בהתחשב בהיקף אי השוויון בעולם, מפתיע שמחאות הן תופעה יחסית נדירה. נראה שגם מי שאינו מרוצה מהמוסדות וההסדרים הסוציו-פוליטיים שבהם הוא תלוי אינו משתתף במחאות. מדוע אנשים שאינם מרוצים מהמערכת אינם עוסקים במאמצים ליצור שינוי חברתי?

אחת הסיבות לחוסר מעש עשויה להיות הדרך שבה אנשים מנהלים את רגשותיהם. למרות שוויסות רגשית עשוי להועיל לבריאות נפשית, עלולות להיות לו השלכות שליליות בנוגע לקידום שינוי חברתי. מחקר חדש של ד״ר נווין סולק, פרופ׳ מאיה תמיר, פרופ׳ נבי סומר, פרופ׳ ג'ון ג'וסט ופרופ׳ עירן הלפרין מראה כי אסטרטגיה ויסות רגשית נפוצה - expressive suppression - עלולה לפגוע במאמצים לשנות מערכות לא צודקות גם בקרב אנשים שרוצים לערער על הסטטוס קוו. על פני ארבעה מחקרים שנערכו בשלוש מדינות שונות (ארה"ב, ישראל וטורקיה), החוקרים מצאו כי אנשים שאינם מרוצים ממוסדות והסדרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שמווסתים את רגשותיהם השליליים באמצעות דיכוי אקספרסיבי נוטים פחות להביע רגשות שליליים, וכתוצאה מכך, פחות תומכים בהפגנות. ממצאים אלו מצביעים על כך שעיסוק בהפגנות תלוי לא רק בהרגשה של אנשים אלא גם באופן שבו הם מנהלים את רגשותיהם.

למאמר המלא לחצו כאן