check
כללי | המחלקה לפסיכולוגיה

כללי

ברכות לד"ר יובל הרט

ברכות לד"ר יובל הרט

29 מרץ, 2023

ברכות לד"ר יובל הרט שנמנה השנה בין הזוכים בפרס קריל היוקרתי שניתן מטעם קרן וולף.

פרס קריל מוענק לחברי סגל אקדמי מצטיינים וחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות.

וועדת השיפוט של קרן וולף בוחרת בכול שנה מבין עשרות מועמדים שמוצעים לפרס על ידי המוסדות האקדמיים בישראל את עשרת הזוכים שהוכיחו נחישות, יוזמה ויצירתיות ואשר הובילו לפריצות דרך משמעותיות במחקר המדעי.

בהצלחה יובל - כולנו גאים בך מאוד

יום הבציר 2023 והרצאת בנטין

5 מרץ, 2023

יום הבציר של המחלקה לפסיכולוגיה חוזר, והפעם יארח גם את הרצאת בנטין.

מוזמנים/ות להגיע ולשמוע על המחקר העדכני שנעשה אצלנו במחלקה וכן את המרצה האורחת פרופ' רייצ'ל ג'ק מאוניברסיטת סטנפורד להרצאה בנושא "הבעות פנים בתקשורת בין אישית: תובנות משיטות מונחות נתונים"

יום שלישי 14.3.2023 החל מהשעה 9:45 באודיטוריום אולם רבין - קמפוס הר הצופים

הבדלים בין אישיים ברגישות של אנשים לקצב בסביבה

הבדלים בין אישיים ברגישות של אנשים לקצב בסביבה

21 פברואר, 2023

כאשר יש קצב בסביבה שלנו – אנו נוטים להסתנכרן איתו. בין אם זה ביט מקפיץ, או צעידה משותפת בהרים, אנחנו מתאימים את עצמנו לקצב שבחוץ.

בנוסף, המערכת המוטורית שלנו מייצרת מקצבים ספונטניים משל עצמה. כך שגם כאשר אין קצב בחוץ - יש קצב שמגיע מבפנים. קצבים פנימיים באים לידי ביטוי בתנועה החופשית שלנו ובדיבור.

ברכות לאוריה לנקרי דיין

ברכות לאוריה לנקרי דיין

15 פברואר, 2023

ברכות חמות לאוריה לנקרי-דיין, על זכייתה במלגה היוקרתית של יד הנדיב: מלגת רוטשילד לפוסט דוקטורנטיות.

תכנית מלגות רוטשילד נוסדה בשנת 1979 במטרה לסייע לחוקרים צעירים מצטיינים ובעלי פוטנציאל יוצא דופן להתקדם בתחום העיסוק המדעי.

אוריה, שמשתייכת למעבדה של פרופ' יוני פרצוב, היא הדוקטורנטית היחידה מהפקולטה למדעי החברה שזכתה השנה במלגה.

מה אומרת הפסיכולוגיה החברתית על ההשלכות ארוכות הטווח של השינויים המוצעים ב"רפורמה" המשפטית הנדונה בימים אלה?

מה אומרת הפסיכולוגיה החברתית על ההשלכות ארוכות הטווח של השינויים המוצעים ב"רפורמה" המשפטית הנדונה בימים אלה?

13 פברואר, 2023

ד"ר טלי קליימן, חוקרת פסיכולוגיה חברתית במחלקה, מנתחת.

תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים, שעוברים על כולנו מעצם היותנו אנושיים, יכולים לנבא את ההשלכות הפוטנציאליות ארוכות הטווח של השינויים המשפטיים והמשטריים. הנה שתי דוגמאות עיקריות:

א. דיסוננס קוגניטיבי

תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי שהוצעה על ידי ליאון פסטינגר בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת היא אחת התיאוריות החשובות בפסיכולוגיה. היא נבחנה וזכתה לתמיכה גורפת באלפי מחקרים.

ברכות למצטיינות ומצטייני דיקן לשנת הלימודים תשפ"ב מהמחלקה לפסיכולוגיה

ברכות למצטיינות ומצטייני דיקן לשנת הלימודים תשפ"ב מהמחלקה לפסיכולוגיה

9 פברואר, 2023

תלמידי בוגר בתשפ"ב:

שירה אביטל, ניצן אטיאס, אופק ארואסטי, עמית אשכנזי, אורן בוציאן, ויקטוריה בקיש, ספיר גבריאלי, מעין גורלין, לאה גרינברג, אלעד דהאן, דנה דוברי, לילך דוד פור, נטע דקל, מיקה שטורמן-וולף, יעל זאדה, קורל חזן (מצטיינת רקטור), מאיה ישראלי, טופז כהן, חוה כץ, נועה מולטו, יוחאי מאיר, דנה מירז, תום מנצ'ל, חן מרציאנו, נגה נלקן, מעין סלמן, שקד סקר, יובל סרור, נעה עזרא, רותם פסקל, גיא פרטוק, ביתיה קדושים, דריה קלוצווג, עדי ראבד, אוראל רביבו, אלינור רוגין, רותם רודיטי, עפרי רייכמן, עידן שבו, יואל שיננזון, אסף שלום, לאה שמואל, עילי שפיגל.

תלמידי מוסמך בתשפ"ב:

האם יש לנו מוח חברתי?

האם יש לנו מוח חברתי?

5 פברואר, 2023

״המוח החברתי״ נחשב במשך שנים כמערכת מולדת שהתפתחה באבולוציה, שמכילה איזורים שמגיבים באופן סלקטיבי למידע חברתי. אפשרות אחרת היא שאין צורך להיוולד עם ידע מוקדם על חברתיות, או עם מערכת ייעודית, וכי המוח לומד לעבד מידע חשוב, חברתי ולא חברתי באותו המנגנון.

לאחרונה פורסם מאמר של ד"ר שיר אציל (ואחרים) שנועד לבדוק האם יש לנו איזורי מוח חברתיים. החוקרים ערכו מטה-אנליזה על פני 493 מחקרי מוח חברתיים ולא חברתיים, עם 7801 נבדקים, והשוו בין תפקודי מוח חברתיים ולא חברתיים.

ברכות חמות לד"ר יובל הרט על זכייתו במענק ERC לחוקרים צעירים

ברכות חמות לד"ר יובל הרט על זכייתו במענק ERC לחוקרים צעירים

1 פברואר, 2023

יובל זכה במענק על מחקרו בנושא השתנות המנגנון העצמי של החיפוש היצירתי.

ה-European Research Council הוא מענק יוקרתי שנועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פוריים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.

יחד עם יובל זכו חמישה חוקרים נוספים מהאוניברסיטה במענק: פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח; פרופ' ניר בר-גיל, מהמחלקה לפיסיקה יישומית; ד"ר יניב אלקובי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן; ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות; פרופ' איל בן צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן

מהי מידת ההשפעה של מחאות? מתי הן מצליחות להשיג את מטרותיהן, מתי הן כושלות ומאילו סיבות?

מהי מידת ההשפעה של מחאות? מתי הן מצליחות להשיג את מטרותיהן, מתי הן כושלות ומאילו סיבות?

30 ינואר, 2023

ההפגנות בשבועות האחרונים נגד תוכנית הממשלה לרפורמה במערכת המשפט, תופסות חלק נכבד מהשיח התקשורתי ונמצאות במוקד המאבק הציבורי. אך מהי מידת ההשפעה של מחאות? מתי הן מצליחות להשיג את מטרותיהן, מתי הן כושלות ומאילו סיבות?

מוזמנים לקרוא את הכתבה של גדעון לב בעיתון הארץ, שסוקרת מחקרים על מחאות חברתיות מניעים וגורמים להצלחה. בין היתר מופיעים בכתבה פרופ' עירן הלפרין, ד"ר אריק שומן והדוקטורנטית נועה כהן עייק, שניהם מהמעבדה של עירן הלפרין.