בשנים האחרונות, דמוקרטיות ברחבי העולם עומדות בפני תופעה הולכת וגוברת: מנהיגים שעולים לשלטון ומקדמים מדיניות קיצונית, לעיתים תוך ערעור ערכים דמוקרטיים בסיסיים.

מחקר חדש של הדוקטורנטיות שירה הבל-סלע, טל הראל (המחלקה לתקשורת) ולי אלדר (חקר סכסוכים) מהמעבדה של פרופ' עירן הלפרין, שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Political Psychology בוחן כיצד תופעה זו משפיעה על עמדות ואמונות של הבוחרים שהצביעו לאותם מנהיגים.

בעוד שהספרות מציעה שלרוב בוחרים ״יתיישרו״ עם העמדות של האליטה הפוליטית, המחקר בדק אפשרות הפוכה - שתומכי ההנהגה דווקא ימתנו את עמדותיהם. החוקרים (שלושת הדוקטורנטיות בשיתוף עם ד"ר רותי פלסקין מאוניברסיטת ליידן, פרופ' בועז המאירי מאוניברסיטת ת"א ופרופ' עירן הלפרין) נשענו על תיאוריית החשיבה הפרדוקסלית, המציעה שאנשים שנחשפים לגרסה מוקצנת של אמונותיהם נוטים למתן אותן בתגובה. הרפורמה המשפטית שקידמה ממשלת ישראל בתחילת 2023 סיפקה הזדמנות ייחודית לבחון את השאלה הזו בעולם האמיתי.

באמצעות מחקר אורך שנערך כ-registered report, בחנו החוקרים כיצד עמדות פוליטיות שהציגו תומכי הממשלה לפני הבחירות (589 משתתפים) השתנו בעקבות קידום החקיקה והמדיניות של הרפורמה המשפטית. שלוש מדידות שבוצעו לאחר הבחירות אפשרו לזהות דפוס מעניין: התמתנות בעמדות הפוליטיות של המשתתפים. באופן מפתיע, ואף פרדוקסלי, המחקר מצא כי דווקא הקצנת המנהיגים תרמה להתמתנות בקרב הציבור התומך. ממצאים אלו עשויים לשפוך אור חדש על האופן שבו תהליכים של הקצנה פוליטית משפיעים על החברה הרחבה ואולי גם להעניק שביב של אופטימיות לעתידן של דמוקרטיות במשבר.

למאמר המלא לחצו כאן