הכלל השפתי של כל השפות האנושיות עוקב אחרי התפלגות מסוימת של מילים, הנקראת התפלגות זיפף. התפלגות זו מתייחסת לתדירות השימוש היחסי במילים ומאמינים שהיא משקפת את ההעברה התרבותית של השפה. דפוס זה נמצא גם אצל תינוקות בתחילת יצירת השפה.

פרופ' ענבל ארנון בשיתוף עם פרופ' סיימון קרבי מאוניברסיטת אדינבורו, ד"ר אלן גרלנד מאוניברסיטת סנט אנדרוז ואחרים, השתמשו בגישה זו כדי לחקור את שירת ליוויתן גדול הסנפיר. הלילה פורסמו תוצאות המחקר שלהם בכתב העת היוקרתי Science. הם מצאו ראיות ברורות להתפלגות זיפף בשיר זה, וכן תכונות נוספות של השפה האנושית, כמו קוהרנטיות סטטיסטית ותמצות תתי-רצפים.

שיר לווייתן גדול הסנפיר הוא התנהגות המועברת תרבותית. השפה האנושית, שגם היא מועברת תרבותית, כוללת חלקים סטטיסטיים קוהרנטיים שתפוצת תדירותם עוקבת אחרי חוק החזקה. תכונות אלה מקלות על הלמידה ועל כן עשויות להתפתח בגלל תרומתן להעברה נאמנה של השפה לאורך דורות תרבותיים. אם כך, היינו מצפים למצוא אותן גם במערכות אחרות שמועברות תרבותית. במחקר זה, השתמשו ארנון והחוקרים האחרים בשיטות המבוססות על חיתוך דיבור תינוקות על מנת לחקור 8 שנים של הקלטות של לווייתנים, וחשפו בשיר הלווייתן את אותו מבנה סטטיסטי שמאפיין את השפה האנושית. השיתוף הזה, בשני מיני בעלי חיים שמרוחקים זה מזה בהתפתחותם, מצביע על תפקיד הלמידה וההעברה התרבותית בהיווצרות תכונות שחשבנו שהן ייחודיות לשפה האנושית.

למאמר המלא לחצו כאן