כללי

רומניציה קשורה לטווח קשב צר

רומניציה קשורה לטווח קשב צר

15 אוגוסט, 2021

חשיבה רומינטיבית מהווה גורם סיכון למגוון פסיכופתולוגיות הקשורות לקשיי ויסות רגשי. מודלים קוגניטיביים מדגישים את החשיבות של מנגנונים קשביים בהסבר ההתפתחות והשימור של חשיבה רומינטיבית.

במחקר חדש של ד"ר טל גנור, פרופ' נילי מור ופרופ' יונתן הפרט נבדק הקשר בין רומינציה לבין קשב למידע חיובי, שלילי ונייטראלי. במחקר נמצא כי רומינציה קשורה לתשומת לב (attentional capture) פחותה למידע חיובי, ולקושי בעיבוד סימולטני של מידע חיובי ונייטראלי. הממצאים מרמזים על כך שרומניציה קשורה לטווח קשב צר.

ברכות לד"ר מיכל להמן

ברכות לד"ר מיכל להמן

11 אוגוסט, 2021

ברכות לד"ר מיכל להמן מהמעבדה של ד"ר ענת פרי-שרון (בשיתוף עם פרופ' אבי קלוגר מביה"ס למנהל עסקים) על הזכייה במלגת הבתר-דוקטורט במדעי הקוגניציה והפסיכולוגיה של המכון למחשבה ישראלית על הצעת המחקר שלה Increasing intellectual humility and Empathic Accuracy: An intervention to improve relationships in conflict areas and mixed cities

לכו חפשו את החברים שלכם – מסתבר שזה אפשרי, גם אם לא יודעים בדיוק את מי

לכו חפשו את החברים שלכם – מסתבר שזה אפשרי, גם אם לא יודעים בדיוק את מי

8 אוגוסט, 2021

חיפוש הוא חלק אינטגרלי ויומיומי של החיים האנושיים; אנחנו מחפשים מפתחות, פלאפונים, מצרכים בסופר, חולצה בארון, רכב בחניה ועוד רבים וטובים. אם אתה מציל, רדיולוג או מאבטח, ליכולות החיפוש שלך יכולות להיות גם השלכות מצילות חיים. אין פלא אם כך, שיכולת החיפוש עומדת במוקד המחקר הקוגניטיבי מזה שנים רבות. התיאוריות עד כה טענו כי ידע בנוגע למטרת החיפוש ("תבנית החיפוש") הינו הכרחי על מנת לאפשר חיפוש יעיל. עם זאת, חוויה מוכרת לכולנו מעמידה את הטענה הזו בסימן שאלה; מצבים בהם אנו פתאום מזהים אדם מוכר בלי ציפיה מוקדמת לראות אותו, מרמזים כי תבנית החיפוש אינה הכרחית לקיומו של חיפוש יעיל.

Boaz Cherki

השפעת אוקסיטוצין על הקשר שבין טסטוסטרון לתחרותיות

29 יולי, 2021

תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה.

עד היום, המחקר שבחן את הגורמים הבילוגיים הקשורים בתחרותיות התרכז בהורמון המין – טסטוסטרון, ולא הגיע לממצאים חד משמעיים.

בחינת שיטת CCTR

בחינת שיטת CCTR

26 יולי, 2021

קלטת חדשה של פרופ' אוריה תשבי ופרופ' הדס ויסמן (אוניברסיטת חיפה) פורסמה לאחרונה ב-American Psychological Association. הקלטת מציגה מודל טיפול דינמי קצר מועד. השתיים מדגימות את היישום של שיטת CCTR המשמשת לזיהוי ייצוגיים פנימיים של יחסי מטפל-מטופל. אוריה והדס בוחנות את שיטת CCTR מתוך ראיון מובנה, ודנות בהתערבויות שונות.

לקישור להקלטה לחצו כאן 

Prof. Eran Halperin

תחושת איום ותמיכה/התנגדות לשלום

21 יולי, 2021

אנשים שחיים באיזורי קונפליקט חשים איום מתמיד מאלימות עתידית ומהישנות האיבה והעימותים. אך האם תחושת האיום הזו גורמת לאנשים להגביר את תמיכתם בשלום או גורמת להם להתנגד לשלום אפילו יותר? שאלה זו נחקרה על ידי פסיכולוגים פוליטיים וחוקרי סכסוכים רבים. במאמרם החדש שפורסם ב-political behavior עודד אדומי לשם ועירן הלפרין מציעים פתרון מקורי לשאלה זו.

למאמר המלא לחצו כאן

תיאוריות של הבדלים בין-אישיים ברגישות סביבתית

תיאוריות של הבדלים בין-אישיים ברגישות סביבתית

14 יולי, 2021

שני מאמרים חדשים של הדוקטורנטית נעם מרקוביץ ופרופ' אריאל כנפו-נעם פורסמו החודש והם עוסקים בתיאוריות של הבדלים בין-אישיים ברגישות סביבתית.

תיאוריות אלה טוענות ומוצאות שאנשים מסויימים מאוד רגישים להשפעות הסביבה שלהם ואנשים אחרים לא רגישים להשפעות הסביבה, או רגישים במידה פחותה משמעותית. עם זאת, מחקרים שמצאו זאת בדקו בעיקר את הסביבה ההורית, ולא בדקו את השפעתן של כמה סביבות שונות בתוך אותם בני אדם.

יציבות של קווי אישיות נרקיסיסטיים

יציבות של קווי אישיות נרקיסיסטיים

13 יולי, 2021

קווי אישיות נרקיסיסטיים יכולים להיות מחולקים לשתי קטגוריות- גרנדיוזית ופגיעה. במאמר חדש של פרופ' יונתן הפרט וד"ר מיכל וייס, נבדקה היציבות של שתי הקטגוריות באופן גלוי וסמוי, לאחר מטלה שעוררה תחושת דחייה. במחקר נמצא כי מנגנוני האישיות הנרקיסיסטיים מופעלים באופן סמוי בתגובה לדחייה חברתית ובהתאם לקטגוריה. מצד שני, המנגנונים הגלויים אינם רגישים לסיטואציות חברתיות ספציפיות.

ברכות לד"ר נטע יצחק

ברכות לד"ר נטע יצחק

1 יולי, 2021

ברכות לד"ר נטע יצחק מהמעבדה של פרופ' הלל אביעזר, שעבודת הדוקטורט שלה נבחרה לעבודה מצטיינת במדעים העיוניים לשנת תשפ"א. נטע זכתה בפרס האנס וינר שמוענק מידי שנה לעבודות דוקטורט מצטיינות על עבודתה בנושא "הרגש נמצא בפרטים הקטנים: מנגנונים לזיהוי והבעות פנים בקרב משתתפים בריאים ובקרב חולי הנטינגטון".

הפרס יוכרז בטקס חלוקת תארי דוקטור של מחזור ע"ז שיתקיים ביום חמישי 8.7.2021 בשעה 17:30 באמפיתאטרון בקמפוס הר הצופים.