מגיפת הקורונה שינתה מהותית את הדרך שבה בני אדם מתקשרים, הן כיחידים והן כקבוצות, לנוכח התפרצות כה נרחבת. במחקר שהוביל הדוקטורנט נמרוד ניר יחד עם פרופ׳ עירן הלפרין והחוקר הדרום קוריאני Juhwa Park ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של מגפת הקורונה על רגשות ועמדות בין קבוצות בתוך סכסוך בין קבוצתי מתמשך: דרך הסכסוך הקוריאני.
באמצעות מחקר אשר כלל שני גלים, הצליחו החוקרים לעקוב אחר השינויים הפסיכולוגיים העמוקים ברגשות ובעמדות בין קבוצות הן לפני המגיפה והן במהלך ההתפרצות שלה. תוצאות המחקר מראות שאזרחי דרום קוריאה הפגינו רמות גבוהות יותר של פחד משכניהם בצפון קוריאה לאחר התפרצות מגפת הקורונה מאשר קודם לכן. פחד זה זה אף הוביל לתמיכה חברתית מוגברת במדיניות ממשלתית עוינת כלפי צפון קוריאנים. לעומת זאת, אותם משתתפים הפגינו רמות גבוהות יותר של אמפתיה כלפי צפון קוריאנים במהלך המגיפה, מה שהוביל לנכונות גבוהה יותר לשתף פעולה עם קבוצת החוץ שלהם.
ההשפעה הכפולה הזו על רגשות בין-קבוצתיים בתוך קונפליקטים בלתי פתירים מביאה דרכים חדשות שמהן עשויות חברות להיות מסוגלות לרסן את ההשפעה ההרסנית של איום מגפת הקורונה על היחסים הבין-קבוצתיים - כמו גם לנצל את הפוטנציאל הבונה שלו ליישוב יחסים בין-קבוצתיים לוחמים.