נהוג לחשוב שההטיות שלנו בשיפוט נובעות מזה שברשותנו משאבים קוגניטביים מוגבלים. לרעיון הזה יש השפעה עצומה על מחקר, מדיניות ציבורית, ותרבות פופולרית, ואין ספק שהוא נכון בחלק מהמקרים. אבל מה שהרעיון הזה מחמיץ הוא שהטייות יכולות לנבוע מזה שלקחנו בחשבון יותר, לא פחות, אינפורמציה. מה שהרבה פעמים קורה זה שנבדקים מתבקשים להשתמש רק בעובדות מסויימות, אבל במקום, הם לוקחים בחשבון גם כל מיני גורמים קונטקסטואליים, כמו איך השאלה נוסחה או מה המצב הרגשי שלהם באותו זמן. למרות שזה אומר שהנבדקים לוקחים בחשבון עובדות שאינן רלוונטיות בעיניי הנסיין, פול שארפ ואיציק פרדקין מהמעבדה של ערן אלדר מראים שהעיבוד היותר מורכב הזה מוביל לשיפוטים שהם מוטים באופן רציונלי, והרבה פעמים, להחלטות יותר מוצלחות.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן