בכל זמן נתון כ-5-7 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון קליני, ואחד מכל שישה בני אדם יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת במהלך חייהם. למרות עשרות שנות מחקר בתחום, הגורמים הביולוגיים שאחראים להתפתחות מחלת הדיכאון עדיין לא ברורים, ועובדה זאת מסבירה את חוסר היעילות של התרופות האנטי-דיכאוניות בחלק ניכר של החולים. לעומת זאת, טיפול בשוק חשמלי (ניזעי חשמל) מהווה כבר שנים רבות את הפרוצדורה היעילה ביותר במצבי דיכאון, למרות שהמנגנון הביולוגי שעומד בבסיס טיפול זה לא היה ברור עד כה. קרא עוד אודות חשיפת מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי מובילה לפיתוח תרופות יעילות יותר נגד דיכאון

מאמר חדש של ד"ר שיר אציל והסטודנטים משי ג'רסי ושחר אופיר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Brain Sciences מציע שאוטיזם לא נובע מ- ״מוח חברתי״ פגום, אלא תוצאה של וריאציה במנגנון כללי של למידה. התפתחות חברתית טיפוסית מסתמכת על מנגנוני למידה וכל שינוי או הפרעה במנגנוני למידה עשויים להתבטא כבעיה בהתפתחות חברתית. תפיסה זו מעלה שאלות מחקר חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם, ומצביעה על מטרות חדשות להתערבות קלינית שיכולות להוריד את גיל האבחון ולשפר את רווחתם של אנשים עם אוטיזם קרא עוד אודות שאלות חדשות על המנגנון המוחי שעומד בבסיס אוטיזם

רעיון זה מסתמך על ההנחה שהחברתיות האנושית בעצמה התפתחה באבולוציה כסט תכונות מולד שמאפשר לבני אדם אינטראקציות חברתיות מורכבות. מאמר חדש של ד"ר שיר אציל וד"ר ליאור אברמזון, מציע אפשרות אלטרנטיבית. קרא עוד אודות האם מוסיקה התפתחה באבולוציה, כדי לקדם חברתיות בבני אדם?

ידוע שקומפולסיביות קשורה לבעיה בתכנון על בסיס מפה קוגניטיבית של הסביבה, אשר נחוצה על מנת לצפות את התוצאות של פעולותינו. פול שארפ, מהמעבדה של ד"ר ערן אלדר, מצא שבעיה זו קשורה בחסר בסיסי בלמידה של מבנה המפה הקוגניטיבית. פול הדגים חסר זה בשלושה ניסויים שונים בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת UCL.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן