תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה.
עד היום, המחקר שבחן את הגורמים הבילוגיים הקשורים בתחרותיות התרכז בהורמון המין – טסטוסטרון, ולא הגיע לממצאים חד משמעיים.
קלטת חדשה של פרופ' אוריה תשבי ופרופ' הדס ויסמן (אוניברסיטת חיפה) פורסמה לאחרונה ב-American Psychological Association. הקלטת מציגה מודל טיפול דינמי קצר מועד. השתיים מדגימות את היישום של שיטת CCTR המשמשת לזיהוי ייצוגיים פנימיים של יחסי מטפל-מטופל. אוריה והדס בוחנות את שיטת CCTR מתוך ראיון מובנה, ודנות בהתערבויות שונות.
לקישור להקלטה לחצו כאן
אנשים שחיים באיזורי קונפליקט חשים איום מתמיד מאלימות עתידית ומהישנות האיבה והעימותים. אך האם תחושת האיום הזו גורמת לאנשים להגביר את תמיכתם בשלום או גורמת להם להתנגד לשלום אפילו יותר? שאלה זו נחקרה על ידי פסיכולוגים פוליטיים וחוקרי סכסוכים רבים. במאמרם החדש שפורסם ב-political behavior עודד אדומי לשם ועירן הלפרין מציעים פתרון מקורי לשאלה זו.
למאמר המלא לחצו כאן
שני מאמרים חדשים של הדוקטורנטית נעם מרקוביץ ופרופ' אריאל כנפו-נעם פורסמו החודש והם עוסקים בתיאוריות של הבדלים בין-אישיים ברגישות סביבתית.
תיאוריות אלה טוענות ומוצאות שאנשים מסויימים מאוד רגישים להשפעות הסביבה שלהם ואנשים אחרים לא רגישים להשפעות הסביבה, או רגישים במידה פחותה משמעותית. עם זאת, מחקרים שמצאו זאת בדקו בעיקר את הסביבה ההורית, ולא בדקו את השפעתן של כמה סביבות שונות בתוך אותם בני אדם.
קווי אישיות נרקיסיסטיים יכולים להיות מחולקים לשתי קטגוריות- גרנדיוזית ופגיעה. במאמר חדש של פרופ' יונתן הפרט וד"ר מיכל וייס, נבדקה היציבות של שתי הקטגוריות באופן גלוי וסמוי, לאחר מטלה שעוררה תחושת דחייה. במחקר נמצא כי מנגנוני האישיות הנרקיסיסטיים מופעלים באופן סמוי בתגובה לדחייה חברתית ובהתאם לקטגוריה. מצד שני, המנגנונים הגלויים אינם רגישים לסיטואציות חברתיות ספציפיות.
