מזמינים אתכם להאזין לפרופ' עירן הלפרין ולד"ר רות מאיו שדיברו אצל גלי מרקוביץ בגל"צ על הרגשות שמעצבים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולשם שינוי מנקודת מבט חיובית

https://bit.ly/3m8aBtH

ד״ר תומר שדמי וענבל אורפז, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, מארחות בפודקאסט שלהן את ד״ר רות מאיו ויחדיו הן מנסות לענות על השאלה: מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז - שאלה חשובה ביותר בימים אלו נוכח השיח סביב מבצע החיסונים שרווי בדיסאינפורמציה שגורמים שונים עושים בה שימוש לצרכיהם.

אילו מנגנונים ושיטות גורמים לנו להאמין לפייק ניוז? מה הפתרונות האפקטיביים להתמודדות באמצעות יצירת אלטרנטיבה? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות של אמון בחברה? וגם - מה הסכנות שברמות אי האמון הנמוכות? מה קורה לאנשים שכבר לא מאמינים לדבר ונמצאים במצב תמידי של פיקפוק או אי אמון כרוני? האם זו סכנה לדמוקרטיה?

מנהל שנדרש לקצץ בהוצאות יעדיף קיצוצי שכר רוחביים שיפגעו בעובדים חלשים רבים - מאשר קיצוץ ממוקד שיפגע רק במעטים, אבל יניב אותה תוצאה פיננסית. מחקר מסביר מדוע קל לנו יותר לפגוע בקבוצות גדולות. במחקר של פרופ' אילן יניב ד"ר מאיר ברנרון (לשעבר דוקטורנט במחלקה) וד"ר שהם חושן-הלל מביה"ס למנהל עסקים, השתתפו 20,000 איש בישראל ובארה"ב. 

על פי תוצאות המחקר, גם אם סך הפגיעה זהה, ההסתכלות היא בפגיעה פר אדם - שנתפסת כקלה יותר אם מספר הנפגעים גדול יותר. על פי המחקר קל לנו יותר להיות אנוכיים ולהיטיב עם עצמנו, ולא נעים לנו כשאנחנו פוגעים במעטים. 

במחקר שנערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ אריאל כנפו-נעם נמצא כי אימהות לתינוקות שהראו בעיות שינה בגיל 9 חודשים נטו להראות עלייה ברגש השלילי שלהן כלפי התינוק מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים. העלייה ברגש השלילי אצל הורים לתינוקות עם בעיות שינה תועדה אך ורק אצל האימהות, ולא אצל האבות.

במחקר לקחו חלק גם ד״ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד; יחד עם אוריה ברוכי ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אומנם ברוב היישובים בארץ מסגרות הלימוד סגורות, אבל הרישום לשנת הלימודים הבאה נמצא בעיצומו ואחד הדברים שהכי מעסיקים הורים לתאומים, בעיקר צעירים, היא מה לעשות כשמכניסים אותם למסגרות חינוכיות - שניהם ביחד? כל אחד לחוד?

התשובה לא פשוטה, אבל אולי משחררת - אין כאן חוקים מוחלטים, והכי נכון הוא להחליט לפי הצרכים של זוג התאומים/ות הספציפי שלכם (וכדאי גם לשמוע את דעתם...)

אמפתיה היא שם כללי שכולנו חושבים שאנחנו יודעים מה פירושו אבל כל אחד מגדיר זאת אחרת. המחקרים שנערכים במעבדתה של ד"ר ענת פרי נועדו ליצור דיוק אמפתי - מה קורה כשאנחנו מנסים להבין את האחר ואילו מנגנונים יכולים להיות קשורים ליכולת להבין את האחר.

בראיון שהתפרסם השבוע באתר News1 מספרת ד"ר פרי על אוסף גירויים שהצליחו לאסוף, בעזרתו ניתן לבדוק עד כמה אנשים מדייקים את הבנת האחר. בראיון תוכלו גם לקרוא על שיתופי פעולה המאפשרים לחוקרים להבין כיצד אנשים במצבים קליניים שונים מבינים את האחר ואיך הנורמטיביים מבינים אנשים במצבים קליניים שונים.

שתיית כוס קפה עשויה לסייע לאנשים המתמודדים עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder) להתגבר על הנטייה המוכרת שלהם לשטוף את ידיהם, זאת באמצעות העלאת רמות העוררות במוח - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Journal of Anxiety Disorders", ונערך על ידי ד"ר אייל קלנטרוף והדוקטורנטיות הדר נפתלוביץ' ונועה טאובר

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

האם אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית סובלים יותר במהלך משבר הקורונה?

עם פרוץ מגפת הקורונה התפרסמו בעיתונות ובספרות המקצועית מספר מאמרי דעה אשר חזו כי אנשים המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) יחוו קשיים רבים יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ויחושו החמרה סימפטומטית משמעותית במהלך המשבר.

דיכאון ומאניה נובעים ממערכת חיזוקים נפרדים

כך עולה ממאמר חדש של בן כץ ממעבדתו של ד"ר יפתח יובל, והדר נפתלוביץ, ממעבדתו של ד"ר אייל קלנטרוף שפורסם לאחרונה ב-Clinical Psychology Review. המאמר מסכם מטא אנליזה של 56 מאמרים העוסקים בקשר בין רגישות לחיזוקים לבין הפרעה דו קטובית (ביפולרית). המאמר מציע תיאוריה חדשה, שדיכאון ומאניה, שני מצבים המאפיינים את ההפרעה, נובעים ממערכות חיזוקים נפרדים. 

עד כמה המגיפה מגבירה שנאה? באופן דרמטי

אנשים רואים חרדים ועוברים לצד השני של הכביש. פרופ' עירן הלפרין בראיון 'לדה מרקר' על יחסים בין קבוצות בישראל בתקופת הקורונה, מנקודת מבט של פסיכולוג חברתי-פוליטי

"המודל הפולני":

כך שינתה הקורונה את הרגלי החיבוק של הישראלים

כבר שבעה חודשים המונח ריחוק חברתי הוא חלק מחיינו והוא נושא איתו מחיר והשלכות. צפו בד"ר שיר אציל בכתבה במהדורת החדשות המרכזית של חדשות 13 בנושא

מדוע כושר לימוד השפה של תינוקות מרשים מזה של המבוגרים, מה אובד בחלוף השנים, ואיך בכל זאת אפשר לשפר את יכולה הלימוד של שפה שנייה?

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן >>

לעיתים אנו פוגשים אנשים שקשה לנו לזכור את שמם או אפילו קוראים להם בטעות בשם של מישהו אחר. התופעה הזו מצטרפת לתחושה שיש אנשים שהשם שלהם "ממש מתאים להם", לעומת אחרים שהשם שלהם "לא מתאים להם כלל". תחושות אלה הובילו את חוקרי המחקר לשאלה האם יתכן שמרבית האנשים נראים כמו השם שלהם? המחקר של דר' רות מאיו ויונת צוובנר מהאוניברסיטה העברית בשיתוף עם פרופ' יעקב גולדנברג מהמרכז הבין תחומי בהרצליה וחוקרים מביה"ס למנהל עסקים HEC בפריז האם אנשים מצליחים לזהות את שמו הפרטי של האדם לפי מראה פניו בלבד. המחקר בדק כ-94 אלף תמונות פנים באמצעות ניטור מחשב, ועוד כ-1000 תמונות פנים שנותחו בידי משתתפים.

כתבה שפורסמה בעיתון הארץ על מחקרו של פרופ' רז ירמיה בנושא הקשר בין התנוונות תאי מערכת החיסון במוח לדיכאון