מחקר הפסיכולוגי על דיסוננס קוגניטיבי מעיד שאנחנו נוטים להתאים את עמדותינו להתנהגותנו. הפרדיגמה המחקרית הראשונה שהראתה זאת, כבר בשנות ה-50, היא פרדיגמת ה"בחירה החופשית", שהראתה שבעקבות בחירה בין אפשרויות, אנשים משנים את העדפותיהם לטובת האפשרויות בהן בחרו.
לפני כשבועיים יצא לאור ספרו של פרופסור איתן בכר יחד עם דוקטורנטית שלו לשעבר, אנאלו ורבין, בהוצאת Routledge היוקרתית.
הספר מסכם את יישום התיאוריה הפסיכודינמית של הפסיכולוגיה של העצמי לטיפול בהפרעות אכילה, דוגמאות קליניות, ומחקר המציג את יעילות התיאוריה בטיפול, במחקר RCT, וכן יכולתה לנבא בטווח של שנים הופעת מחלה או ריפוי ממנה.
על השאלה הזאת ניסו לענות הדוקטורנטים אריק שומן וסיוואר עאסלה יחד עם פרופ' עירן הלפרין במאמר שפורסם לאחרונה ב- European Journal of Social Psychology.
המאמר בוחן מחאה משותפת בין קבוצות בקונפליקטים. במחקר אורך שבוצע בהקשר הפלסטיני-ישראלי נמצא שהזדהות פלסטינית יכולה להניע פלסטינים למחאה משותפת עם ישראלים רק בתקופות של ״שקט״, אך לא בתקופות של הסלמה, וכי המוכנות למחאה משותפת יורדת בהסלמה כי ההזדהות מתחזקת והגבולות בין הקבוצות נהיים יותר חדים וברורים.
דמיינתם פעם איך תגיבו אם תקבלו שיחה מאראלה ממפעל הפיס?
מחקר חדש של הדוקטורנט דורון אטיאס ושל פרופ' הלל אביעזר גילה שקיימים הבדלים בתגובה הקולית של הזוכים. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Emotion השווה בין תגובות קוליות של זוכים בסכומים שונים לבין קולות של שחקנים שדימו את הזכייה.
נבדקים בחו"ל שהאזינו לתגובות הקלויות הן של הזוכים האמיתיים והן של השחקנים, דירגו בצורה חיובית את התגובה של השחקנים. עם זאת, בקרב הזוכים האמיתיים התגובה נתפסה כחיובית רק עד סכום זכייה של 60,000 ש"ח. מעל סכום זה (ועד 1.5 מיליון ש"ח) התגובה נתפסה כשלילית למאזינים.
שתיית כוס קפה עשויה לסייע לאנשים המתמודדים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder) להתגבר על הנטייה המוכרת שלהם לשטוף את ידיהם, זאת באמצעות העלאת רמות העוררות במוח - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Anxiety Disorders", ונערך על ידי ד"ר אייל קלנטרוף והדוקטורנטיות הדר נפתלוביץ' ונועה טאובר
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
במחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת "cognition" הראו אורי לביא רוטבין ופרופ' ענבל ארנון שילדים ומבוגרים לומדים קשרים חדשים בין תמונות יותר טוב כאשר הם מופיעים בהתפלגות מוטה.
הרבה מהאלמנטים בסביבה שלנו לא מתפלגים בצורה אחידה: למשל, תינוקות רואים מעט חפצים הרבה פעמים, והרבה חפצים מעט פעמים. גם המילים שתינוקות שומעים מראים התפלגות מוטה. התפלגויות מוטות יכולות לעזור בלמידה, כי הן מספקות סביבות צפויות יותר. למרות זאת, מחקרים שבודקים איך אנחנו לומדים קשרים בין צלילים או בין אובייקטים (למידה סטטיסטית) משתמשים כמעט תמיד בהתפלגויות אחידות.
"טראמפ הצליח ללבות ולחזק את חוסר האמון של המוני אמריקאים במערכת הפוליטית", כך טוענת ד"ר רות מאיו בכתבה שפורסמה בעיתון 'הארץ' בסוף השבוע האחרון. עוד הוסיפה מאיו שקיים חשש מעיוות תפיסת המציאות בקרב תומכיו של טראמפ, שניכר שהוא עצמו מאמין בתיאוריות.
עם פרוץ מגפת הקורונה התפרסמו בעיתונות ובספרות המקצועית מספר מאמרי דעה אשר חזו כי אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) יחוו קשיים רבים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ויחושו החמרה סימפטומטית משמעותית במהלך המשבר.
כך עולה ממאמר חדש של בן כץ ממעבדתו של ד"ר יפתח יובל, והדר נפתלוביץ, ממעבדתו של ד"ר אייל קלנטרוף שפורסם לאחרונה ב-Clinical Psychology Review. המאמר מסכם מטא אנליזה של 56 מאמרים העוסקים בקשר בין רגישות לחיזוקים לבין הפרעה דו קטובית (ביפולרית). המאמר מציע תיאוריה חדשה, שדיכאון ומאניה, שני מצבים המאפיינים את ההפרעה, נובעים ממערכות חיזוקים נפרדים.
אנשים רואים חרדים ועוברים לצד השני של הכביש. פרופ' עירן הלפרין בראיון 'לדה מרקר' על יחסים בין קבוצות בישראל בתקופת הקורונה, מנקודת מבט של פסיכולוג חברתי-פוליטי
