בניסוי ספיד-דייט שנערך במעבדה גילו שסנכרון פיזיולוגי והתנהגותי בין גבר ואישה בזמן דייט, מנבא משיכה רומנטית ומינית גבוהה.
סנכרון זאת תופעה דינמית שממחישה איך שני אנשים יכולים להשפיע ולהיות מושפעים זה מזו. בקשרים אינטימיים, בני אדם מסתנכרנים ובכך מווסתים הפיזיולוגיה וההתנהגות זה של זו. לפיכך, סנכרון בפגישה ראשונה עם בן זוג פוטנציאלי יכול להוות אינדיקציה ליכולות הוויסות של הפרטנר ובכך לקדם משיכה מינית ורומנטית ראשונית.
מאמר חדש של הדוקטורנט אריק שומן, ד"ר סויאר חסן עאסלה ופרופ' עירן הלפרין Eran Halperin שהתפרסם ב-PNAS מדגיש את החשיבות של התחשבות במגוון מדדים של יעילות במחאה, ומציע שמחאה המונית (כולל כזו שמשלבת אי אלימות ואילמות) יכולה להיות יעילה בקידום מטרות המוחים
גישה הרווחת במחקר היא שאחים ואחיות לילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון לבעיות שונות. אולם, מעבר לקשיים ולבעיות, עשויים להיות גם יתרונות בגדילה לצד אח או אחות עם צרכים מיוחדים. במחקר הנוכחי, שאלנו האם ילדים שיש להם אח או אחות עם צרכים מיוחדים הם ילדים יותר אמפתיים ופרו חברתיים.
מחקר חדש בנושא של ד"ר יונת רום Yonat Rum בשיתוף עם שיר גנזר ד"ר נועם מרקוביץ ד"ר ענת פרי, פרופ' אריאל כנפו-נעם וג'ניפר ג'נקינס פורסם לאחרונה בכתב העת Child Development.
מחקר חדש של ד"ר רשא כרדוש, ד"ר עשהאל סקלר, ד"ר אלון גולדשטיין פרופ' יוני פרצוב ופרופ' רן חסין שפורסם לאחרונה בכתב העת PNAS מגלה שאנשים נוטים לבצע הערכת יתר של אחוז בני המיעוטים בסביבתם, בלי קשר לעמדתם הפוליטית או למוצאם.
התופעה אותה מתארים החוקרים במאמר זכתה לשם "אשליית הגיוון החברתי" והיא נגרמת לטענתם מכיון שהמערכת הקוגנטיבית מוטה לשים לב לדברים שהיא מצפה לראות. לדבריהם, אשליית הגיוון החברתי הינה בעלת השלכות חברתיות מרחיקות לכת ומשפיעה על תמיכה ואי תמיכה במדיניות שנועדה לעודד שוויון ולתקן עוולות.
העובדה ששפות העולם מכילות אלמנטים יתירים (redundant) – כאלו שמשמעות המשפט מובנת גם בלעדיהם – היא אחת התופעות המסקרנות והמאתגרות ביותר להסבר עבור חוקרי שפה. יתירות לשונית, בהגדרה, לא מוסיפה מידע חדש ואף הופכת שפות למערכות מסובכות יותר. למשל, אנגלית מחייבת לציין מין ומספר על פעלים, כמו ה-s במשפט the girl sings, על אף שהמידע הזה מופיע כבר בנושא המשפט - the girl. תופעה זו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שמחקרים רבים מראים שדוברי שפה נוטים להימנע מיתירות (על ידי כיווץ והשמטה של רכיבים צפויים יותר בדיבורם).
מערכות מוחיות רבות פועלות כשאנו מנסים להבין את רגשותיו של האחר, ביניהן גם חלקים מהקורטקס הסנסומוטורי המקושר לסימולציה מוטורית. פעילות מוחית המקושרת לסימולציה נחשבת לרכיב "low-level" של אמפתיה, אך התרומה של פעילות זו לשיפוט אמפתי מורכב אינה ברורה.
משבר האקלים הוא מהאתגרים הדחופים ביותר שעומדים בפני האנושות. למרות זאת, אנשים נוטים להמעיט בערך האיום ומאמינים כי משבר האקלים הוא בעיה של אנשים אחרים במקומות אחרים.
מחקרים קודמים הראו שחוויה ממקור ראשון של אסונות טבע קשורה לעתים קרובות לחשש ודאגה משינויי האקלים. מחקר חדש שנעשה על ידי הדוקטורנטית דבורה שולמן, פרופ' עירן הלפרין, וד"ר מיכל רייפן-תגר מאוניברסיטת רייכמן, בוחן האם חוויה אישית של משבר עולמי אחר – מגפת הקורונה, יכולה לגרום לאנשים להיות יותר רגישים למשבר העולמי של שינויי האקלים.
מאמר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Neuron מציג פרספקטיבה תלת-דורית לתהליך החונכות/הדרכה (mentoring) באקדמיה. המאמר מיועד בעיקר לתלמידים מתקדמים שאינם בטוחים כיצד לבחור ולמה לצפות מהמנחה (mentor) שלהם וגם למנחים שאינם בטוחים מה צריך להעניק למונחים (mentees) שלהם.
מאמר חדש של פרופ' יפתח יובל וד"ר בנימין כץ ב-journal of affective disorders כולל מספר מחקרים שבדקו מודלים בהם הקשרים שבין שני הסוגים של רגישות לחיזוקים (reinforcement sensitivity: רגישות לחיזוקים חיוביים מול שליליים) לבין חרדה ודיכאון מתווכים באמצעות השימוש בסוגים שונים של ויסות רגשי (emotion regulation).
