כיצד אנו חושבים? החוויה האישית שלנו והמחקר הפסיכולוגי מצביע על כך שהמחשבות שלנו פעמים רבות עוקבות זו אחר זו באופן אסוציאטיבי. התהליך האסוציאטיבי הזה סיקרן במשך עשרות השנים האחרונות חוקרים ואף פסיכותרפיסטים רבים. על אף זאת, ההבנה שלנו לגבי המנגנונים שמאפשרים לנו 'לבחור', בכל פעם, אסוציאציה אחת מבין אינספור אסוציאציות אפשריות – אינם מובנים דיים.
במחקר חדש, ד"ר יצחק פרדקין וד"ר ערן אלדר בחנו שאלה זו, באמצעות מודלים חישוביים המתארים את התהליך שמוביל להופעת אסוציאציות חופשיות כתהליך של צבירה הדרגתית של מידע פנימי. מנגנון אחד, שמהווה חלק חשוב במודלים המבוססים על רשתות נוירונים, נקרא 'העשירים מתעשרים' - כל פעם שאסוציאציה מסויימת מקבלת חיזוק פנימי מסויים הסיכוי שהיא תמשיך להתחזק ולבסוף לעלות למודעות הולך ועולה. באופן זה, מספר האסוציאציות שממשיכות להתחרות זו בזו בפועל - הולך וקטן עם הזמן. אולם, מנגנון שבו 'העשירים מתעשרים' כשלעצמו הוא בעייתי מאחר והוא מנבא שאסוציאציות חלשות (לדוג' האסוציאציה 'שמיים' עבור המילה 'שולחן') מדווחות באותה המהירות שבה מדווחות אסוציאציות חזקות (לדוג' האסוציאציה 'כסא' עבור המילה 'שולחן').
המחקר הצביע על כך שאחת הדרכים להסביר מדוע, בפועל, אסוציאציות חזקות דווקא נוטות להיות מהירות יותר, היא להניח שהייצוג המוחי של אסוציאציות חזקות ('כסא') דומה יותר למילת הבסיס ('שולחן'), ולכן המעבר ביניהן דורש פחות זמן. יתרה מכך, שני המנגנונים האלו תלויים זה בזה: הנחה זו של 'ייצוג חופף' צריכה להיות משולבת עם הנחת 'העשירים מתעשרים' על מנת להסביר כיצד אנשים מסוגלים לחשוב על אסוציאציות יצירתיות ולא שגרתיות, לעיתים די תכופות.
בנוסף לכך, המחקר בחן את היתרונות והחסרונות של מנגנונים נוספים המסבירים אסוציאציות חופשיות – למשל הרעיון שהפעלה של מילה כלשהי מתפזרת בין כל האסוציאציות שלה במקביל. הממצאים והשיטות שפותחו במחקר זה יכולות לעזור להבין הבדלים בין אישיים באסוציאציות חופשיות ובתהליכי חשיבה בכלל, למשל, בכל הנוגע ליצירתיות או הפרעות פסיכיאטריות מסויימות.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן