ניסיון של אנשים להסתיר את מה שהם יודעים היא תופעה קיימת, בין אם בבית משפט, בהערכות נוירופסיכולוגיות או במערכות יחסים בינאישיות. לניסיונות אלו ישנן לעיתים השלכות משמעותיות, כמו הפללת פושעים או סיכול פעולות טרור. לאור זאת, ישנו ביקוש לכלים אמפיריים, מבוססי תיאוריה, אשר יאפשרו איתור של זיכרונות מוסתרים וימנעו האשמות שווא.

במאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-trends in cognitive science סוקרים הדוקטורנטית אוריה לנקרי-דיין, פרופ' יוני פרצוב ופרופ' גרשון בן שחר את ההתפתחויות האחרונות בתחום, ובפרט את הפוטנציאל של מעקב אחרי תנועות עיניים ככלי לזיהוי זיכרונות. בניגוד לשיטות הקודמות בתחום, אשר כללו מדדים פיזיולוגיים ו-EEG, מעקב אחר תנועות עיניים מאפשר שימוש בפרדיגמות מורכבות יותר הכוללות תצוגה של מספר גירויים במקביל. בעזרת פרדיגמות אלו ניתן לרתום תהליכים קוגניטיביים אחרים (כמו קידוד, שליפה, change detection) על מנת לסווג מה הצופה מכיר ומה הוא אינו מכיר.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן