המחלקה לפסיכולוגיה

על זכייה במענק מחקר מטעם פרויקט DRI (Developing Comprehensive Response to Online Misinformation and Disinformation in Israel), שמוביל איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL) בתמיכת האיחוד האירופי, על מחקר בנושא "עובדות כמכנה משותף: התערבויות דיגיטליות לחיזוק החוסן הישראלי בפני מידע כוזב".

הצעת המחקר נכתבה והמחקר מבוצע בשיתוף פעולה עם ענת לנדה ברנר ודבורה ניומן (דוקטורנטיות במעבדה של רותי) ורון קבונובסקי (מאסטרנט במעבדה של רותם).

מטרת המחקר, שיוצא לדרך בקרוב, לאסוף ממצאים שיאפשרו להבין טוב יותר את העדפות המידע והבחירות של אנשים בהקשרים שונים, ועל פיהם לפתח התערבויות שיוכלו ליצור שינוי אמיתי בישראל (ומחוץ לה).

פרופ' מאיה תמיר: ויסות רגשות בינאישי בתרבויות שונות: ערך נתפס, צורה, ופונקציונליות

פרופ' רן חסין: אמון בפנומנולוגיה והשפעתו על קוגניציה, אמוציה והתנהגות

פרופ' יונתן הפרט: מחקר אמפירי מבוסס תיאוריה על אקטיבציה של רגש וסכמה בטיפול בדימויים שליליים בחרדה פתולוגית

פרופ' אייל קלנטרוף: הגיע הזמן לעצור: האפקט של כרונוטיפ והשעה ביום על התנהגויות קומפולסיביות

ד"ר דבורה מרציאנו: התפקיד של ציפיות דינמיות בשביעות רצון: מחקר התנהגותי ואלקטרו-פיזיולוגי באוכלוסי יה בריאה ובקרב הסובלים מדיכאון

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Nature Human Behaviour בחנו הדוקטורנט מתן רובין, פרופ׳ ענת פרי ועמיתיהם, האם תגובות אמפתיות מתקבלות בצורה שונה כשהן מיוחסות לבני אדם לעומת בינה מלאכותית. על פי תשעה מחקרים שכללו למעלה מ-6,000 משתתפים, נמצא כי תגובות אשר נוצרו באופן זהה, נתפסו כאמפתיות, תומכות ואותנטיות יותר כשהן יוחסו לאדם, בהשוואה למצב בו המשתתפים חשבו שהתשובה ניתנה על ידי בינה מלאכותית.

ממצא חשוב נוסף הוא שאפילו כאשר המשתתפים חשדו שהאדם שעונה להם נעזר בבינה מלאכותית, גם אז ירדה תחושת האמפתיה - כלומר, עצם החשד למעורבות של AI פגעה בערך הרגשי של התגובה.

המחקר מציע כי הערך המוסף של אמפתיה אנושית נובע מהחוויה שמישהו ״מרגיש איתי״ ואיכפת לו ממני, תחושות שמכונות אינן מסוגלות באמת לגלם.

ממצאים אלו רלוונטיים במיוחד בעידן שבו מערכות מבוססות שפה כמו ChatGPT נכנסות לשימוש רחב בתחומי הטיפול, הרווחה, החינוך והבריאות, ולעיתים כתחליף לחברויות בין בני אדם.

למאמר המלא לחצו כאן