ורמים רבים משפיעים על יכולת קבלת ההחלטות שלנו, מסתבר שאחד מהגורמים האלה היא עייפות קוגניטיבית. האזינו לפרופ' ליאון דעואל מדבר בתכנית "שלושה שיודעים", על מחקר חדש בנושא עייפות מנטלית, הימצאות רעלים במוח בעקבות מאמץ מסוג זה וההשלכות של רעלים אלו על יכולת קבלת ההחלטות שלנו.
האזינו לפרופ' הלל אביעזר בפינת המוח החברתי בתכנית של רינו צרור בגל"צ מדבר על מחקריהם של הדוקטורנטים דורון אטיאס ומיה לקר בנושא זיהוי רגשות של הזולת.
השניים בדקו בסיטואציות אמיתיות איך אנשים מזהים רגשות של אחרים, ומסתבר שאנחנו פחות טובים ממה שחשבנו ביכולת שלנו לדעת מה החוויה הרגשית של אנשים אחרים.
מזמינים אתכם להאזין לפרופ' עירן הלפרין ולד"ר רות מאיו שדיברו אצל גלי מרקוביץ בגל"צ על הרגשות שמעצבים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולשם שינוי מנקודת מבט חיובית
ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארחות בפודקאסט שלהן את ד״ר רות מאיו ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם.
אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?
מנהל שנדרש לקצץ בהוצאות יעדיף קיצוצי שכר רוחביים שיפגעו בעובדים חלשים רבים - מאשר קיצוץ ממוקד שיפגע רק במעטים, אבל יניב אותה תוצאה פיננסית. מחקר מסביר מדוע קל לנו יותר לפגוע בקבוצות גדולות. במחקר של פרופ' אילן יניב ד"ר מאיר ברנרון (לשעבר דוקטורנט במחלקה) וד"ר שהם חושן-הלל מביה"ס למנהל עסקים, השתתפו 20,000 איש בישראל ובארה"ב.
על פי תוצאות המחקר, גם אם סך הפגיעה זהה, ההסתכלות היא בפגיעה פר אדם - שנתפסת כקלה יותר אם מספר הנפגעים גדול יותר. על פי המחקר קל לנו יותר להיות אנוכיים ולהיטיב עם עצמנו, ולא נעים לנו כשאנחנו פוגעים במעטים.
במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.
במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אומנם ברוב היישובים בארץ מסגרות הלימוד סגורות, אבל הרישום לשנת הלימודים הבאה נמצא בעיצומו ואחד הדברים שהכי מעסיקים הורים לתאומים, בעיקר צעירים, היא מה לעשות כשמכניסים אותם למסגרות חינוכיות - שניהם ביחד? כל אחד לחוד?
התשובה לא פשוטה, אבל אולי משחררת - אין כאן חוקים מוחלטים, והכי נכון הוא להחליט לפי הצרכים של זוג התאומים/ות הספציפי שלכם (וכדאי גם לשמוע את דעתם...)
אמפתיה היא שם כללי שכולנו חושבים שאנחנו יודעים מה פירושו אבל כל אחד מגדיר זאת אחרת. המחקרים שנערכים במעבדתה של ד"ר ענת פרי נועדו ליצור דיוק אמפתי - מה קורה כשאנחנו מנסים להבין את האחר ואילו מנגנונים יכולים להיות קשורים ליכולת להבין את האחר.
בראיון שהתפרסם השבוע באתר News1 מספרת ד"ר פרי על אוסף גירויים שהצליחו לאסוף, בעזרתו ניתן לבדוק עד כמה אנשים מדייקים את הבנת האחר. בראיון תוכלו גם לקרוא על שיתופי פעולה המאפשרים לחוקרים להבין כיצד אנשים במצבים קליניים שונים מבינים את האחר ואיך הנורמטיביים מבינים אנשים במצבים קליניים שונים.
שתיית כוס קפה עשויה לסייע לאנשים המתמודדים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder) להתגבר על הנטייה המוכרת שלהם לשטוף את ידיהם, זאת באמצעות העלאת רמות העוררות במוח - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Anxiety Disorders", ונערך על ידי ד"ר אייל קלנטרוף והדוקטורנטיות הדר נפתלוביץ' ונועה טאובר
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
עם פרוץ מגפת הקורונה התפרסמו בעיתונות ובספרות המקצועית מספר מאמרי דעה אשר חזו כי אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) יחוו קשיים רבים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ויחושו החמרה סימפטומטית משמעותית במהלך המשבר.
