעת מה החוויה הרגשית של אנשים אחרים.
